כשהמדינה בשיתוק, האם אנחנו בדרך לדפלציה?

300 אלף איש גויסו למילואים, מוסדות חינוך ברחבי הארץ נסגרו ואלפי משפחות נמצאות בחוסר ודאות אדיר רב נוכח האירועים הקשים בדרום הארץ כתוצאה ממתקפת הפתע מצד חמאס ביום שבת בבוקר. למספרים האלה, מעבר לחוסר הוודאות המובנה של מצב מלחמה, יש משמעות כלכלית בקנה מידה אדיר שהשפעותיה על המשק הישראלי רק מתחילות להתחוור.

● ראיון | הפרופסור שדורש: תקציב חירום של 14 מיליארד שקל, ועכשיו
● "חדשות טובות למשקיע לטווח ארוך: אחרי תקופה כזו לרוב יש בום כלכלי"
● הדולר ב-3.95 שקלים. אז למה בשוק מרוצים מהתוכנית של בנק ישראל?

"בימים אלה אנו נמצאים בתרחיש השלילי להתפתחות הכלכלית במדינת ישראל, שהפך בעקבות הלחימה לתרחיש המרכזי", אומר לגלובס גורם בכיר במערכת הכלכלית הישראלית. "אנו צפויים לראות ירידה בצמיחה, הפעילות הצרכנית הפרטית תיחלש ככל שהמלחמה תמשך, וכמו כן גם הגירעון הממשלתי יגדל בעקבות הגידול בהוצאות והירידה בהכנסות".

ממתינים לתגובת הממשלה ובנק ישראל

אחת השאלות המרכזיות בימים אלה היא ההשפעה האפשרית של המלחמה בגבול עזה על קצב האינפלציה, ובהתאם גם על מדיניות הריבית של בנק ישראל. "ההשפעה הראשונית הינה גידול בביקוש לצרכי הצטיידות של הציבור, בעיקר מוצרי צריכה בסיסיים", אומר לגלובס רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. בנוסף, מנחם אומר שמהצד השני, נפגעת הפעילות הכלכלית, מה שמוביל להיצע קטן יותר. כתוצאה מכך, מכלול האפקטים, לדעת מנחם, יגרום לעלייה במחירים בטווח הקצר.

נדבך נוסף שיכול לתדלק את האינפלציה הוא מחירי הנפט שכבר עולים ביממות האחרונות. מחירי הנפט נוטים לקפוץ בשל התפתחויות ביטחוניות במזרח התיכון, עליית מחירי הנפט עבור ישראל משמעותה עלייה במחיר הדלק באופן ישיר, ובאופן עקיף לעלייה במחירי הסחורות המיובאים. עליית מחירי הדלק תביא לעלייה גם בעלות המלחמה, המצריכה שינוע כלים רב, וגם להכבדת הנטל על הציבור בזמן מלחמה.

מנחם סבור שבטווח הבינוני, עליית המחירים יכולה להתמתן, זאת למרות העליות בטווח הקצר: "צד הביקוש יושפע לרעה מסנטימנט השלילי ומההצטיידות הקודמת ויתמתן, מה שיהווה גורם שיאט את עליות המחירים". מנחם מוסיף כי כרגע קשה להכריע לאן האינפלציה תנוע, כאשר הכוחות המנוגדים מושכים בכוחות גדולים. לדבריו, הרבה מכך יהיה תלוי באופן התגובה של מקבלי ההחלטות ועד כמה תתמוך הממשלה במשקי הבית והחברות. זאת, בנוסף לצעדים שינקוט בנק ישראל לאספקת נזילות הקלות יעניק למערכת הפיננסית.

כך עשויה המלחמה להשפיע גם על הכלכלה העולמית | עוד זווית

השאלה איך תושפע הכלכלה העולמית מהמצב עמדה ביממה האחרונה במרכז הכינוס השנתי של קרן המטבע העולמית והבנק המרכזי. 

במהלך הפגישה הסביר הכלכלן הראשי של ה־IMF כי עדיין מוקדם מדי לקבוע אם ההשלכות הכלכליות של המלחמה בין ישראל לחמאס יהיו רחבות.

במקביל, הוא הסביר כי המלחמה עלולה להוביל לזעזוע באספקת האנרגיה העולמית, להקפיץ את מחירי הנפט, לתדלק את האינפלציה של המדינות בזירה הגלובלית ולייצר בסופו של דבר פגיעה בצמיחה, כך מציינים בוול סטריט ג'ורנל. עוד דווח כי מחקר שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית מראה כי עלייה של 10% במחירי הנפט מפחיתה את הצמיחה הכלכלית העולמית ב־0.15%.

"מלחמה אינה מועילה לבנקים"

לצד זאת, נשיא הבנק העולמי, אג'אי בנגה, התייחס גם הוא להשפעות הלחימה והדגיש כי "הכלכלה העולמית נמצאת במצב עדין". בנוסף הוא הסביר כי המלחמה בין ישראל לחמאס אינה מועילה לבנקים המרכזיים ברחבי העולם שמנסים להילחם באינפלציה מבלי לעורר מיתון.

