זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 הם פייר אגוסטיני מאוניברסיטת אוהיו; פרנק קראוס ממכון מקס פלנק לאופטיקה קוונטית ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאנס במינכן גרמניה; ואן להולייר מאוניברסיטת לונד בוודיה; עבור שיטות ניסוייות שפיתחו לצורך חקר דינמיקה של אלקטרונים בחומר באמצעות פעימות אור קצרצרות.
● מההשפלה באקדמיה ועד לזכייה בנובל לרפואה: החוקרים שמאחורי חיסוני הקורונה
● הבת: מדליסטית אולימפית. האם: הזוכה הטרייה בפרס נובל לרפואה - הסיפור המדהים של ד"ר קטלין קריקו
פעימות האור הקצרצרות, הנמדדות באטו-שניות, כלומר 1×10−18 של שנייה, מאפשרות לתעד את התנועות של אלקטרונים בתוך אטומים. הגילויים והפיתוחים הללו יצרו תחום מחקר חדש בשם אטופיזיקה.
המדידות הללו אישרו בתצפית ישירה את קיומן של מספר תופעות פיזיקליות שעד אז רק שוערו מתוך מדידות עקיפות. בהמשך פעימות האור הללו שימשו לא רק למדידה, אלא גם להשפעה על חלקיקים קטנים מאטום. יש לטכנולוגיה גם יישומים באבחון רפואי.
אטו-שניות הן כל-כך קצרות, שבכל שנייה ישנן אטו-שניות כמספר השניות שהתקיימו מתחילת היקום ועד היום. זוהי הרזולוציה של הבדיקה אליה הצליחו להגיע החוקרים.
פרופ' אן להולייר, ילידת צרפת, גילתה ב-1987 כי גוונים שונים של אור עולים בעת מעבר של אור לייזר דרך גז אציל, וכי הם נובעים מאינטראקציה בין אור הלייזר לבין האטומים בגז, באופן שנותן לחלק מן האלקטרונים אנרגיה נוספת. זה היה הבסיס עליו פעל פייר אגוסטיני, יליד צרפת גם הוא, כאשר הצליח ליצור פולסים מהירים מאוד ב-2001. בערך באותו הזמן, פרנק קראוס הצליח לבודד פעימת אור שנמשכה רק 650 אטו-שניות.
נציין כי פרנק קראוס הוא הזוכה ההונגרי השני השנה ביומיים של חלוקת פרסים. להולייר וקראוס זכו בפרס וולף, פרס ישראלי הנחשב למנבא של פרסי הנובל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
