פרופ' טרכטנברג: "קבינט כלכלי בראשות יוסי שלי? זה הומור שחור. משרד האוצר עדיין לא התעשת"

שמונה ימים לאחר פרוץ המלחמה, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצמרת משרדו את התוכנית הממשלתית לטיפול בהשלכות הכלכליות של המלחמה. בין הצעדים שהוצגו נמנים מענק של עד 1,000 שקלים לאדם עבור מפוני עוטף עזה, פטור מארנונה לתושבים באזורי המלחמה, פיצוי לעסקים נפגעים, הקלות לעצמאים והקצרה של מאות מיליוני שקלים למערכות הבריאות וביטחון הפנים.

● עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו
● ראיון | הבכיר שמנתח - זה הרגע שבו מזוודות הכסף לחמאס הפסיקו לעבוד

פרופ' מנואל טרכטנברג, כלכלן וראש המכון למחקר ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב מנתח את התוכנית בשיחה עם גלובס וטוען: הצעדים לא יספיקו כדי לתת מענה משמעותי למשק ומותח ביקורת חריפה על הממשלה. לדבריו יש לבטל את תקציב המדינה שאושר ל־2024 ולבנותו מחדש, ואסור לאפשר לגירעון להשתולל.

"תוכנית כלכלית זו מילה גדולה מדי בשביל לתאר את מה שהציעו", אומר מי שעמד לפני כעשור בראש הוועדה הציבורית לשינוי חברתי־כלכלי. "באוצר הציגו כמה צעדים מינימליסטיים, לא יותר מזה. נכון אנחנו רק ביום העשירי למלחמה והשוק הראשון הכה בכולנו. אבל האוצר ומשרדים אחרים עדיין לא התעשתו. או שלא מבינים את גודל האירוע, או שאין שם מספיק מנהיגות ויכולת מקצועית. אנחנו מתריעים כבר חודשים שהממשלה רוקנה את הדרגים המקצועיים האיכותיים בשירות הציבורי. עכשיו אנחנו משלמים את המחיר".

"יש 70 אלף פליטים ישראלים, ואין מענה"

אז מה צריך לעשות עכשיו? טרכטנברג מחלק את הפעולות לשני חלקים: הטיפול המיידי למפונים מהצפון והדרום, ומענה ארוך טווח למשק.

"ישנם כיום כ־70 אלף פליטים בתוך ישראל. אלה מספרים שלא ידענו מעולם והם ממשיכים לגדול מדי יום", הוא אומר. "אין כרגע טיפול מערכתי באוכלוסייה הזאת, שהיא בגודל של עיר שלמה, לא משהו שאפשר לשכן במלון באילת. לחלק מהאנשים אולי אף לא יהיה לאן לחזור וזה חוסר ודאות שיימשך שבועות ארוכים".

 בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים בעקבות הלחימה, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שנקראה על שמו לאחר המחאה החברתית של שנת 2011, מציע "להכין תוכנית מקיפה ומפורטת לשיכון של אותם אזרחים, עזרה כלכלית, נפשית וחינוך לילדים. משהו ענק קורה כאן מתחת לאף של המדינה ואין טיפול אמיתי בזה". מה שיכול לחדד עוד יותר את העובדה שאין מענה כלכלי למשפחות הנפגעים הוא הצעד שהציגו השבוע באוצר "לפיצוי על נזק לרכוש". בסעיף הזה למעשה צוין החוק הקיים, זה שמונהג גם בשגרה במסגרתו רשות המסים מפצה את מי שביתו נפגע מהתקפה על ישראל.

באשר לסיוע למשק כולו, טרכטנברג מסביר כי הקושי המרכזי כיום הוא בקרב עסקים קטנים ובינוניים. "אלה עסקים שאין להם אורך נשימה. אם בעל העסק גויס למילואים, או שיש לו שני עובדים ושניהם גויסו, אז העסק כרגע לא קיים. חייבים לפתור את הבעיה של התעסוקה". הוא מוסיף כי "קיימות בעיות חמורות גם במפעלים חיוניים, בגלל שהרבה עובדים מגויסים וגם בגלל שמערכת החינוך לא עובדת והורים צריכים להישאר בבית עם הילדים".

