באוצר נערכים לקיצוץ תקציבי למימון המלחמה, חשש מפגיעה בדירוג האשראי

במשרד האוצר נערכים לאפשרות של קיצוץ בתקציב המדינה ל־2024 כדי לממן את עלויות המלחמה, בתרחיש של מערכה ממושכת. ביום ראשון בבוקר קיים שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הערכת מצב עם בכירי משרדו, ואלה קיימו דיונים פנימיים בתוך האגפים. המתקפה האכזרית שפתח ארגון חמאס על ישראל בשבת תפסה את האוצר בעיצומם של תיקונים לתקציב השנה הבאה. כעת עלולים באוצר להידרש לשקלל בתוכו את סיכונים להוצאות ביטחוניות עודפות, פיצויים לתושבי הדרום ואובדן הכנסות ממיסים מהתכווצות הפעילות במשק בזמן הלחימה.

● סיקור שוטף | לפחות 600 נרצחו; דובר צה"ל: יש עדיין אויב בשטח, אנחנו מטהרים את המרחב 
● הוויכוח שמסעיר את שוק ההון: האם היה צריך לסגור את הבורסה?
● עצת הזהב של המומחים: זה מה שכדאי לעשות בימים של ירידות חדות בבורסה

תקציב 2024 הוכן זמן רב לפני תחילת השנה, במסגרת התקציב הדו־שנתי. על כן, שר האוצר סמוטריץ' נדרש על פי חוק להגיש בנובמבר לוועדת הכספים דוח הפרשים, שבוחן את תחזיות ההוצאות והגירעון העדכניות, אל מול החישובים שנערכו בעת אישור התקציב במאי האחרון. עוד לפני המערכה הצבאית, כבר היה ברור באוצר שהגירעון בסוף השנה הבאה צפוי להיות גבוה בהרבה מהתכנון המקורי. התקציב נבנה על בסיס גירעון מינימלי של 1.35% מהתוצר, אבל כעת כבר מדברים באוצר על 3%, ואנליסטים בשווקים מעלים תחזיות גבוהות עוד יותר.

תקציבים למלאי נשק ותשלומי מילואים

משמעות החרפת התחזיות היא שבאוצר אמורים לערוך קיצוץ בתקציב, כדי להתכנס למסגרות. אלא שכעת, מלחמה בעלות של מיליארדי שקלים עלולה להצריך לפי הערכות ריסון פיסאקלי משמעותי הרבה יותר. בשלב ראשון צפויים באוצר להשתמש ברזרבות של כ־2 מיליארד שקל, שנשמרו בצד לאיזון תקציב 2024. הסכום הזה לא צפוי להספיק. בהמשך ייתכן שיקוצצו רזרבות במשרדי הממשלה, מהבריאות, דרך החינוך ועד התחבורה. במקרה קיצוני, ייעשה קיצוץ גם בתקציבי ה"מזומן" של המשרדים, כדי לכסות את הבור התקציבי שעלול להיווצר בעקבות הלחימה.

אומנם, תקציב הביטחון כולל כספים המיועדים לניהול מערכה צבאית. אלא שבסופה, יתחיל המו"מ התקציבי. אם להסתמך על ניסיון העבר, משרד הביטחון יבקש מהאוצר תקציבים לחידוש מלאי הנשק ולסיוע בתשלום דמי מילואים למערך הנרחב שגויס. אולי גם תקום ועדה, כמו במלחמת לבנון השנייה, שבדקה את מוכנות הצבא וקבעה שצריך לתקצב אותו במיליארדי שקלים נוספים. אפשר שבאוצר ינסו לקבל מימון לחידוש מחסני הנשק וההתעצמות הביטחונית מארה"ב, דרך כספי הסיוע האמריקאים.

הבעיה הפיסקאלית שמתחילה להתעורר משליכה על צרכי הגיוס של המדינה ועל התשואות של האג"ח הממשלתי. כדי לממן את העמקת הגירעון, ייתכן שבאוצר יצטרכו לגייס יותר כסף - ובמחירים גבוהים יותר מאשר בעבר. המלחמה מגיעה בתזמון כלכלי לא פשוט, שבו סביבת הריבית גבוהה ממילא ופרמיות הסיכון על האג"ח הישראלי קפצו על רקע המהפכה המשפטית והחולשה בהייטק. גיוס בחו"ל של מטבעות זרים הפך יקר במיוחד למדינה, בשל היחלשות השקל.

ההשלכות על דירוג האשראי

ביום שישי הקרוב, מתכננת סוכנות דירוג האשראי מודי'ס לפרסם את הדירוג של ישראל. בחודש הבא יגיעה תורה של סוכנות S&P להודיע על דירוג האשראי העדכני. שתי הסוכנויות הזהירו בחודשים האחרונים את ישראל שהמהפכה המשפטית של הממשלה עלולה לפגוע בדירוג. מודי'ס אף הורידה את תחזית הדירוג של ישראל לפני חצי שנה, מחיובי ליציב.

עד כה הייתה ההערכה המרכזית, באוצר ובשווקים, שהסוכנויות יעדיפו להימנע מפגיעה משמעותית בסטטוס של ישראל בטרם תירשם פגיעה ממשית במדדי המאקרו המרכזיים. כעת, ההשלכות הפוטנציאליות של "חרבות ברזל" על הפגיעה בצמיחה של התוצר, אובדן הכנסות ממיסים והגדלת הגירעון, עלולות להטות את הכף נגד הדירוג של ישראל. לזכותה של הכלכלה שלנו ניתן לציין כי יחס החוב לתוצר נמוך במונחים היסטוריים, עומד על כ־60% ומאפשר גמישות בהעמסת חוב נוסף.

כלכלן בכיר בשווקים מעריך כי אירוע הדירוג של S&P בנובמבר עלול להיות קשה יותר מבחינת ישראל מהדירוג הקרוב של מודי'ס. "ב־S&P אנחנו מדורגים AA-, דרגה אחת גבוהה יותר, לעומת A+ במודי'ס (כמו גם בסוכנות הדירוג השלישית פיץ', א"ד). כלומר, הם יוכלו לתלות את הפחתת הדירוג לא רק בשינוי המשפטי, אלא גם בכך שהכלכלה כבר מדשדשת - הגירעון עולה. המלחמה נותנת להם תירוץ להפחית את אופק הדירוג לשלילי, אם לא יותר מזה".

הוא מעריך כי סוכנויות הדירוג "בטח יזכירו את המלחמה בדוחות, אבל אני לא יודע אם זה מספיק להורדת הדירוג. הרי, אם לא הסיכון הגיאופוליטי, כבר מזמן היינו בדירוג גבוה יותר. אבל אם המלחמה תביא לפגיעה פיסקאלית ובצמיחה, זה כבר סיפור חמור יותר בראיית חברות הדירוג".