בסוכנות דירוג האשראי מודי'ס עבדו קשה בחודשים האחרונים לקראת עדכון הדירוג של מדינת ישראל. האנליסטים של הסוכנות האמריקאית התמקדו בהשפעות הרפורמה המשפטית על הכלכלה, ביקרו בארץ לשורה של פגישות עם בכירים, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכמעט הכל היה מוכן לקראת פרסום הודעת הדירוג ביום שישי. אלא שהמלחמה בדרום, וחוסר הוודאות שנוצרה באשר להתלקחות חזיתות נוספות, הפכו את כל התחזיות הקודמות לבלתי רלוונטיות.
● מודי'ס הודיעה: לא תפרסם היום החלטה. דירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי
● רגע לפני החלטת דירוג האשראי של ישראל: מודי'ס מוציאה דוח על השלכות המלחמה
ברגע האחרון לפני המועד שנקבע לפרסום הדירוג, ביום שישי אחרי השעה 23:00, עידכן משרד האוצר שמודי'ס הודיעה לחשב הכללי, יהלי רוטנברג, על ביטול ההודעה. הודעת הדירוג הבאה תהיה, בהתאם ללו"ז הרגיל, בעוד חצי שנה. עד אז, יישאר על כנו הדירוג של ישראל בסולם של מודי'ס, ברמה של A1.
באוצר הביעו שביעות רצון מדחיית ההודעה של מודי'ס. לפי גורמים שונים, הדוח של החברה אמור היה להיות חריף ורווי ביקורת כלפי החקיקה המשפטית של הממשלה, שנתפסת בעיני החברה כהרסנית למוסדות המדינה. מבין הסוכנויות הגדולות, מודי'ס אוחזת בפרשנות הלעומתית ביותר כלפי המהפכה המשפטית, כך שהפעם הדריכות לקראת הודעת הדירוג הייתה בשיאה.
תקציב המדינה ככל הנראה ייפתח וייבנה מחדש
בגזרה של דירוג האשראי, ישראל זכתה הפעם מן ההפקר והרוויחה זמן חשוב. אסור לטעות ולחשוב שהמלחמה היא חדשות טובות לדירוג, ובטח שלא לסנטימנט המיידי של המשקיעים בשווקים. את ההשפעות הישירות כבר הרגשנו השבוע בהיחלשות השקל והירידות בבורסה. המלחמה צפויה לעלות למדינה עשרות מיליארדי שקלים בהוצאות ביטחוניות ופעולות שיקום, ובמקביל להאט את הצמיחה ולגרוע מקופת האוצר הכנסות ממסים. תקציב 2024, כפי שאושר בממשלה לפני פחות מחצי שנה, ככל הנראה ייפתח וייבנה מחדש.
אלא שבמובן עמוק יותר, המצב הקשה אליו נקלעה ישראל עם ההתקפה החולנית של חמאס על תושבי הדרום לפני שבוע, הוא גם קריאת השכמה והזדמנות לאיחוי החברה הישראלית. איחוי כזה ישפיע לטובה באופן מיידי אף בעולמות דירוגי האשראי. צריך להקשיב לקתרין מולברונר, האנליסטית הראשית שמופקדת על דירוג ישראל בחברה, שעוקבת אחרינו מקרוב ואמרה אחרי ביטול עילת הסבירות: "המחאות חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית שנוגעות ליותר מאשר הרפורמה המשפטית עצמה".
או בתרגום חופשי, הקיטוב והשיסוי בחברה מסכן את איתנותה הפיננסית של המדינה. החקיקה המשפטית והדרך החד-צדדית שבה היא קודמה היא רק אחד הביטויים לבעיה המהותית. והנה, כרגע, עם ישראל מניח את כל המחלוקות הללו בצד. החקיקה המשפטית תרד מסדר היום. בשעה זו, שבה חיילי צה"ל נלחמים על הבית ואזרחים רבים עדיין חטופים בעזה, קשה להאמין שמישהו בממשלה יעז לעסוק בקידום הרפורמה שסביבה התפלג העם.
אתגר הדירוג הבא של ישראל יהיה מול S&P, שאמורה להנפיק למדינה הודעת דירוג בחודש הבא. עד אז, ייתכן שתמונת המצב תתבהר מספיק כדי לפרסם את ההודעה ולא לדחות אותה כמו במודי'ס. האתגר ב-S&P הוא משמעותי, כיוון שהחברה מעניקה כיום לישראל את הציון הגבוה ביותר מבין שלוש הסוכנויות, בדירוג של AA- עם תחזית יציבה. הסיכון הוא שהמדינה תתקשה לשמור על סטטוס דירוג זה בנסיבות הקיימות, כאשר החשש המרכזי הוא מפני ירידה של תחזית הדירוג לרמה שלילית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.