הרכבת האווירית הישראלית שסייעה לאזרבייג'ן לנצח בקרבאך

הקשר בין עולם החלל לבין העולם הצבאי הולך ומתהדק בשנים האחרונות, ובא לידי השבוע כאשר בתערוכת הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה (IAF) בבאקו - התעשייה האווירית חתמה על עסקה חשובה עם אזרבייג'ן. זאת לאחר שישראל, באמצעות אמצעי הלחימה מתוצרתה, תרמה רבות להכרעת העימות שנמשך יותר מ-30 שנה בקרבאך.

בה בעת, טורקיה ממשיכה לבחון כיצד לנצל את המומנטום שהביאה המלחמה באוקראינה לתעשיות הביטחוניות בעולם, וכן בריטניה הפקידה מיליארדי פאונדים בפרויקט חדש. על כך ועוד בפינה השבועית.

● בשווי 120 מיליון דולר: מכירת הלוויינים של ישראל לאזרבייג'ן יוצאת לדרך
● אוקראינה תקבל אמל"ח מתוצרת איראן. כך זה יקרה

הסיוע הישראלי לאזרבייג'ן

לפחות שש טיסות מטען של חברת "סילק-וויי" (Silk Way Airlines) האזרבייג'נית, שהובילו אמצעי לחימה מתקדמים, התקיימו בין נמל התעופה הישראלי עובדה לבין באקו בין התאריכים 17-1 בספטמבר. כך על פי דיווח ב-AP. באמצעות טיסות אלו אזרבייג'ן נערכה למבצע שפרץ בקרבאך, ובו הוכרע עימות שנמשך יותר מ-30 שנה עם ארמניה.

שגריר ארמניה בישראל, ארמן אקופיאן, אמנם מסר ל-AP כי "עבורנו, זו דאגה משמעותית שישראל מספקת אמל"ח שנורה לעבר אנשינו", ובאותו הדיווח מצוין כי במבצע בספטמבר שנמשך כיממה נהרגו יותר מ-200 ארמנים - רובם המוחלט חיילים. אדרבה, ירבאן נחשבת לשותפה האזורית בדרום הקווקז של משטר האייתוללות, וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן מהווה ידיד קרוב לנשיא איראן, אברהים ראיסי. מאידך, אזרבייג'ן היא מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל בעולם המוסלמי, אם לא הבכירה שבהן, שמספקת כ-40% מתצרוכת הנפט שלה.

לפי הדיווח ב-AP, יותר מ-100 אלף תושבים ארמנים בקרבאך עזבו את האזור בעקבות השתלטות אזרבייג'ן, וחצו לתוך ארמניה. מדובר ביותר מ-80% מתושביה הארמנים של קרבאך. זה התרחש אף שממשלת אזרבייג'ן קראה לתושבים הארמנים השורשיים של קרבאך להישאר באזור, ולקבל אזרחות.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין אזרבייג'ן ידוע כבר במשך שנים, והועיל מאוד לבאקו הן במלחמת קרבאך השנייה ב-2020 והן במבצע האחרון - שהוביל לסיום הנוכחות של ארמניה בחבל הארץ המשוסע. האמצעים מתוצרת האווירית, בהם החימוש המשוטט הארופ וטילי לורה, תרמו רבות לכך.

ככלל, בשנים האחרונות, להוציא את תקופת הקורונה (2021-2020), היקף הסחר בין ישראל לבין אזרבייג'ן מתרחב - ובשנת 2022 הוא הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר. מאז, המומנטום נמשך כאשר התעשייה האווירית זכתה השנה במכרז למכירת שני לוויינים, אחד לתצפית ואחד לתקשורת.

מפגן הכוח הישראלי בתערוכה בבאקו

ישראל מציגה השבוע את מיטב תוצרתה במסגרת תערוכת הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה (IAF) לשנת 2023. במסגרת התערוכה נוטלים חלק סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית, כאשר בטקס חניכת הדוכן הישראלי נטלו חלק, בין השאר, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי וסגן שגריר ישראל בבאקו יואב ביסטריצקי. בד בבד, כפי שפורסם בגלובס, התעשייה האווירית חתמה בשלישי עם סוכנות אזרקוסמוס על הסכם למכירת שני לווייני OptSat500, כשלפי דיווח מאזרבייג'ן - היקף העסקה צפוי לעמוד על כ-120 מיליון דולר.

בתערוכה עצמה, כצפוי, התעשייה האווירית מציגה את OptSat500 שנמכר לאזרבייג'ן. לצידו, מוצגים TecSAR XP, לוויין בעל זריזות גבוהה ויכולת הדמיה איכותית, ו-OptSat500 שלוכד בו זמנית תמונות SAR ותמונות אלקטרו-אופטיות. מבין הלוויינים המתקדמים, התעשייה האווירית מציגה את לוויין התקשורת MCS, ואת הלוויין האלקטרו-אופטי - OptSat3000.

 כנס החלל בבאקו, 2023 / צילום: Reuters, Resul Rehimov

טורקיה בוחנת מכירת בייראקטר אקינג'י לאוקראינה

בעת שבה טורקיה היא לקוחה משמעותית של מערכות ההגנה האווירית מסוג S-400, מתוצרת רוסיה, היא ממשיכה לפתח את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם אוקראינה, שנאבקת מזה שנה וחצי בפלישת מוסקבה לשטחה. במסגרת זאת, צבא רוסיה באוקראינה מתמודד למשל עם מל"טים מסוג בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה, שמשרתים את צבא אוקראינה. אלא, שנראה כי זהו רחוק מלהיות האמצעי האחרון מתוצרת טורקית שישרת את אוקראינה.

מנכ"ל יצרנית המל"טים הטורקית "בייקאר", חאלוק בייראקטר, סיפר בראיון ל-RFE/RL כי אנקרה שוקלת לספק לקייב את המל"טים המתקדמים יותר מתוצרת החברה, בייראקטר אקינג'י. בהתחשב בנזקים שבייראקטר TB2 כבר גרמו לצבא רוסיה, זהו עשוי להיות מכפיל כוח משמעותי לאוקראינה.

בה בעת, חאלוק בייראקטר ניצל ביקור בקייב במטרה להתחייב כי תוך כשנה וחצי תסתיים בניית מפעל המל"טים של בייקאר באוקראינה. מפעל זה צפוי להבטיח את אספקת בייראקטר TB2 לצבא אוקראינה למשך שנים.

השקעת המיליארדים של בריטניה בצוללות

ממשלת בריטניה שילמה השבוע כ-3.95 מיליארד פאונד לחברת BAE מערכות עבור השלב הבא בפיתוח הצוללת "אוקוס" (AUKUS), במסגרת תוכנית משותפת בין אוסטרליה וארה"ב. במסגרת העבודה על הצוללת מעורבות הן רולס רויס והן באבקוק מרין. המטרה בסופו של התהליך היא יצירת צוללת גרעינית התקפית עבור שתי המדינות.

מטעם BAE מערכות, שהחלו את שלב העיצוב בשנת 2021, נמסר כי אותם 3.95 מיליארד פאונד יאפשרו לחברה הביטחונית הבריטית הבכירה (מדורגת במקום השביעי בטבלת 100 החברות הביטחוניות הגדולות של Defense News) לכסות את הוצאות הפיתוח עד שנת 2028. "BAE מערכות תעבור לשלב התכנון המדוקדק של התוכנית ולרכוש רכיבים לטווח הארוך", הוסיפו מהחברה.