המלחמה שבה מצויה כעת מדינת ישראל מסתמנת כאירוע חסר תקדים בהשלכותיו הכלכליות, ולפיכך יש קושי גדול בחיזוי הכיוון שאליו יצעד המשק בחודשים הבאים, ואף בשנים הבאות. זו כנראה הסיבה לכך שפניות לבתי ההשקעות השונים לא נענו במתן הצעות לבניית תיק המתאים למצב הנוכחי.
● בדיקת גלובס | הירידות בת"א מחריפות אך הפגיעה בפנסיות של הציבור בישראל מוגבלת
● בתעשייה הזאת אין שסתום ביטחון: מחיר הגז הטבעי מושפע יותר מהלחימה בעזה
ברקע, ביום ראשון חזרה הבורסה של תל אביב לשדר עצבנות רבה ולרשום ירידות חדות, לנוכח מה שנראה כהחרפה במערכה - כניסה קרקעית צפויה של כוחות הביטחון לעזה. זאת לאחר שאת השבוע שעבר סיכם המדד המוביל בירידה של כ־6.5%, שרובה הגדול התרחש ביום א', לאחר ההתקפה הרצחנית על ישובי עוטף עזה ופרוץ המלחמה.
היום המגמה התחלפה, והמדדים המובילים נסחרים בעליות של יותר מ-1.5%. בד בבד ממשיך הדולר להתחזק מול השקל, ולאחר עלייה של 3% בשבוע שעבר, המטבע האמריקאי נסחר היום סביב שער של 3.99 שקלים.
מרתה נדלר, מנהלת ההשקעות הראשית של אי.בי.אי ניהול תיקים, מציינת כי הירידות בפתיחת השבוע הן "תוצאה של אי ודאות לגבי כיוון ההתפתחות של האירועים". עוד היא מוסיפה כי "לנוכח חוסר הוודאות יש להמעיט בביצוע שינוים דרמטיים בתיק ולדבוק במדיניות ארוכת הטווח שהמשקיע הגדיר לעצמו, או למנהל התיקים. אם לא חלו שינויים בצרכים הכספיים - מומלץ בתקופה זו לא לבצע שינויים כלל".
מעבר לכך, נדלר מציינת כי תיקי ההשקעות של הציבור בישראל נבנו בשנה האחרונה, עוד טרם פרוץ המלחמה, עם הטיה חזקה יחסית לשווקים בחו"ל, הן ברכיב המניות והן ברכיב איגרות החוב. זאת לצד החזקה שהלכה וגדלה באפיקים דולריים. "אלה סיפקו איזון בתקופות סוערות כמו זו", אמרה והוסיפה כי לא רק תיקי ההשקעות של משקיעים פרטיים התאפיינו במגמה של הגברת החשיפה המדוברת למטבע חוץ ושווקים זרים, אלא זו ניכרה גם מצד מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור.
אם כך, מה עשויה להיות הגישה הנכונה לניהול תיק ההשקעות בימים כל כך קשים ומורכבים? נדלר אומרת כי "להבדיל מתקופות עבר, אנו לאחר תקופה של העלאת ריבית וניתן לבסס את תיק ההשקעות על האפיק הסולידי. שוק האג"ח הקונצרניות המקומי מגלם תשואות של כ־5%-5.5% לשנה ומספק עוגן לתיקים. מדובר באג"ח של חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה, ללא הרפתקאות מסוכנות".
לצד זאת, עליית התשואות בשוקי החוב בחו"ל סיפקה הזדמנות (שנוצלה על ידי הציבור בארץ בחודשים האחרונים) לפיזור הסיכון המקומי גם בקרב מנפיקים חזקים בדירוגי השקעה גבוהים בארה"ב.
נציין כי הריבית של בנק ישראל כיום עומדת על 4.75%, וניתן להשיג תשואה שבין 4% ל־4.5% במלווה קצר מועד (מק"מ) של בנק ישראל לשנה. מדד התל־בונד השקלי (חוב קונצרני בדירוגים גבוהים של AAA-AA) רושם תשואה גלומה של 5.4% בתחילת השבוע.
בנפגעים: תיירות ובנקים, מחסור ברשתות השיווק
"השוק המקומי עדיין שרוי באי ודאות באשר להיקף המערכה והנזקים העתידיים למשק, או לגבי השפעות על הכלכלה הגלובלית", מציינת נדלר. "מעבר להשפעה המקומית המיידית הנראית לעין של גידול בצריכה הבסיסית על חשבון כל פעילות אחרת, השפעה על הסקטורים השונים תהיה תלויה בהמשך ההתפתחויות במלחמה.
