בקרוב בבורסה - נקסטר העבירה תרופות לסרטן דרך מחסום הדם-מוח
בקרוב, יתחדש שוק ההון בתל אביב בחברה המוכרת לרוב סקטור הביומד בישראל. נקסטר כמפארמה, חברת שירות בתחום ייצור התרופות, עם ידע ופתרונות ייחודיים בתחום הפורמולציה שלהן. היא צפויה להתאחד עם החברה הבת הבורסאית שלה, נקסטייג', ולהפוך לחברה נסחרת.
בשנים האחרונות, נקסטר עשתה כמה מהלכים כדי לפרוץ לכיוונים חדשניים יותר, מעבר לשירותים שהיא מספקת עבור חברות אחרות. החברה הבת, נקסטייג', הוקמה כדי לפעול בתחום הקנאביס, בתקווה להביא את יכולות הפורמולציה הייחודיות של נקסטר לתחום. נקסטייג' פוצלה מנקסטר ומוזגה ב-2020 עם השלד מיקרומדיק, וכך הגיעה לבורסה בתל אביב; שם היא נסקה וצללה יחד עם העלייה והנפילה בהתלהבות מכל התחום. כעת, נקסטייג' נסחרת לפי שווי של 21 מיליון שקל בלבד, למרות שיש לה פעילות ראשונית בשיווק של מוצרי CBD וגם פעילות מחקרית מעניינת בפורמולציה של תרופות פסיכדליות.
במקביל, נקסטר עבדה בתוך הבית על פתרון חדשני נוסף - פורמולציה של תרופות שיכולה לעבור את מחסום הדם-מוח. זהו אתגר גדול מאוד עבור עולם התרופות, שכן רוב התרופות הניתנות באופן סיסטמי (לכלל הגוף), אך מיועדות למוח, מגיעות אליו בריכוזים קטנים מאוד. כך, הטיפול בלתי אפשרי כלל, או שהוא חייב להיות רעיל מאוד לגוף כדי להשפיע על המוח.
בסוף השבוע שעבר, נקסטר רשמה הצלחה בניסוי פרה-קליני בעכברים, בו הראתה כי היא מצליחה להעביר תרופות לסרטן מסוג גליובלסטומה (GBM) דרך המחסום. התרופה האנטי־סרטנית המוכרת דוקוסורוביצין, שבדרך כלל לא חוצה את המחסום, שולבה בתוך הפלטפורמה של נקסטייג', החומר חדר אל המוח, וחיי העכברים הוארכו פי 3. בעקבות הדיווח אודות ההצלחה בניסוי, עלתה מניית נקסטייג' ב-8%.
בקרוב, שני וקטורי החדשנות האלה יתאחדו כאשר הבת תבלע את האם, כלומר נקסטייג' תמזג לתוכה את נקסטר, והחברה הוותיקה תגיע לבורסה. נקסטר והמנכ"ל שלה, אברהם דריזין, מחזיקים כבר היום ב-72% מנקסטייג' הבורסאית. במסגרת ההסכם, שנחתם מול יתר בעלי המניות לפני כשבועיים, 100% ממניות נקסטר יועברו לידי החברה הבורסאית נקסטייג' ובתמורה, 74.9% ממניות החברה הבורסאית יועברו לידי החברה הפרטית (בפועל, ההקצאה היא 20.4%, בשל האחזקה הקיימת שכבר יש לנקסטר בחברה).
כחלק מהתנאים המתלים לאירוע, נקסטייג' תפעל לגייס 15 מיליון שקל בבורסה או בגיוס פרטי. נקסטר, מצידה, לא תעשה שינויים משמעותיים בפעילותה, או כאלה שבמסגרתם ייצברו התחייבויות של מעל 8 מיליון שקל. מייסדת ומנכ"לית נקסטר, אורנה דרייזין, וסמנכ"ל התפעול אבי סמל, יסדירו את ההתחייבויות האישיות שלהם מול החברה. נקסטר עדיין לא ערכה דוחות כספיים המתאימים לשוק ההון, אך היא תערוך ותפרסם כאלה במסגרת דוח העסקה, לקראת ההצבעה על אישור העסקה על־ידי בעלי המניות.
טייטו וסומפו יטפלו במבוגרים ביפן
לפני כמה חודשים, הודיעה ענקית הביטוח היפנית סומפו על הקמת מרכז סייבר בישראל, וכעת כבר מניב הקשר הישראלי-יפני החדש גם שיתוף פעולה בתחום מדעי החיים. החברות דיווחו כי חברת טייטו, המפתחת מערכת המאפשרת לקבל שירותי רפואה מרחוק, חתמה על הסכם עם זרוע הפעילות הדיגיטלית של סומפו, Light Vortex. לפי ההסכם, סומפו תטמיע את הפתרון של טייטו בקרב האוכלוסיה המבוגרת של יפן, תחילה בבתי האבות ובשוק הסיעוד. ההטמעה תתרחב אחרי שהחברות יקבלו את האישור הרגולטורי של סוכנות התרופות והמכשירים הרפואיים היפנית (PMDA). בשיתוף הפעולה מעורבת חברה יפנית נוספת, Allm, העוסקת גם היא במתן שירותי בריאות דיגיטלית ביפן.
