הסיפור של הפוליטיקאי הצעיר שגרם לאפל להחליף את כבל הטעינה, נגד רצונה

חבר הפרלמנט האירופי אלכס אגיוס סליבה, בן 35 ממלטה, הפך לפני כשבועיים לסמל של היכולת האירופית להטיל רגולציה על חברות הטכנולוגיה הגדולות, והצליח במקום שבו רבים לפניו נכשלו בגדול.

● ראיון | אילון מאסק הציע לליאור סושרד מיליון דולר. אז למה הוא סירב?
● המיליארדרים שבעיניהם המוות הוא עוד בעיה שצריך לפתור
● הצוללת | מה התנאי שיאפשר לנו לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו?

זה היה אחרי שבאירוע השקת האייפונים השנתי של ענקית הטכנולוגיה אפל נחשף שהחברה האמריקאית נכנעה, ושינתה את שקע הטעינה של דגמי אייפון 15 ל-USB-C, במקום הטכנולוגיה העצמאית שבה השתמשה כעשור.

מדובר אולי בשקע קטן, אבל מאחוריו התנהל קרב גדול. במשך שנים נלחמה החברה האמריקאית נגד האיחוד האירופי, שניסה להכריח אותה "ליישר קו" עם תקן הטעינה שהוא אימץ. האיחוד בכל כוחו הכלכלי והצרכני כדי לחייב אותה לעשות זאת, במטרה לחסוך לצרכנים רכישת מטענים חדשים, וכן לגרום ליצרנים להפסיק לייצר פסולת אלקטרונית מיותרת.

הקרב היה גם על התקדים שייקבע. אגיוס סליבה, חבר פרלמנט מהמדינה הקטנה ביותר באיחוד האירופי, מלטה, הוביל את המאבק כמעט מאז שנבחר ב-2019. הוא ניסח את הדירקטיבה האירופית בנושא, ביקר בעמק הסיליקון, כיתת רגליו בין הסיעות החברות בפרלמנט האירופי כדי לגבש תמיכה בחוק, שכנע את הנציבות האירופית, ישב עם אפל ונציגי חברות אחרות - ובסופו של דבר כופף את ידה של חברת הטכנולוגיה החזקה בעולם כיום.

"הוא הלך ראש בראש עם החברה הגדולה ביותר בעולם - וניצח", כתב עליו "וול סטריט ג'ורנל".

"שביעות רצון עמוקה"

"הרגשתי בהחלט תחושה עמוקה של שביעות רצון", מספר אגיוס סליבה בראיון מיוחד ל"גלובס" ממשרדו בבריסל. הוא אומר כי ראה את ההכרזה על המכשיר החדש, אבל לא ידע מה תכלול עד הרגע האחרון. "ידענו שאפל תציית לחקיקה שכבר עברה באיחוד האירופי. אבל הם גם היו עקשנים מאוד בכך שהם לא סיפקו לנו מידע בנושא. אני לא רוצה להשתמש במונח 'איימו', אבל אפל לא הייתה מאוד ברורה עד הרגע האחרון אם היא מתכוונת ליישם את הטעינה בסטנדרט החדש והמאוחד (USB-C, א' א' ונ' ט') גם בשווקים אחרים, מלבד אירופה". האירוע לחשיפת האייפון הוכיח שכן.

"בסופו של דבר", אומר חבר הפרלמנט האירופי המלטזי, "זה תמיד האתגר שיש לנו מול חברות טכנולוגיה גדולות. הן תמיד מאיימות שאם נאמץ רגולציה טכנולוגית ספציפית, הן יעניקו לצרכנים מוצר נחות. במקרה הנוכחי זה לא היה אפשרי. טכנית, הסטנדרט של ה-USB-C עולה על כל טכנולוגיה אחרת, כולל טכנולוגיית ה-Lightning של אפל עצמה. לכן, זה היה טיעון מטופש לומר שהשימוש ב-USB-C יאט את זמני הטעינה".

במידה רבה, המהלך שהוביל אגיוס סליבה מייצג את הרוח השורה בימים אלה בבריסל. לפי מחוקקים רבים בפרלמנט האירופי, הטכנולוגיה האמריקאית, כפי שהיא מיוצגת על ידי חמש החברות הגדולות ביותר - מטא (פייסבוק לשעבר), מיקרוסופט, אפל, גוגל ואמזון - יצאה למעשה משליטה, ורק אירופה יכולה לדאוג לרגולציה הנחוצה כדי למנוע פגיעה בצרכנים, ואפילו פגיעה בדמוקרטיה.

