מאזדה CX-90: חרב מלוטשת, אבל לא בטוח שזה מספיק

ה־SUV הענק של מאזדה מנסה לשבור את התדמית העממית של המותג עם ממדים ענקיים, תא נוסעים מפואר ואיכותי, מנוע נמרץ ומחיר בהתאם

צילום: יח''צ
צילום: יח''צ

העיר הירושימה שימשה במשך מאות שנים כמרכז של תרבות השוגונים והסמוראים של יפן, ולא מעט מתושביה עדיין רואים בעצמם יורשים של אותם לוחמים. הם משמרים ומוקירים את סממני תרבות הסמוראים וגאים במיוחד באומנות עיבוד המתכת היפנית, שהשתמרה בעיר.

הישראלי הכי בכיר בתעשיית הרכב העולמית ומשלוח הסיניות הענק שבדרך לישראל 
הוחלט ברגע האחרון: מחיר הדלק יישאר באוקטובר ללא שינוי 

גם יצרנית הרכב מאזדה, שבסיסה בהירושימה, נותרה נאמנה לרוח הסמוראים. זו חברה גאה ועצמאית, המקפידה לשמור על מסורת של ייצור תעשייתי מדויק, וגם כשהייתה תחת שליטת יצרניות זרות (כמו פורד), התעקשה לפתח טכנולוגיות משלה.

אבל לשמירה על מסורת יש גם חסרונות, ובהם הסתגלות איטית לשינויים ולשיבושים בסביבה - כמו המעבר המהיר של תעשיית הרכב להנעה חשמלית. השינוי הזה תפס את מאזדה בהפתעה עם ליין דגמים, שכמעט כולו מבוסס על מנועי בנזין, טעות שגרמה לה לאבד את השווקים הצומחים של אירופה וסין. עד שהיא תתחיל ליישר קו, בעוד שנתיים־שלוש, היא מתמקדת בינתיים בשוק האמריקני, שעדיין מאמץ בשמחה רכבי בנזין יפנים גדולים ומפוארים. כמו ה־CX90, שנחת אצלנו לאחרונה.

עיצוב חיצוני

מאזדה פיתחה בשנים האחרונות אובססיה "להיות יותר ב.מ.וו מב.מ.וו" ומעיד על כך העיצוב החיצוני של ה־CX90, שנושא קווי דמיון ברורים לב.מ.וו X7. במבט מהחזית ומרחוק הרכב דומה דווקא למאזדה CX5, עם אלמנטים מוכרים כמו גריל שקוע בתוך מסגרת כרום נוצצת וממוסגר על ידי צמד פנסים חדי־זווית. אבל מבט מהצד ומאחור חושף את הממדים הענקיים של הרכב - כ־3.1 מ' לאורך, כמעט 2 מ' לרוחב וקרוב ל־1.75 מ' לגובה - ופרופיל "גרמני" קלאסי עם זנב שנראה כמו שכפול של סדרת X של ב.מ.וו וקימורי צד שריריים הסוגרים על חישוקי 21 אינץ' ספורטיביים.

המאזדה עגלגלה מהיריבה הגרמנית אבל יש לה נוכחות כביש מרשימה, במיוחד בצבע אינדיגו קלאסי, שמשנה גוונים וחושף צביעה עילית.

 

פנים הרכב

הטיפוס לתא הנוסעים דורש דילוג קל מעל מפתן גבוה יחסית אבל הפיצוי הוא תנוחת ישיבה גבוהה, שמעניקה לנהג ולנוסעיו תחושה של בטיחות ושליטה. מרחב הפנים עצום, כפי שניתן לצפות מרכב עם בסיס גלגלים של מיניוואן גדול, וכל הנוסעים נהנים ממרחב שופע לכתפיים, לרגליים ולראש. אפילו צמד המושבים בשורה השלישית מאחור, שלרוב משמשים כ"מושבי בידוד" לילדים קטנים, נהנים כאן מגישה נוחה יחסית ומרחב הולם עבור שני מבוגרים בגודל מלא.

את שורת המושבים האמצעית אפשר להזמין בתצורה של ספסל לשלושה או עם שני מושבים נפרדים נוסח "מחלקת עסקים" כמו ברכב המבחן שלנו. התצורה לשישה נוסעים מוסיפה ממד מבורך של נוחות, חופש תנועה ותחושה יוקרתית, שמתאימה להסעת אח"מים. המושבים עצמם נוחים מאד לנסיעות ארוכות, במיוחד מלפנים. כאשר כל המושבים מאויישים, תא המטען מסתפק בנפח של כ־257 ליטר, שהוא לא יותר מהמינימום ההכרחי, אבל קיפול השורה שלישי מעניק נפח שימושי יותר של כ־608 ליטר.

מולטימדיה ומצלמות

מערך הפיקוד שומר על ממשק התפעול המוכר של מאזדה ללא מסכי מגע ענקיים כמקובל כיום בפלח. כתחליף יש מסך מידע אופקי בגודל ממוצע ללא קלט מגע אלא רק עם שליטה בתפריטים באמצעות חוגה מרכזית. כמו בדגמי ב.מ.וו "של פעם". לוח המחוונים מסורתי בעיצובו עם שעונים עגולים וברורים בגודל קינג־סייז.

