נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פרשה היום (ב') לגמלאות בהגיעה לגיל 70, ללא מחליף קבוע. חיות פסקה למען זכויות אדם, בין היתר פלסטינים בשטחי יו"ש. לצד זאת, בכל הנוגע לביטחון המדינה - היא מחזיקה בתפיסה ביטחוניסטית ושמרנית. היא התירה הריסת בתים לשם הרתעה, ולא התערבה בעתירות נגד פעילות צה"ל ליד רצועת עזה.
● מומחית לייצוגיות, מגינת זכויות אדם: השופטת ענת ברון פורשת מבית המשפט העליון
● עכשיו זה סופי: עוזי פוגלמן יהיה ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון
כעת מסיימת חיות 33 שנות שיפוט, מהן שש כנשיאת העליון. היא פורשת ללא טקס פרישה בעת הזו, נוכח המלחמה. "רצה הגורל וביום פרישתי מכס השיפוט אנו נתונים באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה. אנו קוברים את מתינו וחובשים את פצעינו, ומתפללים לשיבת כל החטופים והנעדרים לחיק משפחתם במהרה", כתבה חיות לשופטים עם פרישתה. "על כן העת הזו אינה מתאימה לטקסים חגיגיים או לאירועי פרישה. בעת הזו מוטב להתרכז בעשייה, בסיוע, בחיזוק ובתמיכה. זהו סוד כוחה ועוצמתה של החברה הישראלית, המתגלה במלוא תפארתה בימים הכואבים והקשים מנשוא שחווים כולנו".
חיות התייחסה לכך שהיא פורשת ללא מחליף, וכתבה "אף שבשונה מן הנשיאים שקדמו לי, לא התאפשר לי להעביר את התפקיד לנשיא קבוע שימונה תחתיי, אני סמוכה ובטוחה שהרשות השופטת בידיים מצוינות".
היא אחת מהמנהיגות הבולטות של העליון, שנקלעה לתקופה הסוערת של קידום שינויים דרמטיים במערכת המשפט, ויצאה פומבית נגד הרפורמה בינואר השנה. היא תיזכר בזכות העמידה האיתנה שלה מול הניסיון להחליש את כוחו של בית המשפט. שני פסק הדין האחרונים שלה יהיו לאחר פרישתה - בעתירה בעניין עילת הסבירות וחוק הנבצרות. זאת מאחר ששופט רשאי למסור פסקי דין עד שלושה חודשים לאחר פרישתו.
מהן ההשלכות של הרכב חסר בעליון
עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות ייוותר בית המשפט העליון בהרכב חסר של 13 שופטים, לעומת 15 לפי התקן. זאת לאחר שבשבוע שעבר פרשה השופטת ענת ברון, ולאחר ששר המשפטים יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שופטים חדשים לעליון ובכלל.
לפי שיטת הסניוריטי, השופט יצחק עמית היה אמור להתמנות לנשיא הבא, לאחר שהשופט פוגלמן הודיע כי נוכח תקופת הזמן הקצרה שנותרה עד ליציאתו לפנסיה (בעוד שנה), הוא מוותר על התפקיד. אלא שנוכח סירובו של לוין, החל מיום שלישי השופט פוגלמן ישמש כממלא מקום עד לכינוס הוועדה ומינוי נשיא קבוע.
השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הרשות השופטת
ההשלכות של פעילות בהרכב חסר תשפיע על תפקוד בית המשפט העליון, שעוד קודם לכן קרס תחת נטל התיקים. נכון לסוף 2022, בבית המשפט העליון היו פתוחים 2,791 תיקים, חלקם הגדול (1,166) תיקי ערעור אזרחיים והיתר עתירות לבג"צים, ערעורים פליליים ומנהליים.
פרישתן של חיות וברון משנה גם את היחס בין שופטים הנחשבים לליברלים לשופטים הנחשבים לשמרנים, מאחר ששתיהן נחשבו כמשויכות באופן מובהק לליברליים. קשה להעריך עדיין אם ישנם יותר שופטים שמרנים כעת, מאחר שחלק מעמדות השופטים החדשים בסוגיות של בג"ץ, בהם השופטת גילה שטייניץ כנפי, ויחיאל כשר - עדיין לא ידועות.
השופט פוגלמן, שיעמוד בראש בית המשפט העליון מעתה, נחשב לאחד השופטים הליברליים בבית המשפט העליון.
את דרכו התחיל כראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. בשנת 2000 מונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובשנת 2007 למינוי בפועל בבית המשפט העליון, שהפך לקבוע בשנת 2009.
פונדקאות בישראל
חיות היא בת לניצולי שואה, שעלו והתגוררו במעברת שביב בהרצליה. אביה היגר לאנגליה כשהיתה תינוקת והיא עברה לגדול עם סבה וסבתה. ב-1990, בהיותה בת 37, מונתה לשופטת ביהמ"ש השלום. ב-1996 מונתה למחוזי וב-2003 החלה לכהן במינוי בפועל בביהמ"ש העליון, ושנה לאחר מכן מונתה במינוי קבע. בשנת 2017 מונתה לנשיאת העליון.