"צריך למחוק את תקציב 2024. הוא לא רלוונטי"

כדי להיערך למצב החדש אליו נקלעה מדינת ישראל, טרכטנברג סבור שהממשלה צריכה לפתוח מחדש את תקציב המדינה. "זה לא עניין שאפשר לפתור בהעברות של כמה מאות מיליונים", הוא מסביר, "תקציב 2024 הוא כבר לא רלוונטי וצריך למחוק אותו. נדרשת עבודת מטה רצינית ולשם כך מתבקשת הנחיה מגבוה. פתיחת התקציב צריכה לבוא עם שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות. כמובן שצריך לתקן את הטעויות הנוראיות שנעשו בתקציב השנה, למשל בשימוש הכספים הקואליציוניים".

10% גירעון? "אסור לתת לו להשתולל"

עוד לפני שפרצה המלחמה, כבר היה ברור שיעד הגירעון שעל בסיסו נבנה תקציב 2024 רחוק מהמציאות. באוצר החלו להיערך לגירעון ברמה של כ־3%, אבל כעת ברור שהמספרים יהיו גבוהים בהרבה. "כל עוד הלחימה נמשכת, אתה לא עושה חשבון של כמה יעלה הגירעון", אומר טרכטנברג. "אבל בגלל שצריך לבנות את תקציב 2024 מחדש, צריך גם להציב יעד גירעון חדש. האינסטינקט הוא לפתוח את הברז ואני אומר - לא! אומנם צריך עכשיו יותר טולרנטיות לגבי הגדלת הגירעון, אבל אסור להשתולל".

בתחילת השבוע אמרו לגלובס גורמים בכירים במשק שבשעה כזו, אין מניעה להעלות את הגירעון גם לרמה של 10%, אם יהיה בכך צורך. טרכטנברג לא מסכים עם הגישה הזו. הוא מעדיף שלא לנקוב במספר, אבל אומר שהגירעון צריך להיות נמוך בהרבה. "זה נכון שגם יחס החוב לתוצר נמוך ומאפשר למדינה להעמיק גירעון, אבל זה לא אומר שצריך לברוח מקבלת ההחלטות הקשות שהיו צריכים לעשות עוד קודם בסדרי העדיפויות".

הקבינט הכלכלי: "הומור שחור או לעג לרש"

אבל ההחלטה שאולי מוציאה את טרכטנברג משלוותו יותר מכל היא הרחבת הקבינט הכלכלי־חברתי ולהצבת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, כאחראי על ריכוז עבודתו. "אני לא יודע אם זה הומור שחור. גם כשהקבינט הזה הוקם במקור כדי לטפל ביוקר המחייה, אמרתי שזה לעג לרש. כשאתה מקים קבינט של בערך 20 שרים וחברי כנסת, הוא מראש לא יכול לתפקד, ועל זה אתה מוסיף עכשיו עוד שרים?

"ואת מי אתה שם כממונה מקצועי על הדבר הזה? את יוסי שלי, שהוכיח מעל לכל ספק מיום כניסתו לתפקיד שאין לו שום יכולת מקצועית לנהל את משרד ראש הממשלה בימי שלום, על אחת כמה וכמה בימי מלחמה. ההחלטה הזו היא אומללה בלשון המעטה", תוקף טרכטנברג.

לדבריו, נכון הייתה עושה הממשלה אם הייתה פועלת מבחינה זו כמו בתקופת משבר הקורונה. "הקימו אז גוף מקצועי שנקרא 'מגן ישראל', שניהל את האירוע ותיפקד היטב. כעת צריך להקים גוף דומה לטיפול הכלכלי־חברתי ולתת לו סמכויות נרחבות. במקום קבינט מנופח, אפשר לעשות קבינט מצומצם של 3־4 שרים, שאליו הגוף המקצועי ידווח. בדיוק כמו שעשו עם הקבינט הביטחוני המצומצם, אפשר להקים גם קבינט חירום אזרחי. במקום זה עשו את ההפך המוחלט".

אתמול הודיעה הממשלה ששר האוצר סמוטריץ' ייטול מידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הסמכות לניהול הקבינט הכלכלי. "יש בעיה ששר האוצר, שהוא אמור להיות הדמות המובילה בקבינט, לא מצליח להתנהל עד היום שלא בצורה סקטוריאלית", אומר טרכטנברג, שכיהן בעברו כחבר כנסת במפלגת העבודה. "לכן אני מאוד חרד, כי חלק מאנשי הקבינט כנראה לא יהיה מסוגלים להפוך לממלכתיים ברגע הכי קשה של מדינת ישראל".