מי שהובילה את הגישה הזו בהצלחה רבה, ובפופולריות אירופית יוצאת דופן, היא הנציבה לענייני תחרות לשעבר (וסגנית נשיאת הנציבות לעניינים דיגיטליים כיום), הדנית מרגרטה וסטאגר. וסטאגר הייתה מי שיזמה את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) וחוק השווקים הדיגיטליים (DMA), שמנסים לעשות סדר ולהכפיף לרגולציה קשוחה את החברות הללו, כולל רשתות חברתיות. "אנחנו צריכים להילחם על הדמוקרטיה בעזרת חקיקה ולהיות בשליטה על התאגידים הדיגיטליים", אמרה בעבר לגלובס.

ובזמן שוסאטגר ועמיתיה הובילו את אישור שני החוקים הללו (שייכנסו לפועל במדינות האיחוד עד תום השנה הבאה), אגיוס סליבה הוביל את הקרב על הטעינה של מכשירים ניידים. בתור מי שניצח את אפל, יש לו כמה תובנות והמלצות לגבי הדרך לעשות זאת. "אתה חייב להיות בעל עוצמה מול חברות הטכנולוגיה. כשהתחלנו עם זה ב-2019, אנשים צחקו עלינו. כשהצגנו את האפשרות שנציג חוק וסדר במערב הפרוע הזה, נתקלנו בלעג.

"באותה התקופה, חברות הביג-טק נחשבו לגדולות מדי מכדי להיות תחת שליטה רגולטורית כלשהי. אבל אנחנו בפרלמנט האירופי החלטנו לעסוק בזה. הייתי אז במשלחת שביקרה במטה אפל ובסיליקון ואלי. אני לא אומר שהם התנגדו באופן כוחני למה שהצענו", מציין אגיוס סליבה, "אבל בפועל הם נפנפו אותנו. הם אמרו 'אוקיי, אנחנו נוכל לציית לחקיקה שלכם, אבל זה יפגע בחדשנות ויעניק לצרכנים שלכם מוצר בסטנדרט נמוך'".

"אבל בסופו של דבר צדקנו", הוא אומר, וצוחק. "ראיתי את אירוע החשיפה של אפל שבו הם הציגו את האייפון החדש. כשהם הציגו את הטעינה הם אמרו שזו חדשנות, המכשיר ייטען מהר יותר, יחבר בין המכשירים השונים, העברת המידע תהיה מהירה יותר. אז מה הייתה הבעיה במשך כל השנים? הרי זה מה שאמרנו: שבנוגע להעברת מידע, הסטנדרט שהצענו היה פשוט טוב יותר. לא היה היגיון טכנולוגי בזה", הוא אומר, "הדבר היחיד היה שזה הניב הכנסות גדולות מאוד לאפל".

מטען אחד ל־14 מכשירים

אגיוס סליבה הפך לדמות ידועה ברמה אירופית עוד בשנה שעברה, כשהופיע מול הפרלמנט האירופי על רקע אישור החוק המחייב מוצרים אלקטרוניים ב-14 קטגוריות שונות (ביניהן טלפונים חכמים, מחשבים ניידים, רמקולים, אוזניות ועוד) להיטען על ידי מטען אחד.

הוא הביא עימו קופסה של מטענים שסחב מביתו במלטה, הציג את תסבוכת הכבלים השחורים המוכרת לכל אדם, והכריז כי "היום אנחנו מחליפים את הערימה הזו של המטענים - בזה".

למדינות החברות באיחוד האירופי יש עד סוף 2024 לאמץ את הדירקטיבה באופן עצמאי בספרי החוקים שלהן. "נקודה המפנה הייתה כשהצלחנו לשכנע את המועצה ואת הנשיאות באיחוד האירופי לכלול קטגוריות רבות יותר של מוצרים, כמו מחשבים ניידים ואוזניות. אחד הניצחונות הגדולים שלנו היה כשהצלחתי לשכנע את המועצה והנציבות לכלול תקן בעתיד לטעינה אלחוטית".

"בסופו של דבר", הוא אומר, "מדובר בנושא שנלחמנו עליו 14 שנה. זה לא קרה רק במושב האחרון. זה מאבק של שנים שהתחיל ברצון להתמקד ביצרני טלפונים ניידים, שעוד אפילו לא היו חכמים אז.

"התחלנו ממצב שבו בשוק המשותף היו 33 מטענים שונים למותגים שונים. התקדמנו באמצעות הסכם וולונטרי שיזמנו עד לכך שבשנים שעברו נותרנו עם שלושה פתרונות טעינה.

