האם בחודשים הבאים צפויה עלייה במספר העסקאות מצד קרנות ההשקעה הפרטיות (פרייבט אקוויטי), לאחר כמה שנים שבהן "הורידו הילוך" לנוכח התנפחות שווי הנכסים בשווקים? בשנים 2020 ובעיקר 2021 תפח שוויין של חברות רבות על רקע הגאות בבורסות, והללו העדיפו בדרך־כלל לפנות למסלול אקזיט בדרך של מיזוג ל־SPAC או הנפקה שבו קיבלו שווי מכובד במיוחד.
● המלך החדש: כך הפכה ההשקעה באג"ח לאטרקטיבית
● הכלכלה התעשתה, והבורסות מסכמות 15 שנים של נסיקה מטורפת
ב־2021 הגיעה לשיאה בוול סטריט תופעת ה־SPAC - חברות ללא פעילות שהונפקו לציבור במטרה למזג לתוכן חברות פרטיות קיימות תוך פרק זמן מוקצב; כתוצאה מכך מספר גדול של חברות פרטיות שבדיעבד לא התאימו לשוק הציבורי החלו להיסחר בשוויים מופרכים. במקביל באותה תקופה נרשם גם שיא במספר ההנפקות הראשוניות בארה"ב. לקרנות הפרייבט אקוויטי היה קשה להתחרות עם שוויים אלה והן העדיפו להמתין עם השקעות חדשות, גם אם מצאו דרכים לרתום את הגאות לטובת אקזיט בחלק מחברות הפורטפוליו שלהן.
בהמשך, המצב בשווקים השתנה באופן ניכר, כשהריביות זינקו על רקע האינפלציה, והשוויים בבורסות נחתכו. כבר לפני שנה כתבנו כאן שקרנות הפרייבט אקוויטי נהנות מהזדמנויות השקעה חדשות במכפילים שפויים יותר, שאפשר לנצל להרחבת הפורטפוליו באופן שיניב להן תשואה נאה בעתיד.
זה לא באמת קרה עד כה. הסיבה לכך, טוענים גורמים הפועלים בתחום, היא פרק זמן שאמור לחלוף על מנת לגשר בין ציפיות הקונים והמוכרים: בעוד שקרנות הפרייבט אקוויטי מצפות לבצע עסקות במחירי "העולם החדש" שלאחר הירידות בבורסות, בעלי חברות המטרה מתקשים להסתגל לשינוי בתמחור וממתינות לראות שהעולם באמת השתנה, בטרם יסכימו למחיר מופחת. התוצאה היא ירידה במספר העסקאות שנחתמו השנה.
מחקר שפרסמה חברת S&P Global בחודש שעבר, מצביע על כך שברבעון השני של השנה נרשמה עלייה קלה בהשקעות של קרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון באזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה; אולם מספר העסקאות ירד מ־92 ברבעון המקביל אשתקד ל־62 ברבעון השני. בסיכום המחצית הראשונה היקפן הכספי של העסקאות ירד מ־9.3 מיליארד דולר ל־7.6 מיליארד, וגם מספר העסקאות ירד.
ייתכן שכעת, כשהאלטרנטיבה שהציבה הבורסה להנפקות חדשות כמעט לא קיימת, הדיל־פלואו (כמות העסקאות שבדרך) שרואות הקרנות גדול יותר, וייתכן שנראה בתקופה הקרובה השקעות חדשות.
החברה הביטחונית מישראל עושה רילוקיישן לקנדה
אחת מחברות הפורטפוליו של קרן פימי היא סנסטאר, שנסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי שוק של 26 מיליון דולר. בשבוע שעבר דיווחה סנסטאר על מהלך שיהפוך אותה מחברה שרשומה בישראל, לחברה קנדית.
סנסטאר, שהיו"ר שלה הוא גילון בק מפימי, נקראה בעבר מגל מערכות. פימי נכנסה להשקעה בחברה עוד בשנת 2014, וביצעה הצפת ערך משמעותית בה ב־2021, כשמכרה את חטיבת הפרויקטים של מגל לחברת המל"טים אירונאוטיקס תמורת 35 מיליון דולר.
לאחר השלמת העסקה, נותרה במגל חטיבה אחת העוסקת במערכות הגנה לגדרות עבור בתי כלא, מחסנים לוגיסטיים, כורים גרעיניים, דאטה סנטרים ועוד. חטיבה זו התבססה על פעילות חברה בקנדה בשם Senstar, ושמה של החברה כולה הוחלף ממגל לסנסטאר. כעת, מתבצע גם השינוי ברישום החברה. החברה דיווחה על מיזוג שיהווה מעין מהלך טכני - בעוד שכיום החברה האם ישראלית והבת היא קנדית, המהלך יהפוך את הקנדית לאם ויבטל למעשה את הישראלית.
