אישי: בן 55, גרוש + 3, בונה בית במושב חגור
מקצועי: בעלים של קבוצת התקשורת YTCOM
ילדות ומשפחה: נולדתי במושב נטועה בצפון, על הגבול בין ישראל ללבנון. גדלתי בתנאים קשוחים. אבי היה בוגר סיירת מטכ"ל וממקימי המושב, הוא נתן לנו כל מה שהיה לו, אבל היה מעט מאוד. לא היה אצלנו דבר כזה ללכת לסרט או לחוג. בגיל 12 רכבתי לבד על סוסה עד למושב חוסן, שהיה מרוחק 35 קילומטרים - וחשבתי שזה בסדר.
● "קראו לדמות בשמי": המנכ"לית שבזכותה "פאודה" הגיעה ל-yes
● הוא למד משפטים ואז משחק. היום הוא אחראי ל-50% משוק הקורקינטים השיתופיים בארץ
● מ-8200 להקמת בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל: הרופאה שמתכננת להעביר 50% מהמטופלים לווידאו
הדסים: בגיל 13 החלטתי לעבור לכפר הנוער ויצו הדסים שבמרכז הארץ. עברתי שם תהליך התפתחות, גם בלימודים וגם מבחינה חברתית. בדיעבד תחושת החוסר שחוויתי הייתה אצלי מנוע בעירה חזק מאוד בהמשך.
צבא: התחלתי בשייטת, אבל אחרי שנה וארבעה חודשים עברתי לבית הספר ללוחמה בטרור (לוט"ר). פרחתי שם בהקמת צוותי מסתערבים, כולל מבצעים מיוחדים ביו"ש. באחת הפעילויות שלי בסדיר בשטחים ראיתי מבצע מיוחד של הימ"מ, ומיד ידעתי שזה מה שארצה לעשות אחרי הצבא.
ימ"מ: לאחר השחרור התגייסתי לימ"מ. זו הייתה תקופה משמעותית מבחינתי עם קרבות קשים, שבהם נהרגו לנו לא מעט לוחמים. במהלך האינתיפאדה הראשונה גם נפגעתי - יצאנו לתפוס את מי שהיה אז ראש הגי'האד האסלאמי בגדה והוא התחבא בבוידעם ולחץ על ההדק כשנכנסנו לחדר. הלוחם שנכנס לפניי נהרג במקום, אני חטפתי שני כדורים ובגלל הפציעה לא הצלחתי להוציא את הרימון מהפאוץ' ולתפעל אותו.
סגירת מעגל: 20 שנה מאוחר יותר פנה אליי חבר מהיחידה וביקש שאפתור להם בעיה עם הרימון, שחזרה באימונים ובפעילות המבצעית. השקעתי לראשונה בפיתוח פאוץ' מיוחד לרימוני יד, שמאבטח אותם טוב יותר ומאפשר שליפה ביד אחת. כל היחידות המיוחדות בישראל כבר מצוידות בפאוצ'ים האלה. גם יחידות קומנדו בארה"ב ואירופה.
מוטורולה: עזבתי את הימ"מ אחרי יותר מארבע שנים, כי רציתי יותר שליטה על ההתפתחות שלי. זו הייתה החלטה קשה, אבל ב־1996 הקמתי חברה בשם נירטל, שסיפקה הדרכות ביטחוניות ואבטחת טיולים ופעילה עד היום. ב־1997 הקמתי את יהודה טל תקשורת, שהתחילה כדילר של מוטורולה בשוק התקשוב. אבל מהר מאוד הבנתי שלא אוכל לשרוד אם אהיה תלוי לחלוטין בגחמות של הענקית הזאת, אז אמרתי להם תודה והתחלתי לחפש טכנולוגיות מתחרות.
YTCOM: ב־1997 הקמתי קבוצה המורכבת כיום מחברות שרכשתי במשך השנים - ארומיד, שמייבאת מערכות קשר של l3 hariss ,Kenwood ועוד; עדי תקשורת, שפועלת בתחום אספקת טכנולוגיות בגדה ובעזה; EE911, העוסקת בדיגום רכבים לארגוני ביטחון; חב"א, שמספקת ציוד צבאי למשטרות וצבאות; acs, שמייצרת את הפאוץ' לרימון; ונ.ש יזמות, שאחראית לפרויקט ענק של פינוי בינוי בבאר שבע.
המאבק בשוק: מוטורולה פעלה שנים בשוק הישראלי ללא תחרות. YTCOM שלי מתחרה בה כיום במכרזי תקשוב ענקיים, עם טכנולוגיות טובות יותר ועלויות כוח אדם קטנות בהרבה. מערכות התקשורת שלנו כבר החליפו את אלה של מוטורולה במכרזים של מד"א, שירות בתי הסוהר, משרד המשפטים, בתי משפט, גופים מוניציפליים וכמה ממעברי הגבול. השלב הבא הוא המכרז על המשטרה. אני מייבא לארץ מערכות קשר של l3 hariss, קונצרן עם מחזור של יותר מ־20 מיליארד דולר ועם חוזים עם עשרות משטרות בארה"ב, כולל ניו יורק ומיאמי. hariss רוצה לשבור באמצעותי את ההגמוניה של מוטורולה.
זהירות: יש לי אפס משקיעים ואפס כוונה ללכת לבורסה כרגע. יש פיתוי גדול לכל בעל חברה שהמחזור שלו חוצה את 100 מיליון השקלים, לקחת כמה מיליונים אליו, לקנות עוד דירה, לאכול עוד קצת סושי. אני בחרתי לא לעשות את זה, עדיף לצמוח בקצב איטי ובטוח.
אימוץ: אני גרוש עם שלושה ילדים, אבל מגדל גם את שני הילדים של בת זוגי וילדה מאומצת מאתיופיה. לפני כמה שנים תרמתי מחשבים אישיים להדסים, ומנהל הפנימייה שכנע אותי לבוא למסור אותם אישית. שם ראיתי אותה לראשונה ומיד ידעתי שאני צריך לדאוג לה. זה לא פשוט בכלל, אבל זו הצלת נפשות.
מבט לעתיד: בשנה־שנתיים הקרובות צפויים להתרחש כמה אירועים דרמטיים מאוד בעולמות התקשוב בישראל, ביניהם מכרזים גדולים במשטרה ובצבא, ואחריהם אדע איפה אני עומד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
