הירידות בבורסת ת"א מחריפות: איך זה ישפיע על הפנסיות שלנו?

שבוע המסחר בבורסה בת"א נפתח בירידות של כ־3.5% על רקע החששות מהסלמת המלחמה בעזה והחשש מהתרחבותה לגזרות נוספות. בכך השלים המדד המוביל של הבורסה, ת"א 35, ירידה מצטברת של קרוב ל־10% מאז פרוץ המלחמה בתחילת השבוע שעבר. בלטו בירידות ביום א' מדדי הנדל"ן, הבנקים והנפט והגז, כשהחוזים על שער הדולר מצביעים על המשך התחזקות המטבע האמריקאי לכ־4 שקלים. מדד הבנקים איבד כ־16% מפרוץ הלחימה.

● הריבית תרד בקרוב? אחרי המדד - אלו הערכות הכלכלנים 
● דחיית תשלומי הלוואות ללא ריבית ועמלות: מתווה בנק ישראל לבנקים

בשוק ההון צופים כי הירידות החדות בת"א מאז פתיחת המלחמה יובילו לפגיעה של כ־1% בתשואות המסלולים הכלליים בקופות הגמל. בחטיבת ההשקעות של מגדל ביטוח ופיננסים, מציינים כי במסלולי גמל והשתלמות החשיפה למניות בישראל בקרב הגופים נעה בין 11% ל־20%, כשהממוצע עומד על כ־14.5%. כך, שאם שוק המניות בישראל יירד 10% מתחילת החודש, הפגיעה הצפויה היא של כ־1.5% בתשואתם. מצד שני הפיחות בשקל והעליות הקלות במדדי המניות העולמיים (ארה"ב ירוקה ואירופה אדומה), לצד העליות באג"ח הקצרות־בינוניות מתחילת החודש, צפויים למתן ירידה זו.

גורם נוסף בשוק ההון ציין כי עד יום רביעי האחרון תשואת הקופות הכלליות מתחילת החודש הייתה סביב אפס ואף חיובית קלה, בשל העלייה בדולר ובשוקי חו"ל. "חשוב לזכור שהתיק לא נמצא רק בישראל - מעל חצי ממנו בחו"ל, כשבערך 25% חשוף למט"ח", אמר.

נזכיר כי נכון לסוף חודש ספטמבר, לאחר חודשיים חלשים, הציגו המסלולים הכלליים בגמל תשואה חיובית של 6% מתחילת השנה, והמסלולים המנייתיים תשואה גבוהה יותר של כ־10%, בעיקר בשל העליות החדות בוול סטריט, שם מושקעים חלק ניכר מחסכונות הציבור בישראל, לאורך השנה.

המלחמה בדרום מוגדרת כבר עכשיו כקשה ביותר שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים, הן מבחינת האבדות בנפש והן מבחינת תגובת הנגד העוצמתית שהונחתה על רצועת עזה. במקביל, כיוון זרימת הכספים מתברר כלא שונה ממה שהורגלנו אליו בסבבי לחימה קטנים יותר: מצד אחד מכירות של משקיעים פרטיים ורכישה על ידי משקיעים מתוחכמים לטווח ארוך, בעיקר גופים מוסדיים; מצד שני העברת הכספים שיצאו מהבורסה כאן לרכישה בבורסות העולם והחלפה למזומן, בעיקר לדולרים.

"באופן טבעי, בקרב משקיעים פרטיים (ריטייל) אנחנו רואים הרבה יותר תנועה בשוק. מחזורי המסחר במניות כפולים בערך מהרגיל", אומר עמית גוריון, מנהל המסחר העצמאי באי.בי.אי. בבית ההשקעות מזהים כי מדובר בעיקר במכירת מניות בישראל, תוך העדפה להשאיר את ההשקעות במזומן או לרכוש דולרים ואירו, והעדפה של משקיעי הריטייל לרכוש מניות בארה"ב. גם בבורסה עצמה זיהו את המגמה הזו, ובסיכום המסחר בשבוע שעבר מסרו כי משקיעים פרטיים צמצמו חשיפה לשוק המניות המקומי, ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך.

אין פאניקה בקרנות הנאמנות

נזכיר כי הנהלת הבורסה ספגה ביקורת רבה על החלטתה לפתוח את המסחר ביום א' בשבוע שעבר, לאחר מתקפת חמאס הרצחנית בעוטף עזה, כשהיה ברור כי צפויות ירידות חדות כמעט בכל המדדים. ואכן, מדד ת"א־35 לדוגמה ירד ביום ראשון שעבר בכ־6.5%, ומדד הפחד זינק ביותר מפי 2 והגיע ל־28 נקודות - הגבוה ביותר מאז מרץ 2022 (החודש הראשון למלחמת רוסיה־אוקראינה).

בבורסה טענו כי ההחלטה לאפשר מסחר התקבלה בין היתר כדי להראות שחמאס לא הצליח לשבש את הכלכלה הישראלית, וכן כי לבורסה יש משקיעים זרים ומקומיים שצריך לתת להם את האפשרות לסחור במידה שירצו בכך. עוד הם הוסיפו כי הבורסה בת"א היא אחת היחידות בעולם שמאפשרת חשיפה לדולר בימי ראשון.

