בולמוס הרכישות מצד ענקיות הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, צ'ק פוינט, קראוד סטרייק וטנאבל בישראל, הביא לסגירתן של שבע עסקאות סייבר, ולעוד שפע של משאים ומתנים שחלקם נחשפו - רבים מהם בסכומים של מאות מיליוני דולרים. מדובר בעסקאות משתלמות מאוד ליזמים ולמשקיעים שמאחורי החברות; זאת, מכיוון שלפי מידע שהגיע לגלובס, הרוב המכריע של החברות נמכר במכפיל נדיב מאוד על ההכנסות - או על הנתון האהוב על סטארט־אפים בתחום הסייבר, "קצב הכנסות שנתי" - מונח שאינו חשבונאי, המספק תמונת מצב של קצב צמיחת ההכנסות של החברה.
● ניתוח גלובס | מרוץ החימוש בסייבר: אלה החברות על הכוונת של פאלו אלטו
● מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש - וגם המשקיעים נוטשים
כך, לגלובס נודע כי קצב ההכנסות השנתי של ביוניק, שנמכרה ב-350 מיליון דולר לקראוד סטרייק בחודש שעבר, עמד על לא יותר מ-5 מיליון דולר - כלומר, מכפיל של פי 70 על הנתון. חברת אקסיס סקיוריטי, שנמכרה ב-412 מיליון דולר בחודש מרץ האחרון לידי ענקית התוכנה HPE, ייצרה קצב הכנסות שנתי שנע אז בין 7 ל-9, וכיום מתקרב ל-10 מיליון דולר - מה שמנפק לה שווי במכפיל של פי 40 על ההכנסות. חברת פרימטר 81 נמכרה לצ'ק פוינט ב-490 מיליון דולר, על קצב הכנסות שנתי שנע בין 14 ל-15 מיליון דולר - מכפיל של פי 33 על ההכנסות, זאת על אף שהחברה נדרשה להעביר למשקיעים 100 מיליון דולר עוד לפני "חלוקת השלל" לאחר האקזיט.
גם הסכומים העומדים בבסיסם של המשאים ומתנים שהתפרסמו אינם נמוכים כלל ועיקר, ונחשבים לגבוהים, אפילו בסטנדרטים של הרכישות האחרונות: חברת דיג סקיוריטי מנהלת משא ומתן למכירתה עם פאלו אלטו בכ-350 מיליון דולר - מכפיל המוערך בפי 87, על קצב הכנסות שנתי של 4 מיליון דולר בלבד; ואילו טאלון נמצאת בשלבים מוקדמים של משא ומתן למכירתה לאותה החברה, במכפיל של פי 60-70 על היקף הכנסות שנתי המוערך בכ-10 מיליון דולר בלבד.
מרוץ החימוש בסייבר
מאחורי המכפילים הללו עומד מרוץ החימוש המתקיים בימים אלה בין ענקיות הסייבר שנובע, בין השאר, מהמשבר הכלכלי העולמי: מנהלי אבטחת מידע בארגונים עייפו מלרכוש תוכנות ושירותי סייבר יקרים בנפרד; כעת, הם מחפשים מספר קטן של ספקים שימכרו להם מספר מוצרים ובהנחה משמעותית - כוח שיש לחברות הגדולות והרווחיות כמו צ'ק פוינט, סיסקו ופאלו אלטו, המסוגלות לממן הפסדים בחוזים בטווח הקצר תמורת רווח לטווח הארוך. המצגת של פאלו אלטו נטוורקס, ששוחחרה לשוק לפני חודש ומתווה את מפת הרכישות והצמיחה שלה, נותנות לשוק כולו כיוון היכן יש להסתכל ואיפה לרכוש.
אך האם מדובר בתופעה חדשה? על־פי בדיקת גלובס, עולה כי גם רכישות העבר נעשו בסכומים מופרזים ביחס להכנסות. כך, למשל, סימפליפיי נרכשה לגוגל בחצי מיליארד דולר בתחילת השנה שעברה, בזמן שקצב ההכנסות שלה לא עלה על 10 מיליון דולר; אדאלום של אסף רפפורט - שהייתה רכישת הסייבר הראשונה של מיקרוסופט בישראל - נמכרה ב-320 מיליון דולר, לאחר שהכניסה פחות מ-5 מיליון דולר בשנה. למרות המכפיל הגבוה, העסקה השתלמה גם למיקרוסופט: שנה לאחר מכן, היא מכרה את אותו המוצר בהיקף המוערך בכ-400 מיליון דולר.
מהחברות לא נתקבלה תגובה. גילי רענן מקרן סייברסטארס (Cyberstarts), המשקיעה בחלק מהחברות המוזכרות בכתבה, בהן ביוניק ואקסיס, מסר כי "חברות סייבר נרכשות בערכים גבוהים, מכיוון שמגוון איומי הסייבר על ארגונים גדולים צומח במהירות ודורש פתרונות מקוריים וחדשניים. חברות הסייבר הגדולות אינן יכולות לעמוד בקצב הזה, ופונות לרכישות שישלימו עבורן פערים משמעותיים בקווי המוצרים שלהם. הנכסים הנרכשים הינם טכנולוגיה וצוות שמומחה בתחום - לא רק בפיתוח המוצר, אלא גם בהטמעה שלו, בשווק שלו, ובאופן שהוא מוצג ללקוחות פוטנציאליים. קצב ההכנסות השנתי נתפס על־ידי הרוכשים כהוכחה לבשלות היחסית של המוצר, אבל לא כבסיס לקביעת המחיר. הרכישה של אדאלום על־ידי מיקרוסופט לפני כתשע שנים, היא דוגמה מעולה לאופן שבו חברת גלובלית האיצה את הפיכתה למעצמת סייבר, בעקבות רכישת חברה שנחשבה לקטנה במונחי הכנסות, אבל בעלת טכנולוגיה מנצחת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
