בנק ישראל מתערב במט"ח: למה עכשיו והאם זה יעבוד?

בעקבות פרוץ המלחמה, הודיע לפני זמן קצר בנק ישראל על התערבות משמעותית בשוק המטבעות. הבנק פרסם תוכנית יזומה למכירת מטבע חוץ בשוק בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. מטרת התוכנית לדברי בנק ישראל "לספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים". בבנק ישראל רמזו כי ההיקף החריג והצעד המדובר הינם בבחינת אמצעי שעשוי להינקט בהמשך שוב, במידת הצורך. "הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק ככל שיידרש על-מנת למתן את התנודות בשער השקל", צוין בהודעת בנק ישראל.

● כגודל ההשקעה, גודל הכישלון: כך דילג חמאס בקלות מעל הגדר בגבול רצועת עזה
● הסקטורים שייפגעו מהמלחמה ואלו שיצמחו: היכן כדאי לשים את הכסף  

אל התוכנית המדוברת, תסופק גם נזילות נוספת לשוק המטבעות שתתבצע גם על ידי הפעלת מנגנוני עסקאות החלף (SWAP) בסכום של עד 15 מיליארד דולר. עסקאות החלף הן סוג של חוזים עתידיים המאפשרים להחליף שני סוגי נכסים שונים, כגון נכס שקלי בנכס דולרי. מבנק ישראל נמסר עוד כי הבנק "ממשיך לנטר את ההתפתחויות, עוקב אחר כלל השווקים ויפעל בכלים העומדים לרשותו בהתאם לצורך".

בנק ישראל סיפק נזילות בדרכים שונות בעשורים האחרונים. אחרי משבר 2008 ואחרי פרוץ הקורונה, רכש אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות. בנוסף בשנת 2020 ביצע תוכנית להגברת הנזילות באמצעות עסקאות החלף דולריות. אולם מהלך של מכירת דולרים יזום ופומבי לא בוצע על ידי בנק ישראל, מאז שהשקל הפך למטבע סחיר באופן חופשי בשנת 1998.

מדוע בנק ישראל מבצע את המהלך?

השקל נחלש מתחילת השנה בקרוב ל-10% עד לשער היציג שנקבע ביום שישי האחרון (3.86 שקלים). פרוץ המלחמה המרה ביום שבת הוביל לטלטלה בבורסה ביום ראשון, אך עדיין לא התקיים אז מסחר פורמלי בדולר. עם זאת, המסחר בנגזרים שנסחרים בבורסה עצמה על הדולר, שיקף זינוק לשער של 3.95 שקלים.

המהלך נועד לצנן ביקושים חריגים שעשויים להיווצר בעקבות האירועים הקשים. משמעות התוכנית, כפי שהודיע בנק ישראל, איננה הזרמה מיידית של 30 מיליארד דולר, אלא לפי הצורך. הבוקר, לפני התערבות בנק ישראל, הדולר זינק ב-1% לשער של 3.90 שקלים. אחרי ההתערבות, הוא נסוג והגיע לרמה של 3.88 שקלים, אך עלה מעט וכעת נסחר שוב על כ-3.9 שקלים.

מדוע השקל נופל?

יש סדרה של גורמים שהחלישו את השקל מתחילת השנה ועד ליום שישי האחרון, ערב פרוץ המלחמה והקטל ביום שבת. בין הגורמים נמצאת התחזקות הדולר בעולם, בשל הצפי שהריבית של הבנק הפדראלי תטפס בשיעור מתון ובעיקר תישאר כנראה גבוהה יותר לאורך זמן, כדי לצנן את האינפלציה בארה"ב. מעבר לכך, הכלכלה הישראלית, לרבות הבורסה סבלו מחולשה, כאשר בחצי השנה האחרונה יש מגמה גוברת של הישראלים להצמיד חלק מרכיבי תיק ההשקעות למדד ה-S&P 500, לרבות נכסים אחרים שנקובים בדולר. כל המהלכים האלה הצריכו את הגופים המוסדיים למכור שקלים ולקנות דולרים מה שכאמור החליש את המטבע המקומי.

האירוע המטלטל בסוף השבוע הוביל למכירות מאסיביות של מניות ביום ראשון ולקריסה של חלק מהמדדים. הצפי הוא כי הציבור ירצה להמשיך ולהגביר את החשיפה לנכסים דולריים, שפחות מושפעים מהאירועים הביטחוניים המקומיים. לכן, מהלכים אלה עלולים להפיל בחדות את השקל, מה שמוביל למהלכי ההרגעה מצד בנק ישראל.

