הדילמה של נסראללה: האם הוא ירצה להצטרף לחמאס עם חזית נוספת נגד ישראל?

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר סגנית ראש המל"ל

לאחר יום של מלחמה בדרום, חיזבאללה שיגר בבוקר יום ראשון מספר פצמ"רים וטילים לעבר הר דב ומיהר ליטול אחריות על הירי, שהוגדר בהודעתו הרשמית כתקיפה של שלושה מוצבים ישראליים לאות הזדהות עם ההתנגדות הפלסטינית, בדרך לשחרור מה שנותר משטחי לבנון מידי ישראל. צה"ל השיב בירי ארטילרי ובהזדמנות זו גם פגע באוהל של חיזבאללה, שהוצב במרחב זה וחצה את הקו הכחול לתחום ישראל.

מדובר בתגובה חריגה של חיזבאללה ביחס לסבבים הקודמים של העימות מול עזה, בהם חיזבאללה הסתפק בהבעת תמיכה במאמץ הפלסטיני בהודעות פומביות ואיים לפעול מבלי לממש את איומיו. 

● ראיון | גיורא איילנד: אם רוצים אי פעם לראות את החטופים בחיים - זה מה שצריך לעשות 
● ההערכות הכלכלנים בעקבות המלחמה בעזה: אלו הסקטורים שייפגעו ואלו שיעלו 

אירוע זה ממחיש את הפוטנציאל הטמון בתרחיש של פתיחת חזית נוספת על-ידי חיזבאללה מצפון, אשר היא קריטית להמשך המערכה של ישראל מול החמאס בעזה. אך נראה כי היא מייצרת סימני שאלה לא רק בצד הישראלי אלא גם בצד הלבנוני.

ההחלטה של חמאס לכפות על ישראל מלחמה בעיתוי ובנסיבות הנוכחיות מייצרת דילמה גם לנסראללה, אשר לא ירצה להיגרר למערכה על-ידי חמאס בעיתוי שאיננו נוח עבורו, ושלא לוקח בחשבון את האינטרסים שלו. 

איבד את אפשרות ההפתעה

אחד מהשיקולים המרכזים שישפיעו על קבלת ההחלטות של חיזבאללה בעניין זה הוא הפגיעה הקשה הצפויה למדינת לבנון, כמו גם לארגון ולתומכיו השיעים, בעקבות תגובת צה"ל. בלבנון כבר נשמעים קולות של ביקורת כלפי הארגון על כך שהוא גורר את המדינה למלחמות שאין לרוב תושביה עניין בהן. מה גם שהפגיעה הקשה בישראל על-ידי החמאס עד כה מייצרת לגיטימציה בינלאומית לתגובות מרחיקות לכת מצד צה"ל בלבנון, לגיטימציה שרק תתחזק במקרה של פתיחתן של שתי חזיתות שלא ביוזמתה של ישראל, כפי שכבר עלה בדברי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ומנהיגים מערביים נוספים.

מעבר לכך, חיזבאללה כבר איבד את האפשרות לייצר הפתעה, אם היה רוצה לקדם פעולה רחבה משולבת של ירי טילים נרחב יחד עם פלישה מהקרקע (תוכנית אותה מכין הארגון מזה זמן ואשר חמאס אימץ אותה), שכן צה"ל כבר החל בגיוס מילואים ונמצא בכוננות מלאה בגבול הצפון באוויר וביבשה ונערך מול מגוון רחב של תרחישים, אשר תורגלו רבות בפיקוד צפון בשנים האחרונות.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהפיתוי לחסן נסראללה, הטמון באפשרות לאתגר את ישראל בהתמודדות הקשה עם מערכה רב-זירתית. במיוחד אם יגבר הלחץ עליו מצד שותפיו ל"חזית ההתנגדות" - חמאס וייתכן גם איראן - לקדם פעולות נוספות. חיזבאללה מקיים תיאום ושיתוף-פעולה שוטף עם כלל גורמי "חזית ההתנגדות", כולל פתיחת חדר מלחמה משותף בביירות. כך שאופייה השונה בתכלית של המערכה הנוכחית מול עזה ובעיקר מה שנתפס כהישגים העצומים של חמאס וכחולשה ישראלית, עלולים להגביר את המוטיבציה של נסראללה להרחיב את התקפותיו על ישראל. 

ביטחון עצמי עולה

ברקע לכך עומדת גם העלייה המסתמנת בביטחונו העצמי של הארגון במהלך השנה-שנתיים האחרונות, הנובעת משורה של התפתחויות: התחזקות ביטחונו ביכולותיו ובאמל"ח המתקדם המצוי ברשותו; המחלוקות הפנימיות בישראל המשפיעות בראייתו על כושרו של צה"ל: הצורך שלו לבסס את מעמדו כמוביל בתוך ציר ההתנגדות; עניינו להוכיח למתנגדיו בלבנון כי הוא המגן האמיתי של לבנון ולהצדיק את קיומו של הנשק העצמאי בידיו מול הקולות הקוראים לו להעבירו לצבא לבנון; והשינוי האסטרטגי לטובה במעמדה הבינלאומי של איראן. תחושת ביטחון זו הובילה לעלייה בהיקף הפרובוקציות מצד חיזבאללה בתקופה האחרונה ולתעוזה שבבניית עמדות חדשות רבות לאורך הגבול הלבנוני עם ישראל.

לפיכך, בשלב זה קשה להעריך אם הארגון יסתפק בפעולת ההזדהות הסמלית מהבוקר או שיזום פעולות נוספות. ברי שככל שהמלחמה נגד החמאס בעזה תתארך, עולה הסבירות להתלקחות מצומצמת או רחבה גם בצפון, אם ביוזמת מי מהצדדים או כתוצאה של הידרדרות בלתי מכוונת. פעולות מוגבלות ומוכלות יוכלו לשרת את הארגון מבלי לייצר עבורו איום משמעותי, אך גם הרבה תלוי באסטרטגיה שבה ייבחר הצד הישראלי ובאופן תגובתו לפעולות מצד הארגון.