בעוד קצת יותר משנה, בנובמבר 2024, אזרחי ארה"ב ילכו לקלפיות כדי לבחור נשיא. האם הם ייתנו לנשיא המכהן, ג'ו ביידן הדמוקרטי, כהונה שנייה? או שאולי דווקא הם יעדיפו את המועמד הרפובליקני? כדי לענות על כך יש להבין קודם כל מי יהיה המועמד הרפובליקני, ולשם כך המפלגה מקיימת פריימריז, ובשבוע שעבר התקיים במסגרתם דיבייט בין המתמודדים על התואר ששודר ברשתות פוקס ביזנס ויוניוויז'ן. במצב כזה, בו פוליטיקאים מנסים להראות שהם יותר מתאימים מאחרים, לפעמים הנאמנות לעובדות מתרופפת. הנה כמה אי־דיוקים והטעיות שבודקי העובדות האמריקאים מהארגונים Politifact ו־factcheck.org מצאו שם.
ככה לא בונים חומה. אי־אפשר לדבר על הפריימריז במפלגה הרפובליקנית בלי לדבר על הנשיא לשעבר, המתמודד שלא הגיע לדיבייט, דונלד טראמפ. מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי עקץ את המתמודד מייק פנס, סגן הנשיא של טראמפ, בקשר להבטחה המרכזית של הנשיא ה־45, חומה בגבול עם מקסיקו: "אם במקסיקו היו יודעים שהוא עמד לבנות רק 52 מייל, הם אולי היו משלמים על ה־52 מייל". האם זה כל מה שנבנה? ובכן, זה קצת מטעה: 52 מייל (כ־84 ק"מ) הם הנתון לגבי גדר גבול שנבנתה במקומות בהם לא היה שום מכשול גבול בנוי קודם לכן. אבל אם מסתכלים גם על מקומות בהם מכשולים ישנים - חלקם מימי מלחמת וייטנאם - הוחלפו, הרי שכבר מגיעים לכ־737 ק"מ. לא מכסה את יותר מ־3,200 הקילומטרים לאורכם נמתח הגבול, אבל הרבה יותר ממה שכריסטי אמר.
לוחם בפשיעה. שם חם בפריימריז האלו, גם אם נמצא בדעיכה, הוא זה של מושל פלורידה רון דה־סנטיס. זה ניסה להראות שיש לו רקורד מרשים של ביצועים כמושל, ולכן יש לתת לו להיות גם הנשיא: בפלורידה, הוא אמר, "יש לנו שיא שלילי של 50 שנה ברמת הפשיעה". בהחלט מרשים, עד שמסתכלים על שני פרטים חשובים. ראשית, כבר שלושה עשורים שהפשיעה בפלורידה נמצאת בירידה מתמדת, ושיא שלילי נשבר מדיי שנה ברציפות מאז 2008. שנית, מערכת איסוף הנתונים עליה התבסס דה־סנטיס בדבריו בעייתית, שונה מזו שנעשה בה שימוש מאז שנות ה־70, מייצגת רק 57% מאוכלוסיית פלורידה וב־2021 הממשל הפדרלי סירב לקבל את הנתונים שהתבססו עליה.
מאחורי הווילון. שם שמוכר בישראל הוא זה של ניקי היילי, לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם. מי שניסה לפגוע במוניטין שלה היה הסנאטור טים סקוט, שהטיח בה: "כשגרירה באו"ם את מילולית הוצאת 50 אלף דולר על וילונות". האומנם? לא בדיוק. ב־2016, בשלהי ממשל אובמה, הוחלט להוציא את מעון השגריר לאו"ם ממלון ולדורף אסטוריה במנהטן לאחר שחברת ביטוח סינית רכשה אותו. למעונות החדשים אכן נקנו וילונות בשווי של למעלה מ־52 אלף דולר, והיילי אכן הייתה השגרירה הראשונה לשכון שם. אבל כל ההחלטות לגבי המעבר והרכישה נעשו לפני שהיא בכלל מונתה לתפקיד ע"י טראמפ. ב־2018 הניו־יורק טיימס פרסם כתבה שקשרה את היילי להוצאות, אך הוציא תיקון בהמשך.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לקריאה נוספת:
● הבדיקות של Politifact לדיבייט הרפובליקני
● הבדיקות של factcheck.org לדיבייט הרפובליקני
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
