המהלך החדש של שר האוצר: פטור מעמלות במקום מס רווחי יתר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנסה לקדם פטור מעמלות ללקוחות הבנקים לתקופה של מספר שנים אחדות - כך נודע לגלובס. סמוטריץ' פנה בנושא לבנק ישראל וביקש שיבחנו לאסור על הבנקים לגבות עמלות. סביר להניח שהכוונה היא לעמלות שוטפות המשלמים לקוחות פרטיים, כמו עמלות על פעולות בחשבון העו"ש, ולא לעמלות עסקיות על מוצרים מורכבים.

● שאלות ותשובות | המלך החדש: כך הפכה ההשקעה באג"ח לאטרקטיבית 
● החברה הישראלית הזו איבדה 60% בוול סטריט. אז למה האנליסטים עדיין אופטימיים? 

הצעתו החריגה של שר האוצר מגיעה לאחר שלא התקדמה תוכניתו הקודמת לענף הבנקאות: הטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים, שבינתיים ממשיכים לשבור שיאים בעקבות עליות הריבית. ארבעה חודשים חלפו מאז חשף סמוטריץ' בכנס שהוא "מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר בשיעורים גבוהים". הבורסה הגיבה לדבריו בירידה מהירה של מניות הבנקים. בבנק ישראל הסתייגו מהיוזמה וגם בכירים באוצר העריכו שהיא לא תשיג את המטרה הסופית של הוזלת העלויות לציבור.

הריבית המגולגלת היא הבעיה האמיתית

הזינוק ברווחי הבנקים כמעט שאינו קשור לעמלות. הוא נובע בעיקרו מעליות הריבית של בנק ישראל, המגולגלות במלואן על לקוחות שנוטלים משכנתאות והלוואות, אבל הרבה פחות במקרים הפוכים של לקוחות המפקידים כספים בפקדונות. ובכל זאת, סמוטריץ' נחוש להשיג תמונת ניצחון מול הבנקים.

גורם בכיר לשעבר באוצר פירש כך את הדברים: "סמוטריץ' נתפס היום בציבור הרחב כשר אוצר מגזרי, שדואג בעיקר לציבורים מובחנים ולרפורמה המשפטית. הוא יודע שרק בנושא אחד הוא יכול לקבל תמיכה רוחבית בציבור, נגד הבנקים. נוח לו לתקוף אותם, במיוחד כאשר הבנקים הגדולים מזוהים עם המחאה נגד הממשלה. העמלות הן לא הבעיה האמיתית, הבעיה היא חוסר התחרותיות בין הבנקים. כל עוד לא יטפלו בזה, הבנקים כבר ימצאו מאיפה לפצות על אובדן העמלות, למשל יגבו מהלקוחות ריביות גבוהות יותר. בכלל, לא ברור עד כמה הרעיון הזה ישים בשטח".

גורמים אחרים באוצר מעריכים כי הטיפול בנושא רווחי היתר של הבנקים יקודם מיד אחרי החזרה מהחגים.

העמלות הן אחד ממרכיבי ההכנסות הגבוהים של הבנקים, אם כי מאז החלה הריבית לטפס באפריל 2022 הן הפכו למשניות לעומת ההכנסות של הבנקים מריבית על ההלוואות. במחצית הראשונה של השנה גבו ששת הבנקים הגדולים עמלות בסך כולל של 7.3 מיליארד שקל. מדובר על גידול של 4% לעומת מחצית השנה הראשונה של 2022.

מדובר על נתונים דומים מאוד לאלו של 2022, אז נגבו בכל השנה 14.3 מיליארד שקל בעמלות. לשם השוואה, אשתקד רשמו ששת הבנקים הכנסות מריבית בסך של יותר מ־50 מיליארד שקל.

חלק ניכר מהגידול נובע מהעמלות שגבה בנק הפועלים, שלבדו רשם עמלות בסך של כמעט 2 מיליארד שקל (זינוק של 7.6% לעומת התקופה המקבילה). עמלות העו"ש של הבנק צמחו ב־6.5%, כאשר גם בנק לאומי, השני בסך גביית העמלות, רשם גידול משמעותי של כמעט 8% בהכנסות מעמלות עו"ש.

בנוסף, זינוק גדול נרשם בעמלות שנגבו בגין פעילות בכרטיסי אשראי, מה שמלמד שלמרות האינפלציה והריבית הגבוהות הציבור המשיך לגהץ והרווחים של הבנקים גדלו. בלאומי מדובר על גידול של 8.6% לכדי כ־200 מיליון שקל ובפועלים על זינוק של 73% (!) לכדי 281 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, גידול שנובע בעיקר משיפור התנאים בהסכם התפעול מול ישראכרט.

מנגד, מבט על פירוט העמלות של הבנקים בששת החודשים הראשונים של השנה מגלה כי הם גבו פחות עמלות בגין פעילות ני"ע לעומת התקופה המקבילה, כיוון שהיקף הפעילות בשוקי ההון היה נמוך השנה לעומת אשתקד וכן בשל מעבר של לקוחות לחסוך בקרנות נאמנות כספיות. הבנק הבינלאומי לדוגמה, שזהו תחום הפעילות הייחודי שלו, רשם ירידה של כ־5% בעמלות הפעילות שלו בשוק ההון לסך של 368 מיליון שקל, לאומי ירידה של כ-16% והפועלים ירידה של כ־18%.

צעדים משמעותיים לא נראים באופק

לפני כחודשיים נפגש סמוטריץ' עם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ועם המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. בפגישה הביע אכזבה מהאופן שבה פועלת המערכת הבנקאית סביב עליית הריביות. בבנק ישראל הציגו לשר כי בעקבות הלחצים, בנקים החלו להציע ריבית מסוימת על היתרה החיובית בעו"ש, והקטינו בשוליים את הריבית על המינוס. סמוטריץ' לא התרצה והעדיף גיבוש של הוראות רגולטוריות, שיחייבו את הבנקים לנקוט בצעדים משמעותיים, ולא רק "זריקת פירורים" לציבור על ידי הבנקים בצורה וולנטרית, שנועדה בעיקר להנמיך את להבות הביקורת.

אלא שתוכנית סדורה של ממש עדיין לא גובשה. עד כמה יהיה גורף הפטור מעמלות? על אילו עמלות הוא יחול - והאם יהיו זכאים לו כל לקוחות הבנקים? או שמא יסתפק השר בהנחה בעמלות? נראה שאצל סמוטריץ' עדיין לא עשו עבודת מטה רצינית בנושא. מתגובת בנק ישראל, ניתן להסיק שגם שם טרם נעשתה בחינה מקצועית לתוכנית העמלות של סמוטריץ'.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל ומשרד האוצר מצויים בקשר רציף בשלל נושאים מקצועיים, לרבות בנושאי בנקאות. התייחסות פרטנית לכל נושא, ככל שתהיה רלוונטית, תימסר לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית".

מלשכתו של שר האוצר סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.