"הציבור משך כספים מקרנות המשקיעות במניות בת"א, בעיקר מהקרנות האקטיביות, בסכום של כ־180 מיליון שקל", הסבירו בבורסה בסיכום השבוע שחלף. "במקביל, הוא המשיך ומשך כספים מקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח בת"א, בעיקר מהאקטיביות, בסכום של כ־900 מיליון שקל. בנוסף הציבור המשיך והזרים השבוע לקרנות הכספיות סכום של כ־740 מיליון שקל".

עם זאת, לא בכל הגופים מזהים מכירות של פרטיים. "משקיעי הריטייל די יושבים על הגדר, ואנחנו לא רואים פעילות עודפת שלהם לא בקנייה ולא במכירה", אומר אושר טובול, מנכ"ל מיטב טרייד. "זאת ככל הנראה בשל חוסר תשומת לב. הרבה אנשים במילואים, כך שאין להם הכוח להתעסק עם שוק ההון. גם לא רואים פאניקה בקרנות הנאמנות ביחס לאירועים בעבר (למשל בתקופת פרוץ הקורונה שהתאפיינה בתחילתה בפדיונות עתק בקרנות הנאמנות, ר"ו). כנראה שהמשקיעים מבינים שהשווקים יתקנו את עצמם לאורך זמן".

"תרומת" המהפכה המשפטית להגנת התיקים

בשוק ההון מספקים הסבר נוסף לכך שהציבור לא פודה כספים בקרנות הנאמנות כפי שנהג לעשות בעבר. לדברי טובול, טעמי הציבור בשנים האחרונות, בעיקר משקיעי הריטייל, הם בכיוון הפניית יותר השקעות לחו"ל. "כך, משקיעים מקומיים לא נפגעו מהירידות בשוק הישראלי כי הכספים שלהם מושקעים במניות חו"ל, ומצד שני הם נהנו מערך הדולר שהתחזק משמעותית (13% מתחילת השנה, ר' ו'). יכול להיות שזה אחד הגורמים לכך שהמשקיעים לא בלחץ ואין מכירות מצד הריטייל, כי השוק הישראלי הוא כנראה לא חלק גדול מהתיקים הפרטיים. כלומר שאר התיק מגן על התיק, כך שבתיקים הכלליים לא רואים אנשים שהפסידו הרבה כסף".

גם גוריון מאי.בי.אי אומר דברים דומים: "ככלל, משקיעים הגיעו לימים האלה עם חשיפה גבוהה יחסית לארה"ב ולדולר מלכתחילה, גם בעקבות המצב הפוליטי, כך שרוב הפעילות ממשיכה להיות בעיקר במניות ארה"ב. והחשיפה הדולרית בעיקר ממתנת את הירידות בתיקים שמחזיקים נכסים מקומיים".

"הזרים מוכרים, אך לא בסכומים דרמטיים"

מנגד, בקרנות הסל שמועדפות על ידי המוסדיים, נרשמו בשבוע שעבר רכישות על מדדי מניות בת"א, בעיקר על אינדקס בנקים ישראל ועל מדדי ת"א־125 ות"א־35, בסכום של כ־330 מיליון שקל, ושל קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א, בעיקר של שקליות וצמודות מדד בדירוג A ומעלה, בסכום של כ־570 מיליון שקל.

לבנת מזרחי רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי, מרחיבה ביחס לברוקראז' המוסדי: "שוק האג"ח חזק מאוד ביחס למה שקורה. ביום הראשון למסחר היו ירידות חזקות באג"ח קונצרניות במחזורים קטנים. המגמה התהפכה בהמשך השבוע עם עליות חדות".

ומה לגבי המשקיעים הזרים?
מזרחי רינסקי: "שוק המניות בישראל ספג כצפוי פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות בימים ראשון ושני. זאת בשעה שהישראלים חוזרים מעט לקניות, בעיקר בסקטור הפיננסים/בנקים. באשר לאג"ח, משקיעים זרים קונים מק"מים ואיגרות קצרות בהיקפים גדולים. במח"מים הארוכים יש מחזורים גדולים והחלפות ידיים. יש משקיעים שמקצרים את מח"מ התיק ועוברים למח"מ קצר ובינוני. גם המשקיעים הישראלים עוברים ברובם למח"מ בינוני בציפייה שהריבית לא תשתנה (בנק ישראל צפוי להודיע בשבוע הבא על החלטת הריבית מעודכנת, ר"ו). ההנחה של כולם היא שמדובר באירוע מתמשך שייקח זמן עד שנגיע לסופו. יש הזדמנויות, אולם נוהגים במשנה זהירות ברוח התקופה".

טובול מציין כי "משקיעים זרים מוכרים מניות, בעיקר של בנקים ישראליים, ומי שקונה הם המוסדיים הישראליים".