מחקר על נשים בשוק העבודה: הוכרזה זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2023

הבחירה בזוכת הפרס על שם אלפרד נובל לכלכלה ל-2023, היא חריגה. הפרס ניתן השנה לזוכה יחידה, פרופ' קלודיה גולדין, שאיננה כלכלנית אלא היסטוריונית של הכלכלה, אם כי היא משויכת לבית הספר לכלכלה באוניברסיטת הרווארד. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה מינוי כפרופסור בבית הספר לכלכלה של הרווארד.

● מכון המחקר שהצליח לנחש נכונה 71 זוכי נובל מהמר מי יזכה בפרס לכלכלה השנה
● מחקר באמצעות פעימות אור קצרצרות: אלו זוכי הנובל בפיזיקה לשנת 2023

מחקריה של גולדין עוסקים בשאלות רבות הקשורות לתעסוקת נשים בשוק העבודה. מחקריה עסקו בהשפעות של חינוך מופרד ומשולב על השתלבות נשים בשוק העבודה, השפעת המצאת הגלולה למניעת הרעיון, בחירת שמות משפחה אחרי הנישואין, והשפעתם של שינויים טכנולוגיים, חינוך והגירה על מצבן של נשים בשוק העבודה. מחקריה בוחנים את השינויים בתעסוקת הנשים לאורך שנים, בפרספקטיבה היסטורית, כמו למשל השפעת מלחמת העולם השנייה על תעסוקת נשים. ספרה: "קריירה ומשפחה: המסע בן מאה השנה של נשים לשוויון", יצא לאור ב-2021, וקדמו לו מספר ספרים נוספים בנושא.

"נשים הן בייצוג חסר בשוק העבודה העולמי"

מוועדת הפרס נמסר: "נשים הן בייצוג חסר בשוק העבודה העולמי. רק 50% מהנשים עובדות בשכר לעומת 80% מהגברים. בעוד גברים משתתפים בשוק העבודה בשיעורים דומים במדינות שונות, נשים מיוצגות בחסר בעיקר בדרום אסיה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. לפני כמאה שנה, המצב בצפון אמריקה ואירופה היה דומה, אך במדינות העשירות שיעורי השתתפות של נשים בכוח העבודה כמעט ושולשו".

אלא ששוויון בהשתתפות אין פירושו שוויון בהשתכרות. כמו כן, נשים אינם מיוצגות במשרות הנהלה. אך גם בכך יש הבדלים משמעותיים ביותר בין מדינות. את ההבדלים הללו יצאה גולדין ללמוד. "זו לא רק שאלה של שוויון אלא של יעילות", אומרים בוועדת הפרס. "אם עובדים אינם מכוונים לעבודה המתאימה להם ביותר, שוק העבודה באותה מדינה יהיה פחות יעיל, ויש לכך עלות משמעותית לחברה".

ועדת הפרס מציינת כי גולדין עתה "עבודת בילוש" של ממש, והצליחה להשיג, לחקור ולטייב מקורות מידע היסטוריים כך שלראשונה ניתן היה להפיק מהם מידע משמעותי לגבי הגורמים האחראים על ההבדלים בהשתתפות בשוק העבודה בין תקופות ומדינות שונות. בכך היא הראתה למשל, כי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה היום אינה בשיא שלה. עוד היא הראתה, כי השינוי מגיע בעיקר מתעסוקה של נשים נשואות, ומושפע בעיקר מן הביקוש לכח אדם, ומגישה להשכלה. עם זאת, גורמים חברתיים, כמו היחס של החברה לעבודת נשים ומצד שני היחס של מקומות העבודה לנשים שעובדים בהן, עדיין משפיעים על קליטת הנשים וסיכויי התקדמותן בשוק העבודה.

השינוי העיקרי מגיע מנשים צעירות, היא אומרת, ומן הבחירות שהן עושות וההזדמנויות שעומדות בפניהן בתחילת הקריירה שלהן. בתקופות בהן התעסוקה של אנשים צעירים מלכתחילה מוגבלת, הסיכוי לעשות שינוי מסוג זה הוא מוגבל.

גולדין נולדה למשפחה יהודית בניו יורק. היא החלה את לימודיה בתחום המיקרוביולוגיה, אבל בעקבות חשיפה לכמה מן המרצים הבולטים לכלכלה באוניברסיטת קורנל, פיתחה התלהבות לגבי מודלים של רגולציה, ולאחר מן לגבי חקר שוק העבודה, כאשר תחילה חקרה את ההשפעה של העבדות בארה"ב על שוק העבודה של היום. היא מצאה כי חקר נשים בשוק העבודה הוא חסר מאוד, ובחרה להתמקד בתחום זה.

גולדין נשואה לפרופ' לורנס כץ, גם הוא כלכלן מהרווארד. בדף הוויקיפדיה מצוין כי משנות ה-1970, היא מגדלת כלבים לתחרויות וככלבי תמיכה לבתי אבות.