"במושב האחרון המטרה שלנו הייתה לגבש חקיקה שבסופו של דבר לא תהיה וולונטרית אלא תחייב את אפל - שהתעלמה למעשה מתקן ה-USB-C שאנחנו קידמנו - להתיישר לפי מה שאנחנו אומרים".

במהלך הדרך, ההגדרה של מה צריך להיטען בטכנולוגיה הקיימת השתנתה. "לפני 14 שנים הציוד האלקטרוני הנייד היחיד היה טלפונים ניידים, היום יש הרבה יותר. זיהינו 14 קטגוריות של מוצרים שצריכים להיות נטענים, ועכשיו נוצרה החקיקה שתביא יתרונות רבים לצרכנים. נשים קץ למגירות מלאות מטענים.

"אתם מודעים לכך שאחד מכל שלושה מטענים אפילו לא נפתח מהאריזה עם רכישת המוצר? לצרכנים יש כבר מטען בבית. זה יצר פסולת אלקטרונית, שימוש במשאבים נדירים וגם תשלום של צרכנים שלא לצורך. לחוק שלנו יש יתרונות לצרכנים ולסביבה. החל מהשנה הבאה", הוא אומר, "אפשר יהיה לקנות טלפון נייד בלי מטען, שיעלה פחות.

"בסופו של דבר, המאבק שלנו הוביל לכך שצרכנים בכל העולם ייהנו מהסטנדרט החדש: צרכנים באירופה, צרכנים בארה"ב, וגם צרכנים בישראל. הם יכולים ליהנות מהסטנדרטיזציה של הטעינה.

"זה תקף לא רק לאפל אלא גם לחברות אחרות. הן לא יבדילו בין השוק האירופי לשווקים אחרים". לתופעה הזו, שעליה מברך חבר הפרלמנט, קוראים "אפקט בריסל".

היעד הבא: שעונים

אגיוס סליבה מציין כי החוק שעבר, והעובדה שאפל צייתה לסטנדרט הטעינה באייפון החדש שלה, הם רק "צעד ראשון". "ניצחנו בקרב קטן ראשון, אבל עכשיו יש לנו עוד הרבה יותר לעשות, ולהמשיך לוודא שענקיות הטכנולוגיה מצייתות לחלוטין למה שקבענו. אז אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בשוק, ובמיוחד מה יקרה בשנה הבאה - כשהחקיקה תיכנס ממש לתוקף".

הוא גם משרטט כבר את השלבים הבאים: "קחו למשל שעונים חכמים. הם לא כלולים כרגע בחוק האירופי, משום שהם נטענים באופן אלחוטי. זה חלון שרצינו לסגור, אז ב-2024 ניצור תקן אחיד לטעינה אלחוטית.

"נרצה להרחיב את עקרון ההטענה האחידה גם בהיבטים אחרים - לדוגמה אנחנו עובדים כבר על כבלי הטענה למכוניות חשמליות. ישנם הרבה סוגים שונים, הם עולים הרבה יותר מכבלים לטלפונים חכמים, וזה עשוי להיות מאוד מתסכל עבור הצרכנים - עולה הרבה כסף ופוגע המון בסביבה".

אחד הנימוקים המרכזיים של אפל במרוצת השנים לכך שהתערבות רגולטורית כזו אינה רצויה, הוא פגיעה בחדשנות ובתעשייה.

אגיוס סליבה: "זו היוזמה הראשונה שלקחנו כדי להיות מסוגלים להחיל רגולציה, ליצור האחדה בשוק מבלי לפגוע בחדשנות - ובאותו הזמן גם להציע עסקה טובה יותר עבור האזרחים והצרכנים. הפרלמנט האירופי צריך לשלוח מסר חזק במיוחד שאנחנו בצד של הצרכנים, ולא של ענקיות ההייטק".

הוא מחדד: "אנחנו לא צריכים לנהל משא ומתן עם אפל. אנחנו מנהלים משא ומתן עם המוסדות, אנחנו לא שם כדי לייצג את ענקיות הטכנולוגיה אלא לייצג את הזכויות של הצרכנים שלנו ושל האזרחים שלנו. ענקיות הטכנולוגיה יצטרכו לעמוד ברף שאנחנו נקבע אם הן ירצו לקדם את מכירת המוצרים שלהן בשווקים שלנו.

"אני לא אדם שתמיד דוחף לרגולציה", אומר אגיוס סליבה, ומתאר מה הקו שהנחה אותו מתי צריך רגולציה, ולמה להתערב כאן. "היפר-רגולציה עלולה להפריע, במיוחד כשמדובר בחדשנות של סטארט-אפים, ולכן צריך להיות זהירים.

