"בגלל מעשי הזוועה, הפעם ייקח זמן רב יותר עד שהתמיכה האירופית תתהפך"

העימות בדרום ישראל זינק מאז שבת לראש סדר היום האירופי. מנהיגי אירופה התייצבו בזה אחר זה לצד ישראל, דגלי ישראל הוקרנו על מונומנטים היסטוריים משער ברנדנבורג ועד לארמון ראשת הממשלה ברומא. הצהרות תמיכה חד־משמעית מצד ראשי גרמניה, צרפת ובריטניה, בין היתר, פורסמו מדי יום ו"זכותה של ישראל להגן על עצמה" הוזכרה בהן שוב ושוב.

● חגיגות וחלוקת ממתקים: באירופה מתקשים להתמודד עם גילויי התמיכה בחמאס
● WSJ | "ספגה הפתעה אסטרטגית": ישראל הייתה מוכנה למלחמה אחרת

במידה רבה, יש הבדל משמעותי לעומת הסבבים הקודמים מול חמאס בעזה, בשל היקף ואכזריות המעשים של חמאס, מספר הקורבנות חסר התקדים, וגם החטופים הרבים החפים מפשע לרצועת עזה, ביניהם גם אזרחים אירופיים. דעת הקהל האירופית מזועזעת מהסיפורים קורעי הלב של קורבנות חפים מפשע, מרמת הרחוב ועד להנהגות.

גודל האהדה כגודל הזעזוע

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מפורום אירופה באוניברסיטה העברית ומנהלת תוכנית יחסי ישראל־אירופה במכון מיתווים, מסבירה בראיון ל"גלובס" את הדינמיקה הנוכחית של התמיכה בישראל ביבשת, ועד מתי היא עשויה להימשך. תמיכה כזו עשויה להשפיע על המבצע הצבאי שישראל מתכוונת לבצע בעזה. בנוסף, היא אומרת, ניתן להשתמש בקשרים האירופיים מול המממנות של חמאס, איראן וקטאר, כדי להפעיל מנופי לחץ כלשהם על ארגון הטרור.

 ד''ר מאיה שיאון צדקיהו, מפורום אירופה באוניברסיטה העברית ומנהלת תכנית יחסי ישראל־אירופה במכון מיתווים / צילום: תמונה פרטית

יש אהדה גדולה מאשר בעבר כרגע באירופה לישראל?
"כן, בהחלט. ההצהרות של ראשי הממשלות באירופה ושל כל ראשי מוסדות האיחוד האירופי, ללא יוצא מן הכלל, היו מאוד גורפות באהדה לישראל ובגינוי חד־משמעי של חמאס. גודל האהדה הוא כגודל הזעזוע מהרצח ההמוני של אזרחים, של משפחות, מלקיחת תינוקות וזקנים בשבי. אי אפשר להישאר אדיש לכך".

"הרגישות האירופית לנושא ביטחון האוכלוסייה האזרחית התחדדה גם בעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה, כך שביותר מדינות והנהגות ביבשת גדלה ההבנה לישראל. ממשלות באירופה גם מצטיידות מחדש ברכש צבאי וישראל היא ספקית נשק, ולכן בעוד שבעבר מוקד הביקורת עליה היה הסכסוך הישראלי־פלסטיני, בשנה וחצי האחרונות יש יותר ממשלות שתופסות אותה כשותף חשוב המספק אמצעי הגנה.

"צריך לזכור שהאיחוד האירופי הכריז על חמאס כארגון טרור כבר ב־2001 ו־2003 - בתחילה על הזרוע הצבאית ובהמשך על הזרוע המדינית. להבדיל מהקשרים הענפים שהאיחוד האירופי מנהל עם הרשות הפלסטינית, הרי שעם חמאס האיחוד האירופי לא מנהל מגעים והוא לא בר־שיח כלל. כך שקל יותר לאיחוד האירופי ולממשלות באירופה לעשות את האבחנה בין מדינת ישראל לבין ארגון טרור מוצהר".

האם התמיכה בישראל נובעת בין היתר מקיומם של אזרחים אירופיים בין הקורבנות והחטופים?
"להיבט האנושי תמיד יש חשיבות, אבל אני לא חושבת שזה גורם מפתח כאן. הזעזוע מהברוטליות, מהאכזריות, מתאוות ההרג של הטרוריסטים, מחוסר האנושיות הבסיסית שלהם כלפי אוכלוסייה אזרחית, ובייחוד כלפי ילדים וזקנים, עצומה גם בלי המרכיב האירופי. המרכיב האנושי מספיק מטלטל".

יש מה לבנות על תמיכה מוחשית מאירופה, כיצד היא עשויה להיראות?
"ראשית, ישראל צריכה מאירופה תמיכה מדינית בלתי מסויגת במלחמה מול חמאס. רוב מדינות אירופה והאיחוד האירופי לא יתנו סוג של 'צ'ק פתוח' כמו שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נתן לכאורה לישראל. אבל ה'צ'ק' האירופי גדול מאי פעם. המדינות הגדולות באיחוד האירופי - גרמניה, צרפת ואיטליה - חתמו השבוע על הודעה משותפת עם ארה"ב, ששמה דגש על התיאום ביניהן בנושא ומדברת בשפה מדינית דומה.