החברה האם "התייתרה" עוד קודם מכיוון שמרבית עובדי סנסטאר נמצאים בקנדה. המנכ"ל דרור שרון עזב לפני מספר חודשים לטובת ניהול חברת האנרגיה המתחדשת סולגרין שנקלעה לקשיים, וסנסטאר מנוהלת כיום על־ידי מנהל שמושבו בקנדה. המסחר בנאסד"ק והדיווחים של החברה ל־SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) יישארו ללא שינוי גם לאחר המהלך, שדורש את אישור בעלי המניות.
קרן פימי מחזיקה בכ־42% ממניות סנסטאר, שכיום שווין מגיע לכ־11 מיליון דולר. מניית סנסטאר ירדה ב־36% בשנה האחרונה, אך פימי עדיין רושמת תשואה חיובית נאה על השקעתה בה, על רקע דיבידנדים שמנים שחולקו לה בעבר. בסיום התהליך בסנסטאר תישאר פימי עם החזקה בחברה קנדית, אף שבדרך כלל היא משקיעה בחברות מישראל.
השקיפו מהצד על התנפחות השוויים
קרנות פרייבט אקוויטי מגייסות כספים בעיקר מגופים מוסדיים וממשקיעים כשירים. בארץ, הקרן הגדולה ביותר היא פימי בראשותו של ישי דוידי, וקרנות בולטות נוספות הן פורטיסימו בראשות יובל כהן, טנא שמוביל אריאל הלפרין, סקיי וקדמה קפיטל.
קרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות בישראל נהנות ממוניטין מוכח בכל הקשור להשבחה ומכירה של חברות מקומיות בתחומי התעשייה, השירותים והמסחר, ומכירתן לאחר מכן ברווח גבוה. למרות התשואות המרשימות שהניבו למשקיעים בעבר, בשנים האחרונות הן נאלצו לא פעם להשקיף מהצד על ההתנפחות בשווי חברות שבהן חשקו להשקיע, שהלך והתנתק מהמציאות, על רקע הגאות בשווקים.
מי שהמשיכה להשקיע מדי שנה מאות מיליוני דולרים היא קרן פימי. לאחרונה השקיעה הקרן 60 מיליון דולר נוספים בחברת התרופות הבורסאית קמהדע, שבה הפכה לבעלת השליטה. השקעות חדשות שביצעה הקרן בשנתיים האחרונות כוללות גם את חברת גל שבב מתחום המערכות האופטיות, שבה רכשה פימי את השליטה ב־100 מיליון דולר; חברת התעשיות הביטחוניות עשות אשקלון שנרכשה מידי אלביט ב־291 מיליון שקל (עבור 85%, שכיום - לאחר חלוקת דיבידנד - שווים כ־409 מיליון שקל); וחברת עמל ומעבר מתחום הסיעוד, שבה פימי רכשה את השליטה ב־800 מיליון שקל.
מפעל חברת קמהדע בקיבוץ בבית קמה / צילום: קמהדע
הקרן גם רכשה השנה 9% ממניות שרין טכנולוגיות מתחום עיבוד היהלומים, כנראה כצעד לקראת רכישת שליטה בה. במקביל, ב־2022 השלימה פימי אקזיט מרשים בחברת אינפיניה (נייר חדרה) שנמכרה לחברת ורידיס ב־2.4 מיליארד שקל, עסקה ששיקפה תשואה של כ־300% לקרן.
הריבית העולה פחות פוגעת בקרן השמרנית
בכל הנוגע להשקעות, נראה כי קרן פימי ממשיכה לעבוד בהתאם לתוכניות שלה, גם אם המגמה בשוק זהירה יותר. בסופו של דבר קרנות מהסוג של פימי אמורות להתאים את פעילותן לכל מצב שוק. עם זאת, סביר להניח שגם בפימי יסכימו שהיום קל יותר לקנות חברות מאשר לפני כשנתיים, וכתוצאה מכך בהחלט ייתכן שהקרן רואה כיום עלייה במספר העסקאות הפוטנציאליות.
עליית הריביות בעולם מקשה על חברות וגופים ממונפים, או כאלה שנדרשים לגייס חוב למימון רכישות, כשעלות המימון התייקרה מאוד בשנה האחרונה. על רקע הקיטון במספר הרוכשים האלטרנטיביים, פימי וקרנות פרייבט אקוויטי נוספות בישראל, שאינן ממונפות ונהנות מגישה להון עצום שגייסו מבעוד מועד, יכולות ליהנות כעת מהיצע גדול יותר של הזדמנויות לעסקאות. מכך שבהחלט ייתכן כי בשנת 2024 היקף העסקאות יטפס לעומת השנה האחרונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.