יזם הסייבר שמנסה לאתר מתל אביב את החטופים בעזה: "כולנו חיילים"

מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה לפני כשבוע עם מתקפת הפתע האכזרית של ארגון הטרור חמאס על מדינת ישראל, גבתה עד כה מעל ל-100 חטופים ומאות נעדרים ישראליים. הצבא וכוחות הביטחון משקיעים משאבים רבים כדי לנסות ולמצוא את החטופים והנעדרים, וכדי לסייע במאמץ, הוקם מיזם אזרחי בהתנדבות מלאה, שבין מוביליו נמצא רפאל פרנקו, מנכ"ל ומייסד של חברת ניהול משברי הסייבר קוד בלו.

● ישראל מתגייסת: גלובס מציג את היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה

פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר לשעבר ואיש אבטחת מידע מוערך בקהילת הסייבר בישראל, בנה את הגישה המרכזית של מערך ההתנדבות, שבבסיסה עומדות שתי שאלות: האם החטוף או החטופה בין החיים או נהרג? והאם כרגע הוא/היא נמצאים בשטח ישראל או בשטח עזה?

"בסופו של דבר, עורף וחזית הם אחד, ועל האזרחים לתמוך במאמצי הצבא ולעזור ככל יכולתנו במאמץ הלאומי", אמר פרנקו במהלך ביקור שלנו בחמ"ל. "כולנו חיילים, בין אם אנחנו בעורף ובין אם אנחנו בחזית. חברים שאלו אותי מה אפשר לעשות, ואמרנו יאללה קדימה".

מדובר בחמ"ל שהוקם תוך 24 שעות ופועל ללא הפסקה כדי לאסוף ולהצליב מידע בכלים מתקדמים במיוחד אודות הנעדרים והחטופים ברצועת עזה, לפי פילוח הרצועה לאזורים, לרחובות, לשכונות ולנושאי עניין. במערך שנבנה כאן הם משתמשים בשבע שכבות שונות של מידע: פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק, טלגרם, סנאפצ'אט וגם מצלמות בשטח.

בחמ"ל קיבלו תמונות רשמיות מהמשפחות, כדי שיהיה אפשר לנטר את המידע שעולה מן הרשתות או מן המצלמות שיש בשטח. צוות משפטנים שמתנדב במיזם מאמת את התמונות של החטופים והנעדרים. את המידע שהם מקבלים, הם מאפיינים בשלוש רמות: האשטאגים - משמע, שם של חטוף או שיוך לפי שכונה או מיקום, מילות מפתח שנאמרו ולבסוף, השימוש בתמונות ובוויזואל. הם בונים מאגרי מידע גדולים, מקטלגים אותו ובנים מערך חיבוריות לתובנות.

את המידע הם מצליבים וכך הם יכולים להתחיל לענות על השאלות המרכזיות שהם הציבו לעצמם - חי/מת ובשטח ישראל/עזה. ברגע שהם יודעים למפות את השטח ומלקטים ומנטרים מידע רב על החטופים והנעדרים מכלל השכבות, הם יהיו יכולים להצליב את המידע עם מה שעולה מן השטח, ומיד אפשר להקפיץ את המידע הזה להיערכות או לפעילות. כך, בין היתר, הם מצליחים לבנות מסלול של החטיפה או מסלול הימצאות החטוף בשטח.

 חמ''ל איתור נעדרים של קוד בלו / צילום: באדיבות גיתם

40 מתנדבים בעלי יכולות שטח וטכנולוגיה

פרנקו ושותפיו הצליחו לגייס מעל ל-40 מתנדבים למערך. הם הבינו שכדי להעמיד מערך ברמה גבוהה ורלוונטית, נדרש שילוב של שטח וטכנולוגיה: מצד אחד, גויסו אנשים ששירתו ב-8200, בוגרי מערכת הביטחון ויחידות פיתוח ותוכנה - כדי להעמיד את המערכת הזו. מהצד השני, גייסו לוחמים מדובדבן שיידעו למפות את השטח ולעקוב אחר המידע. בצוותים עובדים חילונים, דתיים וחרדים שמשתפים פעולה למען המטרה המשותפת, ופרנקו עובר בין הצוותים ומסייע, עונה על שאלות ומטפל במה שצריך.

במהלך הביקור בחמ"ל כלל המתנדבים עצר את העבודה למחוא כפיים. הסיבה לכך שהם הצליחו לייצר פריצת דרך משמעותית, תובנה חשובה או מהלך שהיה צריך לעשות. "זאת חבורה מגוונת של אנשים, מקצועית במיוחד, שעובדת אחד עם השני למען מטרה משותפת", אומר פרנקו. 

