איך המלחמה בעזה משפיעה על תיקי המשקיעים בעולם ומה הגידור המומלץ

שוקי ההון בוול סטריט הגיבו ביום שני באופן הגיוני לגמרי למתקפה הגדולה ביותר נגד ישראל זה 50 שנה, בה נרצחו כ־900 ישראלים: מחירי הנפט עלו בכ־3%, חוזים עתידיים על מניות ירדו מעט, הזהב עלה בכ־1% וחוזים עתידיים על אג"ח ממשלת ארה"ב עלו, וגרמו לתשואה לרדת. אך ככל שזה נוגע לשורה התחתונה, נראה שגם אסון של מיליוני אנשים לא ממש משנה - כשהתזוזות גם במניות וגם באג"ח היו קטנות יותר בהשוואה למה שהיה אחרי פרסום דוח המשרות בשוק האמריקאי ביום שישי.

● ניתוח גלובס | המשק משותק והכלכלנים מתווכחים בשאלה - מה יעשה בנק ישראל
● "חדשות טובות למשקיע לטווח ארוך: אחרי תקופה כזו לרוב יש בום כלכלי"
● הדולר ב-3.95 שקלים. אז למה בשוק מרוצים מהתוכנית של בנק ישראל?

זו אמת ברוטלית: מסתבר שמבחינת השווקים הטבח שבוצע ביישובי עוטף עזה התברר כבעל השפעה פחותה מנתון בודד ונקודתי שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה על תעסוקה.

מה שכן משפיע הוא הפוטנציאל של המלחמה להסלים. הצעד הראשון הסביר ביותר הוא הידוק הסנקציות נגד איראן, שעזרה ככל הנראה לתכנן את ההתקפה של חמאס. יהיה בכך משום היפוך של המגמה לצמצום המתיחות בינה ובין ארה"ב, שבחסותה התאפשר לאיראן להגביר את ייצור הנפט בחצי מיליון חביות ביום בשנה האחרונה.

בגולדמן זאקס מעריכים שכל קיצוץ של 0.1 מיליון חביות ביום מהתפוקה האיראנית בשנה הבאה, יכול להעלות את מחיר הנפט בדולר אחד - כבר כפול מהזינוק במחירו בשני. אם לא די בכך, המלחמה עלולה גם לשבש את שיפור היחסים בין ערב הסעודית לישראל, שעשוי היה לעזור לקבוע תקרה למחיר הנפט במסגרת הסכם צבאי אמריקאי עם הסעודים.

אבל ההסלמה האמיתית תהיה אם איראן וישראל ייגררו לעימות ישיר. בינתיים, ארגון חיזבאללה בלבנון (הנתמך בידי איראן) שומר על שקט יחסי, אך אם לא יסתפק בכמה יריות ופגזי מרגמה לישראל, הוא עלול להצית עוד מלחמה איומה בגזרה הצפונית.

האפיקים המתבקשים גם ככה ברמות שיא

כשהציבור הישראלי דורש נקמה על הרצח בדם קר של כל כך הרבה אזרחים, אפשרות גרועה יותר היא שישראל תבחר לפעול ישירות נגד איראן. במקרה כזה, מחירי הנפט יזנקו על בסיס ההנחה שאיראן תגביר את ההטרדות וההתקפות שלה על מיכליות נפט שיוצאות מעיראק.

מה שלא צפוי לקרות הוא חזרה לאמברגו הנפט שהוטל לאחר מלחמת יום הכיפורים, שכן היום מדינות ערביות רבות הן הרבה יותר ידידותיות כלפי ישראל. האמברגו ההוא בשנות ה־70 גרם למיתון ברוב המערב, למחסור בדלק בארה"ב, ודחף לעיצוב מחדש הן של הכלכלה האמריקאית והן של יחסי ארה"ב עם סעודיה.

מבחינת משקיעים, הגידור מפני עימות ישיר בין ישראל ואיראן קל מבדרך כלל. הני"ע שמתבקש לרכוש - מניות נפט, מניות של חברות ביטחוניות ואג"ח ממשל ארה"ב - ממילא אטרקטיביים למדי, לנוכח הרווחים שמניב שוק הנפט והתשואה על האג"ח שלא הייתה כה גבוהה מאז שנת 2007.

הרווחים הצפויים לחברות נפט אמריקאיות גבוהים בהרבה מהרגיל, אך עדיין נמוכים מהשיא שנרשם בסתיו שעבר. כשגם אם יחזרו לממוצע מאז 2005, זה רק יעלה את מכפיל הרווח בסקטור לממוצע שלו לאורך תקופה.

מניות של חברות ביטחון נהנות מדחיפה בטווח הקצר עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה, וגם מאיתותים בטווח הארוך למלחמה קרה חדשה בין ארה"ב וסין, והן הרבה פחות יקרות משהיו מוקדם יותר השנה. אבל גם הן חשופות לגחמות של פוליטיקה מקומית, כפי שהודגם באירוע התקציב הממשלתי בארה"ב כשהתמיכה באוקראינה הוחרגה מחוק התקציב בחודש שעבר.

למי עדיף אג"ח, למי מתאים מניות נפט

אני מעדיף אג"ח על פני הימורים על נפט מאחר שאני צופה האטה בארה"ב, ככל שהריבית הגבוהה תכרסם יותר בכלכלה. אבל אלה שגם חוששים מהסלמה וגם רואים את הפוטנציאל לצמיחה חזקה - ובעקבותיה תשואות אג"ח גבוהות יותר - עשויים במקרה שלא תהיה הסלמה להעדיף מניות נפט.

סכסוכים קודמים במזרח התיכון לרוב לא שיבשו את השוק לזמן רב, פרט לזעזועי הנפט הגדולים של האמברגו מ־1973 ומלחמת איראן־עיראק ב־1979. אך כשרוחות הרפאים מהתקופה ההיא שוב מרחפות מעל השווקים, בדמות טעויות של בנקים מרכזיים ואינפלציה, אולי הצעד הזהיר הוא להגן על תיק ההשקעות גם מפני הסלמה במלחמה הנוכחית.