בדוח הרפורמות הכלכליות ל-2023 של ארגון ה-OECD, הארגון הקדיש לכל מדינה רשימה ייעודית של רפורמות כלכליות במספר תחומים שעליה לעשות על מנת ליצור צמיחה כלכלית ראויה ולהשיג את יעדי המדיניות שה-OECD ממליץ עליהם.
● האם כ-80% מהחרדים מסיימים לימודים ללא תעודת בגרות?
● ניתוח | המאבק על המרחב הציבורי: לפי הפסיקה, ברירת המחדל היא שאין הפרדה
אחד הנושאים שה-OECD עוסק בהם הוא הפערים החברתיים בתוך ישראל, בעיקר בין חרדים וערבים לשאר החברה הישראלית. הפתרון המרכזי שמציעים בארגון הוא ביטול מוחלט של הסבסוד לתלמידי ישיבות, והתניית סבסוד הפעוטונים במימוש כושר התעסוקה של האב. התניה כזאת הייתה אמורה לעבור בממשלה הקודמת, אך עוכבה על ידי בג"ץ והופלה במסגרת המשברים הקואליציוניים שאפיינו את סוף הקדנציה שלה. סבסוד תלמידי הישיבות הורחב בממשלה האחרונה, זאת למרות מחאת אנשי האוצר, שעתה מצטרפים אליהם כלכלני ה-OECD.
באותו הקשר, מציעים ב-OECD להגביר את הזמינות של פעוטונים מסובסדים ביישובים ערביים, בהם אין כיום נגישות לפעוטונים כאלה, והגדלת תקציבי החינוך ביישובים הערביים על פי מעמדם החברתי-כלכלי. בנוסף, הם מציעים להחזיר את הבונוס להורה העובד השני למס הכנסה שלילי. כך יהיה ניתן לעודד כניסה הן של האם והן של האב לשוק העבודה בחברה הערבית והחרדית בהתאמה.
ה-OECD ממליצים גם על פתיחת ישראל ליבוא חופשי יותר, והסרת מכסים וחסמי יבוא אחרים, תוך התאמת הרגולציה לעולם. זאת משום שהחשיפה של המשק הישראלי ליבוא עדיין נמוכה מאוד ביחס לשאר מדינות הארגון, ותחרותיות גבוהה יותר מול העולם תוכל להביא לאימוץ של טכנולוגיות ייצור חדשות ויעילות יותר.
בתחום האנרגיה, ה-OECD משבחים את הרפורמה מ-2018 שהכניסה יצרני חשמל פרטיים לסביבה תחרותית ומכירה יעילה יותר של חשמל לצרכנים. הם ממליצים לנצל את היתרונות שזה מביא ולהביא "תמחור ברזולוציה גבוהה" לאורך הזמן והמרחב, כלומר לגבות יותר בגאות ביקושית, ולגבות פחות כשהביקוש בשפל. בנוסף, ממליצים להטיל "מס פחמן" על ייצור אנרגיה ופעילות תעשייתית, כדי להביא להפנמה של העלויות הסביבתיות של ייצור כזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