מאזדה דוגלת בשמרנות גם בהנדסת האנוש, ועיקר השליטה בפונקציות התפעול של הרכב מתבצעת באמצעות מערך די צפוף של מתגים פיזיים, אם כי יש גיבוי ממערכת שליטה קולית יעילה. חסידי הגישה נטולת המתגים של טסלה ימצאו שזו גישה שמרנית ומיושנת אבל צריך לזכור, ששוק היעד העיקרי של הרכב הוא ארה"ב, ושם זו עדיין התצורה המועדפת על רוב הלקוחות בפלח. אישית שמחנו להיתקל ברכב מודרני, שלא דורש מאיתנו לשלוף את משקפי הקריאה לצורך שליטה במיזוג או במערכת הקול.

כמקובל בפלח האבזור התקני כולל ריפוד עור איכותי, גג שמש פנורמי, מושבים חשמליים עתירי מצבי כוונון ומערך מקיף של מערכות בטיחות. איכות החומרים והייצור היא יפנית עילית, כראוי ליצרן עם שאיפות להתמודד בפלח פרמיום.

מנוע וצריכת דלק

מאזדה מציבה את ב.מ.וו על הכוונת שלה גם באגף ההנעה, עם תצורה אופיינית לב.מ.וו של מנוע טורבו בנזין בעל שישה צילינדרים בטור. המהנדסים בהירושימה, שתמיד מנסים להמציא מחדש את הגלגל, או לפחות את המנוע, העניקו ליצירה שלהם גם טכנולוגיות ייחודיות כמו יחס דחיסה גבוה ותיבה אוטומטית מפיתוח עצמי, שאין לה ממיר מומנט.

המנוע מייצר הספק מכובד של 345 כ"ס ולמרות שתאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־6.9 שניות לא מסעירה בעידן החשמליות הנמרצות, הרכב צובר מהירות בקצב נאה גם בשיפועים עם מטען מלא של נוסעים. התיבה האוטומטית מעבירה הילוכים במרץ מפתיע בעת האצות אגרסיביות, ועל הכביש המהיר הרכב משייט ללא מאמץ מורגש. עם זאת ניסיון לדחוף את המנוע לעבר הקו האדום יניב צליל מאומץ ולא נעים לאוזן.

היצרנית נוקבת בצריכת דלק ממוצעת של כ־11 קילומטרים לליטר, נתון לא רע עבור רכב בממדים האלה עם מנוע 6 צילינדרים גדול. בפועל מי שימצה את פוטנציאל הביצועים יתקשה להשיג יותר מ־8 קילומטרים לליטר.

על הכביש זו אחת המכוניות הנעימות ביותר לנהיגה בפלח. יש לה אחיזת כביש איתנה תחת עומס, והיא זורמת על כבישים מפותלים בצורה הדוקה ומענגת עם מעט מאוד נטיית גוף. ההיגוי חד ומשאיר את הנהג בתמונה באופן, שאפילו מותגי היוקרה הגרמנים כבר שכחו איך לספק ברכבי הקרוס־אובר הענקיים שלהם. אמנם לא ברור מי ירצה להשתעשע על האספלט עם SUV משפחתי באורך 5.1 מ' ששוקל 2.2 טון, אבל תמיד טוב לדעת שהאפשרות קיימת.

נוחות הנסיעה סבירה ברוב התנאים, אבל עם חישוקי 21 אינץ' וללא מתלי אוויר הנוסעים מאחור ירגישו היטב מהמורות עירוניות גדולות. גלגלים מתונים יעשו עבודה טובה יותר. יש גם הנעה כפולה מתוחכמת אבל יכולת השטח של הרכב די מוגבלת.

המחיר של מאזדה CX90 מתחיל ב־385 אלף שקל לדגם ה־7 מקומות ומגיע עד כ־400 אלף שקל לדגם ה־6 מקומות ה(עוד)יותר מפואר. זוהי תקרת זכוכית לא קלה לניפוץ עבור מותג יפני, שבמשך שנים רבות נחשב "מותג העם". מנגד המחיר הזה לא חריג בפלח. בשורה התחתונה זה כלי שבהחלט מרגיש כמו חרב סמוראים מלוטשת. הבעיה היחידה היא, שבשוק "המתחשמל" של היום זוהי חרב שמגיעה לקרב אקדחים.

חלק מהמתחרות

יונדאי פאליסייד

ה-SUV של יונדאי מעט קצר מהמאזדה ולו בסיס גלגלים באורך 2.9 מ'. יש לו הנעה כפולה ומנוע V6 בנפח 3.8 ליטר, שמייצר 291 כ"ס. מחיר מתחיל ב־325 אלף שקל.

יונדאי פאליסייד / צילום: יח''צ
 יונדאי פאליסייד / צילום: יח''צ

סובארו אבולטיס

במחיר של 320-350 אלף שקל ה-SUV הגדול של סובארו תוכנן עבור לקוחות ארה"ב. רמת האבזור גבוהה וכך גם נוחות הנסיעה. המנוע טורבו-בנזין בנפח 2.4 ליטר, שמסתפק ב־260 כ"ס

סובארו אבולטיס / צילום: יח''צ
 סובארו אבולטיס / צילום: יח''צ