"המלחמה הנוכחית דורשת העמדת תקציב חירום לצרכי מימון הוצאות הלחימה, לתמיכה בנפגעים ולחיזוק הרשויות המקומיות", אומר בשיחה עם הצוללת של "גלובס" פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית בבית הספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, העמדת התקציב צריכה לקרות "דרך הערוץ של הכספים הקואליציוניים, בסך כ־14 מיליארד שקל לפחות. זוהי הדרך הנכונה לממן זאת".
● דעה | עמוס ידלין: זה התרחיש הכי מסוכן של המלחמה וכך יש להיערך אליו
● דעה | "אירוע תקדימי כל קנה-מידה": האלוף שבטוח - כך המלחמה צריכה להסתיים
● גיורא איילנד: אם רוצים אי פעם לראות את החטופים בחיים - זה מה שצריך לעשות
אקשטיין מדגיש כי העברת הכספים צריכה להיות מיידית, וללא חישובי מס רכוש וביורוקרטיה. "זה נכון לעשות במיוחד בהתחשב בכספים הפרטיים שזורמים מתורמים. זה לא סביר. איך ייתכן שהציבור צריך לגייס כסף כדי לממן לחיילים קסדות?", הוא מתקומם.
מדובר לדבריו בפעולה שהיא לא רק נכונה מבחינה אנושית וצבאית, אלא משמעותית גם ברמה כלכלית־חברתית, "כדי לעודד את הפעילות הכלכלית, וכדי להגדיל את אמון הציבור בממשלה ולעודד לכידות חברתית". לדבריו, "המציאות הכלכלית והחברתית בישראל עוברת כעת זעזוע ענק. לכן נדרשים צעדים משמעותיים, שמונחים בידי ראייה מקצועית. אם זה ייעשה מהר, המסר שנשדר - גם לאויבנו - הוא שהמשק הישראלי מסוגל להתמודד עם הכשל הנוראי שקרה כאן. כך תוחלש המוטיבציה של אויבנו לפתוח במערכה גם בצפון הארץ".
לא העלאות מסים ולא הגדלת הגירעון
אקשטיין מדגיש כי "אין כרגע צורך לממן את הוצאות המלחמה והסיוע לאזרחים בהעלאות מסים ואפילו לא בהגדלת הגירעון". לפי חישובי עבר, סכומים בגובה של כ־14 מיליארד שקל, יוכלו לדבריו "לממן גם את התמיכה במשפחות וגם את הגידול בהוצאות הצבאיות כפי שהן נראות כרגע, במידה שנישאר עם הלחימה בדרום ללא התלקחות בזירות נוספות".
בניגוד לתחזיות שנשמעו בימים האחרונים לגבי אפשרות שתתפתח בישראל סטגפלציה - שילוב של אינפלציה ומיתון - אקשטיין לא רואה כך את הדברים. בעתות מלחמה דווקא נוטים לראות ירידות מחירים (דפלציה) והאטה כלכלית, כי אנשים נוטים לצרוך פחות. "מיתון - יש בו ירידת מחירים ולא עליית מחירים. חלק גדול מהאינפלציה בישראל נובע מעלייה בביקושים ובשירותים, והמקור לכך היה כספים שהועברו לאזרחים במשבר הקורונה. כעת במלחמה, אנשים בשוק. הם מקטינים את התצרוכת שלהם". בכל זאת, ייתכן שנראה עלייה מסוימת באינפלציה אם אכן יועברו כספים למשפחות הנפגעים.
בנק ישראל - "המבוגר האחראי"
לאחר פרוץ הלחימה, כשעדיין לא מתנהל מסחר במטבעות, שיקף המסחר באופציות בבורסה עליה של שער הדולר ל־3.9 שקלים, ובשעות הערב אף יותר מ־4.3 שקלים. בנק ישראל הגיב לכך במהירות וביום שני פירסם הודעה לתוכנית מכירות מסיבית של 30 מיליארד דולר, מה שהוביל להתמתנות העליות. לאור הפעולה הזאת, אקשטיין מכנה את בנק ישראל "המבוגר האחראי". "האמון בשקל קטן, הפיחות הוא כבר לא סביר - מתקרב ל־4 שקלים לדולר - אז בנק ישראל פעל כדי לחזק את המטבע", מסביר אקשטיין.
בימים הקרובים צפוי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להודיע אם בכוונתו להמשיך לקדנציה נוספת כנגיד או לסיים את תפקידו. בחודשים האחרונים אותת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלא יתמוך בהארכת כהונתו של הנגיד, אך עכשיו ייתכן שהדינמיקה משתנה. "כבר לפני כמה שבועות הדגשתי עד כמה חשוב שפרופ' ירון יישאר בתפקידו, כדי לשדר למשק ולעולם ודאות ויציבות. יש לכך משנה תוקף כעת. כדי להגיע ממשרד רה"מ למשרדו של הנגיד בבנק ישראל, נדרשות רק חמש דקות הליכה".
הראיון המלא יתפרסם בסוף השבוע בצוללת של גלובס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