"אנו כבר מתחילים לראות עלייה במחירי הנפט והסחורות ברמה הגלובלית, מחשש להרחבת המערכה", אומרת נדלר, ונציין כי מחירה של חבית נפט גולמי בשוק העולמי זינק ביום שישי ב־6% ל־87.7 דולר.
"לגבי הכלכלה המקומית", היא מוסיפה, "יש להביא בחשבון כי בסבירות גבוהה נראה הפסקה של העלאות הריבית, וייתכן אף שינוי מגמה על מנת להקל על התנאים הפיננסיים". להערכתה, "אנו צפויים לראות עלייה בנתוני הגירעון ובצרכי הגיוס של המדינה, מה שישפיע גם על תשואות איגרות החוב הממשלתיות. על כן מומלץ עדיין לשמור על מח"מ לא ארוך בהן".
בשוק מעריכים כי ענפי התיירות והתעופה חשופים לפגיעה ניכרת בתוצאותיהם בתקופה הקרובה, בשל האירועים הביטחוניים, שיקטינו את הביקוש לנופשים בישראל ולטיסות, וגם יובילו להתייקרותם בשל התחזקות הדולר. מנגד כאמור הצריכה הבסיסית, קרי רשתות שיווק ויצרני מזון וסחורה בסיסיים, אמורים להפגין ביצועים סולידיים יחסית לכלל השוק, על רקע הצטיידות הציבור והתכנסותו בבתים. כמו כן, חברות שפועלות בעיקר מעבר לים פחות יושפעו מאירועים בגזרה המקומית.
נתוני המדדים בבורסה בשבוע שחלף מסמנים גם את סקטור הבנקאות כנפגע פוטנציאלי. מדד הבנקים נפל בכ־14% מתחילת המלחמה. הערכת המשקיעים היא כנראה שפגיעה בפעילות המשקית, ובחברות הפועלות בענפים השונים, צפויה להרע את כושר החזר ההלוואות של לקוחות הבנקים. בנוסף תיתכן הורדת ריבית שתפגע ברווחיות הסקטור בהמשך.
"דמיון רב לקורונה, עם דגשים מקומיים"
שירה אחיעז, אנליסטית קמעונות באי.בי.אי, מציינת בהקשר של פעילות רשתות המזון כי "אירוע הלחימה בדרום מזכיר במידת מה את התפרצות הקורונה, והתבטא בגזרת רשתות השיווק בתורים ארוכים לרכישות בסופר, שלל מדפים ריקים בסניפים והמתנה ממושכת למשלוחים בגזרת האונליין.
"בדומה לתקופת הקורונה, הקפיצה הדרסטית בביקושים הייתה כמעט בן רגע, במיוחד סביב המועד שבו פיקוד העורף הורה על אגירה של אספקת מזון ומים ל־72 שעות, שיצרה בהלה בקרב הציבור ואף הובילה חלק מהרשתות להגבלת כמויות רכישה של מספר מוצרי בסיס", אומרת אחיעז ומציינת מאפיינים דומים לתקופת פרוץ הקורונה גם בהיבט של המחסור הניכר בכוח עבודה, בין היתר על רקע גיוס מילואים נרחב וסגירת מערכת החינוך.
אולם, "בעוד שבקורונה הקשיים בשרשרת האספקה היו ברמה הגלובלית, הרי שבתקופה הנוכחית קשיי האספקה הם ברמה המקומית, וכוללים מחסור בכוח אדם לשינוע ואספקה של המוצרים השונים, וחוסרים של סחורות טריות דוגמת ירקות, חלב, עופות וכו', אשר מיוצרים בשטחי חקלאות בדרום שנמצאים תחת אש.
"אמנם אנו מעריכים כי לרשתות שיווק המזון ייווצרו עלויות נוספת לתפעול המערך ולהתאמת כוח האדם, שהיה במחסור גם לפני תחילת הלחימה", מציינת עוד אחיעז, "אך בתקופה שבה השוק המוסדי, ובעיקר המסעדות, חווה ירידה ניכרת והצרכנים נשארים וצורכים בעיקר בבתים, אנו סבורים כי צפויה תרומה חיובית לתוצאות רשתות המזון ברבעון הרביעי של השנה. זאת על אף סגירה נקודתית של סניפים במוקדים מסוימים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