 ישן (משמאל) לצד חדש. שתי אפשרויות הטעינה של האייפון / צילום: Shutterstock

"אבל כשהסכמים מרצון (בתחום הטעינה) לא עבדו במשך 13 שנה, כמו במקרה הזה, אני לא חושב שצריך לחכות כמות שנים רבה שכזאת. הטכנולוגיה מתפתחת מהר, ואנחנו צריכים להיות עם המבט קדימה. אי אפשר לחכות שחברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו ליצור מונופולים - ואז ינסו לתקן את המעוות".

הוא מסביר שבמקרה הנוכחי הם לא רק היו צריכים לשכנע רק את ענקיות הטכנולוגיה להשתנות, אלא גם את המשתמשים. "היינו צריכים לשכנע משתמשי אפל שאמרו לנו שהשימוש בכבל הלייטנינג דווקא נוח להם. אנחנו הסברנו שזו לא הדרך קדימה".

אחת הסיבות שהמהלך האירופי לא נתקל בהתנגדות פנימית, היא שהחברות הנמצאות על המוקד אינן אירופיות. יש מי שרואים את הקרבות על הטעינה, כמו גם את הקנסות במיליארדים שהוטלו על מטא ועל גוגל, ואת שתי הדירקטיבות הדיגיטליות של האיחוד האירופי, כמעין מאבק של אירופה נגד ארה"ב.

"הלובינג בארה"ב מקשה"

אגיוס סליבה חולק על זה לחלוטין: "אני לא מסכים עם הגישה הזו. בסופו של דבר החברות הללו מבוססות בארצות הברית, וזה לא שאנחנו תוקפים אותן בשל כך. אבל המוצרים הללו מגיעים משם, ואנחנו לא יכולים להירתע מזה שהרגולציה שלנו תשפיע על חברות אמריקאיות. זה נושא שקשור לערכים, לעקרונות, להגנת הצרכן ולשמירה על הסביבה וקיימות".

הוא נשאל אם לדעתו אירופה "יודעת טוב יותר" מארה"ב מה עדיף לצרכן המערבי, ועונה באופן דיפלומטי. "אולי הדרך שבה המערכת הפדרלית קיימת בארה"ב ותהליך החקיקה שם מורכבים יותר, והופכים את כל התהליך לאיטי יותר או קשה יותר. גם הלובינג של ענקיות הטכנולוגיה בארצות הברית מקשה על המחוקקים שם".

אז אתה לא מרגיש כמו הילד עם האצבע בסכר? אתה אופטימי?
"כן. אני מאוד אופטימי".

מה לדעתך הנושא הטכנולוגי הצרכני הגדול הבא שחושב עכשיו לטפל בו ולהתמודד איתו?
"אני חושב שהאתגר הכי גדול שיש לנו היום זה רגולציה בכל מה שקשור לבינה מלאכותית. לפני חמש שנים, כשדיברנו על בינה מלאכותית, אנשים לא הבינו מה אנחנו אומרים. ראו בזה נושא רחוק ולא רלוונטי. אבל כשהתחילו להשתמש בתוכנות כמו Chat-GPT ובינה מלאכותית, שעושות מניפולציות ודיפ פייק, אנשים התחילו להבין שזו יכולה להיות בעיה".

אגיוס סליבה מספר כי גם כשהם היו באוניברסיטת סטנפורד, וניסו להסביר מה עושים עם חוק הבינה המלאכותית, הפרופסורים שם צחקו עליהם. הם טענו שאי אפשר להגדיר מה זה בינה מלאכותית. "המצב עכשיו שונה לחלוטין. אנשים מודעים ללחץ פוליטי בכל מה שקשור לבינה מלאכותית".

ובשל ניסיונו הייחודי בהתמודדות עם הכוחות האדירים של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, אגיוס סליבה מספק מעין "מתכון רגולטורי", למחוקקים הרואים את טובת הציבור לנגד עיניהם, בכל תחום שבו מנסים להצר את צעדיהם: "פשוט צריך לדבוק ולהיות כל הזמן בצד של זכויות הצרכנים.

"יש הרבה מאוד לובינג מצד החברות האלו, אבל יחד עם זאת, צריך לעמוד על העקרונות שלך, להישאר נאמן לערכים ובמקביל צריך להבין את הנושא לא רק מנקודת מבט פוליטית, אלא גם מבחינה טכנולוגית. כך אפשר להשיג ניצחונות גדולים במיוחד".