"שנית, אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום, אם לא הבוער ביותר, הוא החזרת השבויים. כיוון שלאיחוד האירופי אין מגע ושיח עם חמאס, שכאמור כבר נכנס לפני שני עשורים לרשימת ארגוני הטרור שלו, וכיוון שכמובן כסף אירופי לא עובר ישירות לחמאס, אין לו מנופי לחץ ישירים על חמאס. האיחוד האירופי יכול להפעיל את מלוא כוחו כדי לגרום לכך שהצלב האדום יפגוש את השבויים.

"מנוף לחץ עקיף אחד עובר דרך קטאר, שמממנת את החמאס במאות מיליוני דולרים מדי שנה. מנוף עקיף אפשרי נוסף הוא דרך איראן, שמממנת את המערך הצבאי של החמאס. יש באירופה מדינות שעדיין רוכשות נפט איראני ומזרימות למדינה כספים. אך לא ברורה מידת היכולת להשפיע דרך איראן על חמאס".

אבל האם כמו בעבר, הזמן והקורבנות בעזה יישחקו את האהדה האירופית?
"ההיסטוריה מראה שזו הדינמיקה. כך שאם הממשלות באירופה יפעלו 'על אוטומט', זה עלול להיות המצב גם הפעם, על אף גודל הזוועה. האיחוד האירופי אומר שנים כי לישראל יש הזכות להגן על עצמה, על האוכלוסייה האזרחית שלה.

"העניין הוא שהזכות הזו נמדדת בעיני האירופים לפי המשפט הבינלאומי, שדורש פרופורציונליות, מידתיות, בין הפגיעה שישראל ספגה לבין הפגיעה שהיא משיתה על חמאס. אבל אין מידתיות בין ירי קסאמים שבשנים הראשונות לא הביא למספרי הרוגים גבוהים בישראל אל מול הטילים שבהם ישראל משתמשת הממוטטים בניינים רבי קומות. כך שמי שמסתכל על תמונת המצב בעיניים לא ישראליות 'קרות' רואה את חוסר הסימטריה.

"הדינמיקה הזו מצד אירופה נרשמה למשל במבצע 'עופרת יצוקה' ב־2008, המבצע הראשון מול רצועת עזה לאחר ההתנתקות. המבצע החל בסוף דצמבר, כאשר אירופה הייתה בעיצומה של חופשת חג המולד. התגובות הראשוניות היו שלישראל יש את הזכות להגן על אוכלוסייה אזרחית מפני ירי טילי קסאם. אך לאחר שבועיים, ככל שהמבצע התקדם ומספר ההרוגים הפלסטינים גדל משמעותית, וככל שהגיעו תמונות קשות יותר מרצועת עזה של בניינים קורסים ומספר ההרוגים בצד הפלסטיני עלה לכמה מאות, וכלל ילדים, התגובה מצד האיחוד האירופי והמדינות החברות בו התהפכה לביקורתית יותר ויותר כלפי ישראל".

"הקריאה להפסקת אש תיקח יותר זמן"

שיאון צדקיהו מסבירה כי "מצד אחד יש את התגובה האוטומטית. וייתכן שהתסריט המוכר הזה יחזור על עצמו. אבל מצד שני אנחנו גם במצב חדש. הרג כל כך רב מימדים, ממש טבח ביממה ארורה אחת, מעשי זוועה שכאלה, לא היו אי־פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. כל הקווים האדומים נחצו באופן בלתי ישוער. כך שאפשר להניח שההתהפכות האירופית וקריאה להפסקת אש תיקח יותר זמן.

"להבדיל מהמבצעים בעבר, כאן הממשלה בישראל הכריזה מלחמה על חמאס. משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ נאבקים שהתגובה האוטומטית הזו לא תקרה הפעם, או שלכל הפחות תהיה תקופת זמן משמעותית עד להתהפכות".

"כרגע המערכה הציבורית על דעת הקהל האירופית חשובה. לא רק ברמת הממשלות וההנהגות, אלא גם ברמת האזרחים, וזאת כדי שלא יעברו לסדר היום בעוד שבוע. ה'מיתוג' של חמאס חייב להיתפס באירופה זהה לזה של דאעש ואל־קאעידה. ארגון טרור שיש לחסלו. חיסול חמאס ישרת גם את מדינות האזור וגם את אירופה.

"אבל צריך גם לשים לב שיש צעדים שהאיחוד האירופי ורוב המדינות החברות בו לא יוכלו להסכים להם בשום צורה. הפסקת העברת המים לרצועה, הפסקת העברת מזון וקטיעת אספקת החשמל מהוות פגיעה באוכלוסייה אזרחית ומפרות את המשפט הבינלאומי. אין ספק שהחמאס חצה כל קו אדום אפשרי, אבל אם ממשלת ישראל תנקוט בצעדים כאלו כלפי אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, היא עלולה לאבד את הגיבוי המדיני שניתן לה באירופה".