● המפולת בת"א ריסקה את מניות התעופה והתיירות
● איבד אנרגיה: למה מדד ת"א נפט וגז צלל במסחר?
● מדד הבנקים צלל כמו בפרוץ הקורונה: נפל בכמעט 9%
● הוויכוח שמסעיר את שוק ההון: האם היה צריך לסגור את הבורסה?

למה בנק ישראל מתערב?

"בנק ישראל ציין הרבה פעמים בעבר שכלי מכירות המט"ח, ניהול הרזרבות על כל רכיביו, זמין בארגז הכלים שלו", אומר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי. לדבריו זאת למקרה שבו "שוק המט"ח יתנתק מהביצועים של הכלכלה הישראלית. מעבר לכך, יתרות מטבע חוץ שמחזיקות מדינות נועדו לשמש מלאי של מטבע חוץ למשק בהיקף שמספיק בעת משבר או בשעת חירום (למשל, במקרה של מלחמה או של אסון טבע). בעת כזאת ייתכן צורך לקיים את היבוא או להגדילו במהירות ובמידה משמעותית כדי להתמודד עם מצב החירום, ואילו היצוא עלול להיפגע, כך שההכנסות במטבע חוץ יהיו נמוכות".

לוי מוסיף כי "בנסיבות כאלה, הממשלה והמגזר הפרטי יתקשו לגייס מטבע חוץ בחו"ל, כך שיתרות מטבע החוץ יישארו המקור העיקרי של המדינה למימון במטבע חוץ. הן מאפשרות לבנק המרכזי להתערב בשוק מטבע החוץ בנסיבות שבהן שער החליפין סוטה מטווח הרמות המתיישב עם שיווי המשקל הבסיסי של המשק; או שוק מטבע החוץ אינו פועל כיאות (כשל שוק)".

מתי התערב לאחרונה בנק ישראל בשוק המטבעות?

הזרמת נזילות 'דולרית' בצורה של מכירת מטבע חוץ לא התרחשה כאמור מאז שהשקל הפך למטבע סחיר באופן חופשי ב-1998. אבל בנק ישראל כן התערב במשך למעלה מעשור בצורה הפוכה ורכש מאות מיליוני דולרים מדי יום. מהלכים אלה נועדו באותה תקופה להחליש את השקל שלא הפסיק להתחזק. היה זה הודות לפריחת ההשקעות בהייטק, בעידן הריבית האפסית.

בעבר הרחוק יותר, בנק ישראל עסק בהתערבות יזומה במסחר בשקל/דולר. לאחר תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 שנועדה (והצליחה) לסיים את עידן ההיפר-אינפלציה של ראשית שנות השמונים, בנק ישראל שמר על "רצועת ניוד". הרצועה הגבילה את תנודת השקל ביחס לדולר ובנק ישראל התערב כדי למנוע חריגות כאלה. בהמשך הוחלפה השיטה ב"רצועת האלכסון" שהונהגה בשנת 1991 על ידי הנגיד דאז פרופ' יעקב פרנקל. האלכסון קבע מעין מסלול הדרגתי להחלשות השקל.

בעבר הרחוק הרבה יותר, למעשה לאחר קום המדינה, ישראל הצעירה הייתה צמאה מאוד למטבע זר. המטבע הלאומי דאז (הלירה) לא היה בכלל סחיר ואסור היה במשך שנים ארוכות לקנות מטבע זר. ממשלת ישראל הצעירה הטילה בתחילת דרכה מגבלות מחמירות על רכישת מטבע זר. בין היתר הונהגה מדיניות על שר האוצר הראשון אליעזר קפלן שכונתה בציבור "מאה שערים". לפיה שערי חליפין שונים נקבעו בין הלירה לבין גורמים שונים במשק, לפי תרומתם לייבוא.

מתי סיפק בנק ישראל נזילות לשווקים?

בעת משבר הקורונה שפרץ בשנת 2020, וקודם לכן במשבר הפיננסי העולמי שפרץ 2008, ביצע בנק ישראל תוכניות שונות להגברת הנזילות במשק. בתוכניות השונות ביצע בנק ישראל רכישה של איגרות חוב של ממשלת ישראל וגם תוכנית רכישת איגרות חוב קונצרניות (2020). תוכניות אלה שונות אומנם ממכירת דולרים בשוק המטבעות, אך הן דומות מבחינה מהותית בתכליתן: הרגעה של השווקים בעיתות של חרדה קיצונית.

כמה "דולרים" יש לישראל?