 נשיא הבנק העולמי, אג'אי בנגה / צילום: ap, Evan Vucci

בנגה הוסיף כי להערכתו, ההשפעה של המלחמה בין חמאס לישראל תהיה מתונה יותר בהשוואה למלחמה בין אוקראינה לרוסיה. עם זאת, הוא סבור כי במידה והמלחמה תסלים, המצב יהפוך להיות מסוכן עבור הכלכלות בזירה הגלובלית.

"מדובר באירוע בעל הקשר איראני ולכן עלולות להיות לו השלכות גאו־פוליטיות לרבות מעורבות ונקיטת עמדות של ארה"ב, רוסיה, סין, סעודיה ומדינות המפרץ", מוסיף רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, מדובר בגורם שעשוי להגדיל את הסיכון הגלובלית, ולהשליך על התיאבון העולמי לנכסי סיכון - לרבות שוקי המניות.

קראו עוד

מספר ענפים נמצאים בסכנה

אלא שהמשך הלחצים האינפלציוניים הם לא התרחיש היחיד, בעיקר לא בטווח הבינוני־ארוך. מלחמה אינה גורם המתדלק צריכה. להפך, המצב יביא ככל הנראה לעצירה מוחלטת במספר ענפים, דוגמת תיירות, מה שעשוי להוביל בהמשך גם להאטה ואולי אפילו ירידות מחירים (דפלציה).

"כאשר מסתכלים על הנתונים על הגיוס למילואים, ברור שהפעילות הכלכלית עומדת להאט", אומר הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר. לדבריו, מדובר בנתח גדול ביותר משוק התעסוקה אשר יביא להאטה במשק. הוא מסביר שבעת המלחמה, ענפים רבים למעשה חדלים מלהתקיים: "התיירות, המסעדות והנסיעות לחו"ל פשוט פוסקות וזה בוודאי הולך לשנות את מצב האינפלציה שהייתה כאן עד כה, ולהביא למעשה להאטה כלכלית".

איך המלחמה תשפיע על הריבית?

בנקודה הזו המומחים חלוקים. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר לגלובס כי בהסתכלות לאחור, בנק ישראל העלה את הריבית לאחר מלחמת לבנון השנייה, וציין שהמלחמה הייתה הסיבה העיקרית להעלאת הריבית. זאת למרות "הפיחות בשקל, גם לאחר תוכנית ההתערבות של בנק ישראל, התגברות אי־הוודאות וההיסטוריה של מלחמת לבנון השנייה, מגבירים את הסבירות להעלאת ריבית קרובה ב־23 לאוקטובר".

מנגד, הראל גילאון מאופנהיימר סבור כי הריבית תרד והיא אף מחוייבת המציאות בגלל הצפי להאטה במשק. גורם נוסף איתו שוחחנו מעריך כי בשל חוסר הוודאות הריבית תישאר על כנה: "הריבית הולכת להישאר ללא שינוי לתקופה מסויימת, בנק ישראל יצטרך לתמרן את המצב הכלכלי בכדי לא לחנוק את המשק". הוא מוסיף כי האינפלציה נראית גבוהה מדי בשביל להוריד את רמת הריבית, כך שככל הנראה בנק ישראל ינסה לשמור על רמת הריבית הנוכחית ויפעל בשוק המט"ח בשביל לנסות ולאזן את התנודות בשער הדולר.

כמובן שהריבית בישראל מושפעת ממספר גורמים חיצוניים ולא רק מקומיים. בין השאר, אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על החלטת הנגיד קשורה קשר הדוק להחלטות הפד האמריקאי. בשלב זה, בארה"ב מעריכים כי הפד לא יעלה את הריבית בפעימה הבאה, וישאיר את שער הריבית בארה"ב ברמתו הנוכחית, 5.5% בטווח העליון. אולם, נוכח המלחמה בדרום, עוד מוקדם לדעת איך יגיב הנגיד.

כמה תעלה המלחמה למשק הישראלי?

שאלה כלכלית משמעותית נוספת נוגעת לעלויות המלחמה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים מוסר כי על פי ניתוח עלויות מבצע צוק איתן ומלחמת לבנון השנייה, ניתן להעריך כי "עלויות המלחמה הנוכחית יעמדו על לפחות 1.5% מהתוצר (לפחות 27 מיליארד שקל). משמע גידול בגירעון של לפחות 1.5% מהתוצר בשנה הקרובה".

ניתן ללמוד עוד מהמלחמה הקודמת של ישראל, מלחמת לבנון השנייה. המלחמה, שהתרחשה בקיץ 2006, הביאה להשפעות דיפלציוניות על המשק, כאשר מאינפלציה שנתית של 3% במהלך שנת 2006 הידרדר המשק לאינפלציה שלילית כבר בסוף השנה.