"אנחנו צריכים שעוד משפחות ייפנו אלינו, ויספקו לנו שמות מלאים עם תמונות באיכות טובה, בהם רואים את הפנים ובדגש על הפנים של החטוף", הוא מוסיף. "נוכל לעזור להם לקבל מידע או פרטים, ובכלל בשורות ותקווה. כל בדל או שביב של מידע יכול לתת תקווה לגמרי".

העברת החמ"ל לידי צה"ל

פרנקו מקווה שהצבא ייקח על המיזם הזה בעלות אחר כך. "הצלחנו להביא רעיון מסדר ויוזמה ראשונית, וכרגע זה עובד. ברגע שירצו, נעביר להם את המיזם בצורה מסודרת, נסביר לו בדיוק איך משתמשים. הצבא יוכל להגדיל, ולהרחיב אותו. הייתי שמח שמי שרלוונטי בצבא ישמיש את זה, בטח אם עובדים כרגע על אוטומטיזציה עם תחזוקה בסיסית".

לגלובס נודע כי הגורמים הרלוונטיים בצבא ובכוחות הביטחון כבר קיבלו גישה למערכות ואף נעשה שימוש נרחב בהן. בביקור בחמ"ל שמענו על מספר פגישות ושיחות בין הגורמים ברלוונטיים. על פי תיעודים שהוצגו לגלובס, התרומה היא גדולה במיוחד לצבא, והיד עוד נטויה.

עד כה, ישנם כ-600 חטופים ונעדרים שמופו במערכות למעקב. מתוכם, יש עשרות חטופים שהוגדרו כ"איתורים" - משמע, אנשים שגם נמצאים במאגר המאומתים במערכת וגם נמצאו כאנשים בשטח. אלו שהוגדרו כאיתורים, הפרטים שלהם מועברים לצבא שהם יכולים לפעול כראות עיניהם.

מבחינת המערך, השלב הבא הוא לעשות את כל ההצלבות של המידע והפעילות בצורה אוטומטית, משמע שלא יהיה צריך שישבו אנשים אמיתיים לנטר את המידע ברשתות החברתיות, ולארוז את כל החבילה הזו עם כל המרכיבים כמוצר מוגמר שאפשר לספק עבור כוחות הביטחון לשימוש עתידי. פרנקו אף אומר שיכול להיות לזה שימוש ביטחוני נוסף, "שמטבע הדברים לא נוכל לפרט עליו, אבל נמצא על הפרק".

הממשק - סטארט-אפ הישראלי שהתנדב

סטארט-אפ ישראל בשם TagBox.io שהוקם בשנת 2021 החליט להצטרף כמעט מיד למאמץ, ולספק את הפלטפורמה שלו בתור התשתית. החברה שלהם פיתחה מערכת תמונות וסרטונים לעסקים, הם בעיקר מסייעים לחברות אירועים וסוכנויות קריאייטיב לסדר את התמונות והסרטונים שלהם, לקבל תובנות ולעבוד בצורה מסודרת בעזרת מערכת בעלת יכולות בינה מלאכותית וזיהוי פנים גבוהות.

"המטרה שלנו היא לסייע למדינה ולזרז את כל הדברים עובדים כאן. אם נוכל להפוך את כל ההמתנה לפרטים במקום משנים לחודשים או לשבועות, זה יהיה המדהים", אומר גיא בר-נר, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת TagBox.io בשיחה עם גלובס. הוא מספר איך הוא ישב בבית ביום ראשון ושמר על הבן שלו בן השנה, וחיפש מה לעשות. אחד המשקיעים שלהם פנה אליהם ואמר שמחפשים תוכנה לזיהוי פנים לאיתור נעדרים וחטופים, והם קושרו ישירות לפרנקו.

"הגעתי בבוקר לרמת החייל, חשבתי שאחזור תוך שעה הביתה. תוך 20 דקות אחרי שהגעתי למשרדי קוד בלו, היו כאן 20 אנשים על המערכת. שעתיים אחר כך הגיעו אנשים מיחידות צבאיות כדי לראות מה אנחנו עושים, ומעלים אלפים על אלפים של פרטי מידע מהרשת", מספר בר-נר.

הפלטפורמה שלהם מאפשרת לקבל ניתוח, אפשרויות חיפוש ואפשרויות על הצלבת מידע - בעזרת תיוג לפי מקורות. בר-נר משתף: "יש הרגשה מאוד טובה שמשהו שאנחנו יצרנו יכול לעזור בשעה כל-כך קשה. מפה צריכים לעשות כל מה שרק אפשר וכל דבר שצריך כדי לתמוך. נכון לעכשיו, יש מעל ל-100 משתמשים אצל הגורמים הרשמיים שפעילים על המערכת".