נכון לסוף חודש אוגוסט עמדו יתרות המטבע של ישראל על 202 מיליארד דולר. מדובר לפי פרסומים שונים בחו"ל במקום ה-18 בעולם, בין מקסיקו לבריטניה. אולם מכיוון שבישראל האוכלוסיה היא בת 9 מיליון איש, המשמעות היא שרזרבות המטבע לנפש הן בין הגבוהות בעולם. פורמלית מי שמחזיקות ברזרבות המטבע הגדולות בעולם הן סין עם 3.1 טריליון דולר ויפן עם 1.2 טריליון דולר.

מתי ולמה התחיל לקנות בנק ישראל דולרים?

ההתערבות בשוק המטבעות דרך רכישה של דולרים, בניגוד למכירה שלהן כעת, הייתה יוזמה של הנגיד פרופ' סטנלי פישר. פישר החל בסוף העשור הראשון, ערב המשבר הפיננסי של 2008, ליזום מהלכי רכישה יזומים של דולרים לצורך החלשת השקל. התערבות זו הפכה למדיניות שהובילה את ישראל להחזיק ברזרבות מטבע עצומות.

האם הצעד הנוכחי של בנק ישראל "יעבוד"?

גורם בכיר בשוק המטבעות מציין כי "בנק ישראל מגלה כאן אחריות לשווקים הפיננסיים ובעצם מוציא הודעה שיש לו סכום מסוים, מכסה, שהוא מקצה ושהוא ימכור בעת הצורך. בתוך דקות הדולר שעלה ב-1%, עבר להתחזקות של 0.5% (לקראת השעה 9:00 בבוקר) ונסחר סביב 3.88 שקלים, לאחר שמוקדם יותר נסחר סביב 3.90 שקלים. כלומר בנק ישראל, עדיין לא התערב להערכתי פיזית, אבל המציאות מוכיחה שיש השפעה לעצם ההצהרה. היא מייצרת הרגעה מסוימת לשווקים. כמובן שאנחנו באירוע מתגלגל גם ביטחוני וגם בשווקים. אז לא נאמרה המילה האחרונה ואנחנו לקראת יום סוער במסחר".

כיצד מתקבל הצעד בשוק?

דרור קרני, מייסד ומנכ"ל קרני פמילי אופיס, סבור כי מדובר במהלך מבורך: "טוב עשה בנק ישראל שגילה מנהיגות והודיע הבוקר על צעדי התערבות בשוק המט"ח במטרה למתן את התנודות החדות בשער החליפין ולבלום את המשך הפיחות בערך השקל. נקודת אור נוספת בימים חשוכים אלו מגיעה גם מציבור המשקיעים בישראל, שמגלה סולידריות, אחריות ובגרות, ונמנע מביצוע פעולות פיננסיות פזיזות מתוך תחושת חרדה לכספו. אלו תוצאות ישירות של ניסיון עבר והפקת לקחים בכל הנוגע לאירועים ביטחוניים והצורך בהפעלת שיקול דעת וראייה ארוכת-טווח שתנטרל החלטות כלכליות מוטעות".

מה רוצה בנק ישראל להשיג במהלך?

קובי לוי מוסיף כי "בנק ישראל כנראה מסמן את גבולות הגזרה ומראה את הרצינות שלו, העצמאות שלו והאחריות שלו, מול העולם לכך שהוא פועל כדי למתן תנודות חריפות בשקל, ולא יהסס להשתמש לשם כך בכל בכלים שברשותו. זה עוד שלב בהשבת ההרתעה הנדרשת מול מבקשי רעתנו, או כאלה שמנסים לרכב על הפיחות בשקל כדי לייצר רווחים קלים. ההיקף שהוכרז הוא 30 מיליארד דולר, סכום גבוה מאוד, שיכול לגדול עוד במידת הנדרש. כמו כן הוכרז על קיום מכרזי החלף בהיקף של 15 מיליארד דולר, בדומה לאלה שהופעלו בתקופות הקורונה. אלה קווי מימון במט"ח לבנקים ולשוק".

מה היה המהלך שביצע הבנק בתקופת הקורונה?

"ב-2020 כשבנק ישראל הכריז מהלך של 15 מיליארד דולר בעסקאות החלף, השקל עבר תיסוף חזק", אומר לוי. "אבל אז הגורם היה שונה והצורך היה שונה. המניות בעולם התחילו לעלות במקביל. זה היה עוד גורם שתמך בתיסוף של השקל דאז. ההודעה הנוכחית עם אפקט הרתעתי משמעותי, ניצול נכון של הכלים שבידי בנק ישראל, והוכחת משילות ושליטה. אם נוכל לראות את השקל עוצר את מהלך הפיחות או אפילו מתחזק, זה עשוי לחסוך לבנק ישראל העלאות ריבית, או לפחות למתן את היקף ההעלאות שעלולות להידרש, באופן שיתמוך מבחינה כלכלית בניהול המערכה ובהתאוששות ממנה".