ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הגירעון המצטבר של ישראל לאורך 12 החודשים האחרונים גדל בספטמבר לרמה של 1.5% מהתוצר, לעומת גירעון של 1.3% חודש קודם לכן - כך מפרסם היום (ה') החשב הכללי במשרד האוצר. נומינלית, כעת עומד הגירעון על 27.4 מיליארד שקל.
● איל וולדמן נפרד מבתו ובן זוגה: "שלושה כלי נשק שונים ירו עליהם"
● דיונים בדירקטוריונים, רגישות יתר למשפחות הרוגים ונעדרים ודחיית תשלומים: דרישות הפיקוח מהבנקים
השפעות הלחימה על מצבה הפיסקאלי של המדינה יורגשו החל מהדיווח החודשי הבא של האוצר. הגירעון מצוי במגמת עלייה בחצי השנה האחרונה, אבל עדיין נמוך אבסולוטית, ובסך הכל מהווה נקודת פתיחה טובה לחזית הכלכלית של המלחמה.
הנתונים הם גירעוניים בשני צידי המשוואה, כלומר ירידה בהכנסות המדינה אל מול עלייה בהוצאות של הממשלה. מגמות אלה צפויות להימשך בתקופה הקרובה. הוצאות ביטחוניות רבות צפויות להיערם על שולחן האוצר בתקופה הקרובה, ונראה שתידרש גם חבילת סיוע כלכלית לעסקים. בצד הכנסות המדינה, האטה בפעילות במשק תביא לירידה בגביית המסים.
מתחילת השנה ירדו הכנסות המדינה ממסים ב-4.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, שיעור הגידול בהוצאות עמד ב-9 החודשים הראשונים של השנה על8.7%. אומנם, תקציב המדינה הביא בחשבון גידול בהוצאות, אבל בקצב נמוך יותר, של 7.6%, כך שהגירעון מעמיק אל מול התכנון.
תקציב המדינה לשנת 2023, שאושר במאי האחרון, נבנה לפי תחזית גירעון של 1.1%. היעד השנתי הזה התברר עד מהרה כאופטימי מדי, ונחצה כבר בחודש יולי. לפני המתקפה של חמאס על ישראל, העריכו גורמים באוצר שהגירעון יגיע, בתרחיש הגבוה יותר, ל-2% עד סוף השנה, ועד 3% ב-2024. כעת נראה שהגירעון יעלה לרמות גבוהות יותר. לפי הערכות ראשוניות בשווקים, עלויות המלחמה עלולות להעמיס על הגירעון עוד כ-1.5% תוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