תשעת החודשים שקדמו לפרישתה היו דרמטיים, אך ב-20 שנות כהונתה כשופטת ונשיאת בית המשפט העליון השאירה חיות חותם משמעותי וחשוב בכל תחומי המשפט, ועסקה בעתירות רבות בעניין ראש ממשלה נאשם בפלילים, ובמגפת הקורונה שהציפה סוגיות של זכויות אדם.
בתחום זכויות האדם, בין העתירות המשפיעות על החיים בישראל ועל אופייה הליברלי היה בג"ץ הפונדקאות, שהסתיים בשנת 2021 בהכרעה של חמישה שופטים, ופתח את האפשרות לראשונה לגברים ובני זוגם לבצע פונדקאות בישראל; בטיפול בסוגיית המסתננים - חיות קבעה כי ניכוי 20% משכרם של עובדים זרים כדי להשיב להם אותו במועד עזיבתם ובכך לעודד יציאה מהארץ, היא פגיעה בזכות הקניין של העובדים, שהם אוכלוסייה מוחלשת.
בנושא זכויות הפלסטינים ביו"ש קבעה חיות בשנת 2020 כי "חוק ההסדרה", המסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, אינו חוקתי, מאחר שהוא פוגע בזכות לשוויון של התושבים הפלסטינים ומעניק בכורה לאינטרסים הקנייניים של המתיישבים הישראלים.
בתקופת הקורונה, ננקטו צעדים חריגים להתמודד עם המגפה. הרכב בראשות חיות קבע כי השימוש בארגון ביטחון מסכל לצורך מעקב אחר מי שלא מבקשים לפגוע במדינה, מבלי שהסכימו לכך - מעורר קושי רב ביותר, ויש בו משום פגיעה חמורה בפרטיות. כאשר הוגבל המרחק להשתתפות בהפגנות, הרכב מורחב בראשות חיות קבע כי מדובר בפגיעה חמורה בחירות ההפגנה, ולכן בוטלו קנסות שהוטלו. בית המשפט לא התערב בהגבלת ההפגנות לקבוצות של 20, ובמרחק האחת מהשנייה.
הוראות פתיחה באש
בתחום הביטחון והפעלת סמכויות על ידי הצבא קבעה חיות בשנת 2019 כי תקנות ההגנה מסמיכות את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצורכי משא ומתן עם ארגוני טרור. זאת, לשם הגנה על ביטחון המדינה, המתבטאת בין היתר בחתירה נמשכת ונחושה להשבתם הביתה של חללי וחיילי צה"ל ואזרחי ישראל המוחזקים בידי ארגוני הטרור.
ב-2018 דחתה חיות עתירות שנגעו להוראות הפתיחה באש של כוחות הביטחון באזור רצועת עזה באירועים המוניים ואלימים הממונים על ידי החמאס. היא קבעה שהוראות הפתיחה באש עומדות ביחס ישיר לחומרת הסכנה, בהתאם לדין הבינלאומי.
"אירועים אלה מעמידים בפני כוחות הביטחון הישראליים את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעימו עליהם להתמודד. זאת בשל מצב הדברים המורכב שיוצרים בשטח - בכוונת מכוון - ארגון החמאס וארגוני הטרור האחרים המובילים את האירועים. המורכבות נובעת מהעירוב שבין פעילי הטרור ובין האוכלוסייה האזרחית, ובהם נשים וילדים, הנוטלים חלק באירועים".
חיות עמדה בראש הרכב של 11 שופטים, שקבע ב-2020 פה אחד כי אין עילה משפטית להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו נוכח כתב האישום התלוי ועומד נגדו. זאת בהיעדר איסור מפורש בחוק, ובהינתן שמדובר בהחלטה הכרוכה בהפעלת שיקול דעת פוליטי ובלב ליבו של ההליך הדמוקרטי.
שימוש לרעה בחוקי יסוד
חיות עסקה רבות בביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. בפסק שעסק בהגדלת תקציב המדינה ההמשכי ב-11 מיליארד שקל, היא קבעה כי התיקון בחוקי היסוד מהווה מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בשל היותו זמני ופרסונלי, ונועד לפתור קשיים פוליטיים של ממשלה מסוימת.
בבג"ץ חוק הלאום, שבו דן בג"ץ ב-15 עתירות נגד החוק, קבעה חיות לראשונה כי סמכות הכנסת אינה בלתי מוגבלת. אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת, נקבע כי החוק לא שולל את אופיה הדמוקרטיה של המדינה.
בתחום המשפטי האזרחי חיות הייתה זו שקבעה את "הלכת בן חמו", הקובעת כי תניית השיפוט הזר בתנאי השימוש של פייסבוק, שלפיה כל סכסוך בין החברה למשתמשים בנוגע לתנאי השימוש יוכרע בבית משפט בקליפורניה, היא תניה מקפחת בחוזה אחיד; היא קבעה את "זעקת ההגינות" במקרים שאדם ערך עסקה בעל פה לרכישת נכס מקרקעין, ולא בכתב כפי שמחייב חוק המקרקעין, אך יש הצדקה לתת תוקף לעסקה.
חיות עמדה בראש ההרכב ב"בג"ץ הבוגדת" שביטל החלטה של בית הדין הרבני הגדול כי אישה שהתגוררה עם בן זוגה במשך כ-20 שנה לא זכאית למחצית מהזכויות בו, בין היתר, בשל בגידתה הנטענת בבן זוגה חודשים ספורים טרם הגירושין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
