שבוע לתוך המלחמה, נראה שענף ההייטק, "הקטר של המשק", גויס בין אם באמצעות צו 8 ובין אם מרצון. יזמים רבים, אשר בימים כתיקונים מצויים בניהול פרויקטי פיתוח גדולים או בגיוס כספים להישרדותה של החברה או צמיחתה, מצאו את עצמם מפנים את משאבי החברה - עובדים, כספים ואת תשומת לב המשקיעים שלהם - לטובת ניצולי הטבח בקיבוצי העוטף וסיוע לוגיסטי לחיילים. אורי מרשנד, אחד ממייסדי חברת ההייטק אוברוולף (Overwolf) שמנהל ביומיום 170 עובדים, עוסק מאז יום ראשון בפעילות של סיוע לחיילים ולתושבים. "במלחמת לבנון השנייה הייתי טייס מסוקי יסעור, אבל היום כבר לא קוראים לי למילואים", הוא מספר. "אני מנסה להיות איפה שאני יכול".
● החמ"ל האזרחי מרמת החייל שפועל לאתר את החטופים בעזה
● פישינג ואיומי סייבר במלחמה: איך להתנהל במרחב הדיגיטלי
את השבוע שעבר הוא החל באיתור ציוד מיגון לחיילים שכלל אפודים קרמיים וקסדות, אך כאשר הבין שלא יוכל לארגן בזמן משלוח מבריטניה, עבר לציוד היקפי כמו ברכיות, פנסי ראש, מזרונים ובידוד תרמי. "התעסקנו בזה יומיים ואז הבנו שהמצב ביחידות לא רע, אז עשינו 'פיבוט' לאיתור דיור למפוני היישובים", הוא מספר. הוא מקדיש שעות לא מעטות ביום לשיחות עם יזמי נדל"ן כדי לאתר דירות ריקות בהן אפשר לשכן תושבים מכפר עזה, שדרות ואופקים. היום הוא מסייע בריהוט דירה ברעננה למשימה הזו.
המאמץ המלחמתי של אוברוולף איננו רק בגדר סיסמא. מתוך 130 העובדים בישראל, גויסו כ-15 איש, יותר מ-10% מכלל עובדי החברה, ורבע מכלל הנותרים, כ-35 עובדים - הכולל את כל צוות משאבי האנוש וכשליש מצוות השיווק - עוסק במשימות הסיוע במשרה מלאה. כרגע, משלם מרשנד מחירים עסקיים על המאמץ שלו, כשהוא דוחה את כל מה שלא דחוף לחודשים הקרובים. "יש לנו השקה של משחק בשותפות עם סוני פלייסטיישן שצריכה להתקיים עוד שבוע וחצי - זה לא משהו שאנחנו יכולים לדחות - אבל יש הנחייה ברורה למנהלים שלנו: כל מה שלא חייב להיעשות ברבעון הזה יכול להידחות לרבעון הבא - נדחה לפי שיקול הדעת שלהם". גיוס העובדים בחברה הורד לאפס - צוות הגיוס שקוע כולו במשימות התנדבותיות. גם שיפורים למוצר, תחזוקה של קוד ותהליכי ייעול של שימוש במחשוב ענן ותהליכי פיתוח זזו הצידה.
העובדים שלא זומנו למילואים מקימים מיזמי סיוע
רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית PSG, מעריך כי בין 10% ל-15% מעובדי ההייטק גויסו למילואים. המשמעות היא שכ-60 אלף איש מתוך 400 אלף עובדי חברות ההייטק ומרכזי הפיתוח הבינלאומיים נמצאים בשירות מילואים פעיל. על פי ההערכה, בחברות הסייבר שיעור העובדים שגויסו למערך המודיעין מכל חברה אף גבוה יותר.
"העובדים שנותרו עובדים ב'מורל נמוך', או במצב רוח שבו אין ממש ראש לעבוד אבל זה רחוק מאוד מקריסה או מאובדן עשתונות", הוא אומר. אם מוסיפים גם את בני הזוג או הילדים של עובדי ההייטק שגויסו בצו 8, הרי מדובר בעוד כ-10% - מסה גדולה שמביאה את אלה שנותרו בחברות לחפות על אחרים.
