הציבור דוהר לפיקדונות בריבית קבועה: באיזה בנק תקבלו הכי הרבה?

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", שר שלום חנוך בשורה האלמותית שלו מתוך "מחכים למשיח", אבל נראה שהשיח הנרחב סביב הפיקדונות, שהביאה עימה עליית הריבית, גרם לישראלים רבים להתפקח ולהתחיל לנייד את הכסף שלהם.

● שאלות ותשובות | המלך החדש: כך הפכה ההשקעה באג"ח לאטרקטיבית 
● קריסה מפוארת: המניה צנחה, הקופה התרוקנה, והביטחוניסטים הלכו הביתה 

אחרי שבחצי השנה הראשונה של 2023 הוציאו לקוחות הבנקים כ-108 מיליארד שקל מחשבונות עו"ש שלא הניבו להם ריבית, והעבירו אותם לפיקדונות נושאי ריבית או למוצרים מקבילים, מתבררים כעת גם סוג הפיקדונות המועדף על הציבור, וכמה העדפה זו מתיישבת עם ההערכות לגבי השאלה מתי יוריד בנק ישראל את הריבית.

על פי נתוני בנק ישראל, מאז חודש אפריל, רגע לפני העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל, ולמעט חריגה בחודש יוני, נרשמת העדפה משמעותית של הציבור לפיקדונות בריבית קבועה, על פני פיקדונות בריבית משתנה (פריים).

ביולי ובאוגוסט, לדוגמה, נשלחו לפיקדונות בריבית קבועה 23.2 מיליארד שקל מדי חודש, לעומת סכום קטן הרבה יותר שהועבר לפיקדונות בריבית משתנה (פריים), שבהם גויסו 18.4 מיליארד שקל ו-17.6 מיליארד שקל בשני החודשים, בהתאמה. באפריל, החודש שבו נחגג פסח, נרשם שפל בהפקדות בשני סוגי המוצרים, אך הוא בלט במיוחד בפיקדונות עם הריבית המשתנה - פחות מ-14 מיליארד שקל.

"הציבור קורא מה שהכלכלנים כותבים באנליזות ובסקירות שלהם בתקשורת, ורואה גם את מה שמתומחר דרך שוק ההון - שצופה כי בטווח הזמן של חצי השנה הבאה, כלומר בחצי הראשון של 2024, צפויה להיות ירידת ריבית", אומר גורם בנקאי.

"אם לקוח יבוא להפקיד בבנקים הוא יכול לקבל ריבית משתנה טובה בטווח של חצי השנה הקרובה או בחמישה חודשים הבאים, אבל אם הוא ירצה לקבע אותה לשנה, היא כבר תהיה נמוכה יותר בדרך כלל.

"לכן, מי שרוצה לקבע פיקדון לשנה מוכן לוותר על ריבית משתנה, שיכולה להיות אף גבוהה יותר בטווח של חצי השנה הקרובה, אבל מקבע מהיום והלאה ריבית גבוהה לטווח של שנה, כך שהם לא ייפגעו אם הריבית תרד בשנת 2024".

בנק דיסקונט: 0.85% לטובת הטווח הקצר

ואכן, מבט על נתוני בנק ישראל לגבי הריבית החציונית שמעניקים הבנקים במסלולים בריבית משתנה, מוכיח שזו אכן התמונה ברוב הבנקים הגדולים. הפועלים, למשל, מציע ריבית של 4.32% למי שיסגור את הכסף לשלושה עד שישה חודשים, אך ריבית של 3.97% למי שיסגור לתקופה של חצי שנה עד שנה.

בדיסקונט הפערים גדולים אף יותר - 4.8% בטווח הקצר לעומת 3.95% בטווח של עד שנה.

החריגים הם לאומי, שמראש מציע ריביות נמוכות יותר במסלולי הפריים בשל החלטה אסטרטגית, והבינלאומי עם פער קטן לטובת הפיקדונות עם הטווח הארוך יותר.

העדפות דומות אגב מאפיינות חלק מהגופים המוסדיים. בכיר באחד הגופים אומר בשיחה עם גלובס כי הם העדיפו כבר עתה לרכוש אג"ח לטווחי זמן ארוכים יותר (על אג"ח של ממשלת ישראל לתקופה של 10 שנים אפשר לקבל תשואה של 4.25%, ועל אג"ח של ממשלת ארה"ב תשואה של 4.6%), מאשר לרשום רווח גבוה יותר על אג"ח קצרות מאוד.