יפן מאופיינת באוכלוסייה מתבגרת ושיעור גבוה של מבוגרים לעומת צעירים - כ-30% מתושבי המדינה הם בני 65 ומעלה, לעומת כ-10%-15% בישראל. הטיפול באוכלוסיה המתבגרת, על רקע מחסור בכוח אדם סיעודי ומיעוט מטפלים מהמשפחה, הוא אחד האתגרים הגדולים של החברה היפנית.
סומפו, בין יתר פעילויותיה, מפעילה רשת של בתי אבות סיעודיים הכוללת 301 בתי אבות, 58 מרכזי יום לקשישים ו-505 מרכזים המעניקים שירותים לקשישים בביתם.
TytoCare, שהוקמה לפני 11 שנה, גייסה עד כה 205 מיליון דולר, והיא פעילה בארה"ב, באוסטרליה ובמספר מדינות באירופה. זה לא שיתוף הפעולה הראשון שלה עם חטיבה דיגיטלית של חברת ביטוח בריאות, וכבר חתמה על שת"פ כזה עם קרלון, חטיבת הדיגיטל של חברת ביטוח הבריאות האמריקאית Elevance. הפתרונות של החברה מאפשרים לבצע בדיקות שכיחות מהבית, ביניהן: לב, דופק, ריאות, גרון, אוזניים, בטן ועור.
AION כבר הגיעה לאתגר השישי שלה
חממת AION, בניהולו של מתי גיל, ערכה לפני כשבועיים את אירוע ה-Bootcamp השישי שלה, הפעם בנושא: כלים דיגיטליים לשיפור תהליך זיהוי מולקולות קטנות המתאימות להיות תרופות. אתגרי הבוטקאמפ של AION מהווים חלון להבנת תחומי העניין של חברות התרופות הגדולות ואת תפיסתן את מצב השוק. זאת, משום שכל אתגר נבחר בקפידה על־ידי ועדה בה נציגים בכירים של זכייניות מעבדת החדשנות: חברות התרופות הבין־לאומיות פייזר, מרק הגרמנית, טבע ואסטרהזנקה, יחד עם חברת הענן AWS, וקרנות הון הסיכון IBF ו-Amiti.
בדף המידע שקיבלו המועמדים הפוטנציאליים לגבי האתגר, הסבירו החברות כי כדי לפתח תרופות שהן מולקולות קטנות, יש לבנות מודל תלת־ממדי מדוייק של המטרה ושל ה"כיס" בתוכה שאליו המולקולה הקטנה צריכה להיקשר. לאחר מכן, יש לסרוק המון מולקולות פוטנציאליות מול המטרה, בתהליך שעלותו יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים ולארוך אפילו שלוש שנים. בתקופה האחרונה, חלה התפתחות משמעותית במחשוב כל אחד מן הצעדים הללו, אבל עדיין ישנם אתגרים. ברירה ממוחשבת של מולקולות היא מוצלחת כאשר המטרה ממודלת בדיוק רב, וגם מבנה המולקולות הקטנות המועמדות ברור מאוד.
אבל לפעמים, ישנם כשלים במידול הממוחשב הן של המטרה והן של התרופות הפוטנציאליות. כאשר מוסיפים לפילטרים הממוחשבים גם פילטרים אמפיריים, עדיין יש חוסר דיוק והתהליך חוזר להיות יקר ואיטי. לכן, הדרישה הפעם הייתה לכלים שיכולים לשפר את הדיוק והמהירות בזיהוי מולקולות, "תוך הסתמכות על תחכום בלמידה ולא רק על כוח החישוב".
בבוטקאמפ פעלו קבוצות מחקר מרחבי העולם וגם מישראל, כאשר כל אחת מהן הייתה צריכה לספק דירוג של מולקולות המתאימות למטרה ספציפית, תוך שימוש במאגרי המידע של חברות התרופות.
הקבוצה הזוכה כבר נבחרה ותקבל בקרוב הצעת השקעה מ-AION להקמת חברה בתוך החממה, בתמיכת זכייני החממה שהוזכרו לעיל ומימון חלקי מטעם רשות החדשנות. ההכרזה על הזוכה תתקיים לאחר חתימת העסקה.
רוש, ביילינסון וסטארט אפ ניישן סנטרל מחפשות מוצרים בתחום הרשתית
רוש ישראל, Start-Up Nation Central ובית החולים בילינסון השיקו תוכנית לאיתור טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך להתמודדות עם מחלות רשתית, הגורמות לאובדן ראייה בגיל המבוגר ובקרב חולי סוכרת. הסטארט־אפ שיבחר יזכה למענק כספי בהיקף של עד 200 אלף שקל, מהם 150 אלף ישמשו למימון מחקר קליני ביחידת הרשתית בבית החולים בילינסון. בתוכנית שותפים גם רשות החדשנות, איגוד העיניים וחברת אלמדה ונצ'רס, הנסחרת בבורסה בתל אביב, וניתן להגיש הצעות עד ה-17.10. זו לא הפעם הראשונה בה רוש יוצרת שיתופי פעולה ייחודיים לתמיכה בחברות סטארט־אפ ישראליות בתחומים שונים. ב-2009, תמכה יחד עם קרן פונטיפקס בחברות בתחום התרופות, וב-2020, יצאה לחפש יחד עם קרן aMoon חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.