עשרות מיזמי סיוע ותרומות הוקמו בשבוע האחרון על ידי חברות ההייטק: מחאת ההייטק ואחים לנשק הפכו ל"חמ"ל האזרחי" שמוביל ומתאם אספקת ציוד מיגון לחיילים וחבילות סיוע לתושבים המפונים; פורום חברות הצמיחה - בהן פייבר, וויקס ומאנדיי - הקימו שורה של מיזמים טכנולוגיים לסיוע לניצולי הטבח ולמשפחות החטופים, בהם אפליקציית "כבר באים" - שמאפשרת לכל משתמש לקרוא לחילוץ והצלה ממגוון כוחות, כלקח מהטבח בדרום; מוקד המאפשר תיאום בין תוכניות סיוע ממשלתיות ומסייע להן בהטמעת טכנולוגיה, כמו שימוש במאנדיי כיישום שמתאם בין גופים; וכן חמ"ל של 15,000 מתנדבים שמשרת את משפחות הנחטפים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, מספר כי המערך שהקימה פייבר לסיוע לעובדי החברה באוקראינה להמשיך ולעבוד גם בשעת מלחמה מתוך המדינה ומפולין השכנה הופעל כעת גם בישראל. "יצרנו את התשתית ואת חלוקת התפקידים באותו האופן". באופן אירוני, הוא מוסיף, אלה העובדים האוקראינים שמגבים חלק מהישראלים שגויסו למילואים או עסוקים בסיוע. גם מירב בהט, מנכ"לית חברת הסייבר דאזז (Dazz) אומרת כי העובדים בארה"ב מגבים את אנשי הפיתוח והמכירות בעבודה אל תוך שעות הלילה המאוחרות.
מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr
"ההייטק הישראלי נכנס בנקודת חולשה גדולה מאוד למלחמה הזו"
אדם פישר, שותף בקרן האמריקאית בסמר הפועלת בישראל, פעיל גם הוא יחד עם ליעד אגמון מקרן אינסייט, גיגי לוי מ-NFX וזיו קופ מאו.ג'י.טק בגיוס מיליוני דולרים ממשקיעי הון סיכון וטכנולוגיה למיזמים שהוקמו על ידי יזמים מווקמי ועובדים ב-HP. לחברות הגדולות, הוא מסביר, קל יותר להתמודד עם גיוס העובדים למילואים ועם הקצאת משאבים לסיוע. "הן כבר בנו מערך של תמיכת לקוחות בחו"ל, ובלאו הכי כל אנשי המכירות שלהן נמצאות מעבר לים", הוא אומר. "גם אם פיתוח יתעכב בכמה שבועות, זו לא פגיעה נוראית מבחינתן. מהצד השני, בחברה קטנה של 15 איש שבו גוייס המנכ"ל ועוד שלושה מהנדסים, הפגיעה יכולה להיות קשה מאוד".
עם זאת, הוא איננו חושש ממשבר השקעות, אלא ממקרה וישראל תיכנס לתקופה ארוכה שרק תלך ותהיה גרועה יותר מבחינתה של ישראל. עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק של פירמת הרצוג מסביר כי "מלבד ההירתמות של קרנות אמריקאיות רבות לסיוע לישראלים, אנחנו רואים השקעות משמעותיות שמגיעות מאיחוד האמירויות - שם אין התקררות אלא להפך, עבורן זו החלטה אסטרטגית. מצד שני, מהצד הישראלי קיים פחות קשב לגיוס כספים מטבע הדברים כאשר היזמים והמשקיעים הישראליים עסוקים בהתרחשויות".
"ההייטק הישראלי נכנס בנקודת חולשה גדולה מאוד למלחמה הזו", אומר מרשנד. "יש לי חברים שהתכוונו לפתוח קרן הון סיכון ובשבועות לפני המלחמה התברר שהמשקיעים שהבטיחו להזרים להם כסף, נמלכו בדעתם. את האימפקט של הדברים שעברנו פה בשנה האחרונה נרגיש עוד לעשר שנים קדימה - אני מקווה שהסולידריות שנוצרה בתקופת המלחמה תאפשר לנו להתאושש מהר יותר לאחריה".
קאופמן מסביר כי שיתופי הפעולה והתשתית האזרחית שנוצרה מאז פרוץ המלחמה, המאפשרת לכמה חברות הייטק לשתף פעולה ולבנות בתוך שעות חמ"ל טכנולוגי לאיתור נעדרים, לחילוץ והצלה והגשת סיוע לוגיסטי ונפשי תסייע לו גם לקחת חלק בפרויקטים ממשלתיים בהמשך. "ההייטק הוא חזק והוא יודע להתנדב ועם כל ההשמצות שהיו לו במחאה, היום כל החמ"לים אלה אותם האנשים שמושיטים יד לכולם ללא שאלות. הלוואי והמדינה תעשה זאת, אנחנו לא רוצים להחליף אותה - אלא לפתח עבורה בזמן שיא מערכות שהיה לוקח לה זמן רב יותר להקים, ולהעביר אותן לידיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