כמובן שלא כל הקרדיט על השינוי מגיע לציבור, והוא נובע גם מניתוב של הבנקים בהתאם לצרכים שלהם. הבנקים משתמשים בפיקדונות הציבור כהון שהם יכולים לתת בגינו אשראי לציבור, ואת הרווח שלהם הם גוזרים מהפער בין הריבית שהם מקבלים על ההלוואות לזו שהם מעניקים על הפיקדונות. הפער הזה זכה לביקורת תקשורתית, ציבורית ופוליטית נוקבת, לאחר שעם תחילת העלאות הריבית מיהרו הבנקים לגלגל את הריבית הגבוהה להלוואות, אך חלפו לא מעט חודשים עד שהיא גולגלה גם לפיקדונות.

"הצורך של הבנקים הוא לגייס הון לשנה הקרובה ולכן הם יעודדו לקוחות לשים את הכסף בפיקדון לטווח ארוך, ויתנו להם הטבה בריבית קבועה. לכן אנחנו רואים בעיקר גיוסים במערכת לטווח של שנה, ושם עיקר התחרות ביניהם, ופחות לטווחים הקצרים.

"בנוסף, בבנקים רוצים באופן עקרוני תמיד להגיע לפיקדונות לטווחים ארוכים יותר, כי אז הלקוחות פחות פונים למיחזור פיקדונות, וגם יש פחות צורך בשיווק מתמיד של הפיקדון אל מול המתחרים.

"מנגד, לציבור נוח יותר לקבע את הריבית עכשיו, כי זה טיימינג טוב שמגלם ריבית גבוהה, כך שאם תהיה ירידת ריבית, התנאים הקיימים טובים לו".

ניתוח של העדפות הציבור באוגוסט מגלה כי בפיקדונות בריבית קבועה, 35% מהכספים הופנו לפרק זמן של שנה, לעומת 22% שהופקדו לטווח של עד חודש. רק כ-4% מהכספים הופקדו לטווח ארוך יותר משנתיים. לעומת זאת, בפיקדונות בריבית משתנה, 42% הפוקדו לטווח של עד חודש ורק 3.5% הופקדו לטווח של שנה.

הציבור עדיין מעדיף בנקים על קרנות כספיות

הריביות הגבוהות שמציעים כעת הבנקים בפיקדונות מאפילות גם על הקרנות הכספיות, שהפכו למבוקשות מאוד בשל עליות הריבית. למרות שהקרנות הכספיות מציעות ריבית גבוהה מעל ריבית בנק ישראל, והן נזילות מאוד ביחס לפיקדונות הבנקאיים, שכדי לקבל בהם ריביות דומות צריך לסגור את הכסף לתקופה לא מבוטלת, אותן קרנות לא פגעו בהפקדות בבנקים.

בין החודשים ספטמבר 2022 לאוגוסט 2023 הופקדו בבנקים 583 מיליארד שקל, בעוד שבקרנות הכספיות הסכום עומד על 56 מיליארד שקל בלבד, פחות מעשירית. ייתכן כי כעת ההפקדות לקרנות הכספיות אף יפחתו.

"עולם האג"ח תנודתי מאוד. אם משקיע רכש אג"ח הוא יקבל בסוף התקופה את התשואה המבוטחת, אבל אם ירצה לממש את ההשקעה באמצע, יכול להיות שהמחיר יהיה נמוך יותר. ההנחה היא שהתנודתיות הזו היא לטווח הקצר, ואם מישהו יקנה אג"ח לשנה, הוא יקבל פחות ממה שהבנקים מציעים בפיקדון לתקופה דומה.

כך לדוגמה, מק"מ של בנק ישראל לשנה מציע היום תשואה של 4.7%, ובמערכת הבנקאית משלמים בפיקדונות מעל 5% לשנה. אז גם אם באופן נקודתי תשואת האג"ח לשנה תעלה ל-4.75% או ל-4.8%, הפיקדון הבנקאי עדין נותן מרווח מספיק גדול של 0.3%-0.4% כדי לסגור את הכסף לשנה בפיקדון. כדי שתשואת המק"מ תגיע ליותר מ-5%, צריך לקרות משהו דרמטי מאוד, ונראה שלא נגיע למקום הזה", אומר הגורם הבנקאי.

אז מי מציע ריבית קבועה של יותר מ-5%? ככל הנראה התמקחות אמיתית יכולה להביא אתכם לטווח הזה במרבית הבנקים. על פי נתוני בנק ישראל, הריבית החציונית בבנק הפועלים היא הגבוהה ביותר, והיא עמדה באוגוסט על 5.12%, ואחריו בנק ירושלים (4.5%) ולאומי (4.2%).

מי שבכל זאת מעדיף ריבית משתנה, יכול לקבל בבנק ירושלים ובמרכנתיל ריבית שמתקרבת ל-5%, ובבנק וואן זירו ריבית של 4.75%.