"יש בעזה מאות ואולי אלפי קילומטרים של מנהרות": המומחה שמסביר - מה מחכה לצה"ל?

"בתקופתי אני לא זוכר שדיברו על תרחיש כזה, ודאי לא בהיקף כזה", כך אומר לגלובס תא"ל (מיל.) פרופ' יעקב נגל, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בפועל. אבל כל התפיסות והאמירות השגורות הקודמות כבר אינן רלוונטיות, לדבריו. עכשיו, הוא אומר, המטרה העיקרית היא להפיל החמאס.

● עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו 
● ראיון | הבכיר שמנתח - זה הרגע שבו מזוודות הכסף לחמאס הפסיקו לעבוד 

"מטרות המלחמה, כמו שפורסם בפעם הראשונה מתוך הקבינט הן לסיים את שלטון החמאס, לגרום לזה שבסוף לא תהיה יכולת של שלטון לחמאס ולהרוג את כל בכירי ולוחמי הארגון". נגל סבור, כי "במקביל, גם נאמר שיש מטרה להרוג את כל מי שהיה מעורב בטבח המזעזע בשבת, טבח שהזכיר חיות ולא בני אדם".

 יעקב נגל / צילום: קובי גדעון-לע''מ

"צריך להבין", אומר פרופ' נגל, כיום עמית בכיר ב-FDD (הקרן להגנת הדמוקרטיות), "שכל האמירות, שגם אני הייתי שותף להן בעבר, כמו 'סוף מעשה במחשבה תחילה' או 'מי ישלוט ביום שאחרי' או 'הגברת ההרתעה' - לא רלוונטיות כבר. השתנו כללי המשחק, כרגע עושים את מה שצריך בעזה וכשנגמור נראה מי ייקח אותה, מה נעשה, לאיפה נלך לאחר הקרבות - יהיה לנו הרבה זמן לדברים האלה. הם חשובים, זה בסדר לעסוק בהם, אבל קודם כל צריך לבוא ולוודא שאנחנו ממוטטים את החמאס בעזה".

רק כדי להבין את המונחים, למה קוראים לזה "תמרון קרקעי" ולא פשוט כיבוש הרצועה?
"באופן הכי פשוט, המונח אומר לכבוש את הרצועה, אבל אתה לא כובש בצורה גמלונית אלא 'מתמרן על הקרקע' בצורה חכמה ומתוכננת. בדרך כלל כשגוף תוקף את הגוף השני במלחמה הוא מתמרן, הוא לא נכנס ראש בראש. אין כאן משמעויות נסתרות. זה ז'רגון צבאי מאוד ברור".

"מאות קילומטרים של מנהרות תת־קרקעיות"

מה כוללת כניסה עם מטרות כמו שתיארת לתוך עזה?
"המטרה היא, כאמור, להשמיד את כל יכולות החמאס. זה לא פשוט בכלל. אנשים לא מבינים את מה שיש בעזה תחתית. יש מאות, ואולי אלפי, קילומטרים של מנהרות מתחת לרצועה. אלה נמצאות בעיקר מתחת לצפון עזה, ולכן מזיזים את האנשים לדרום הרצועה".

בעבר, כאשר צה"ל נכנס קרקעית, זה כמעט תמיד היה מוגבל מבחינת עומק והיקף. מה צפוי הפעם?
"זה כבר לא רלוונטי, זה מאחורינו. אם תהיה כניסה קרקעית היא כניסה מלאה ומשמעותית כדי לבצע את המשימה שהוגדרה על ידי הקבינט".

יש לנו מעל 150 חטופים. האם זה משפיע על תכנון המלחמה?
"זה מצב שלא היינו בו אי פעם וכל אחד ואחת מהחטופים הוא עולם ומלואו. האמירה צריכה להיות שאת המבצע הצבאי יעשו כאילו אין שבויים וחטופים, ואת המאמץ העילאי להחזרת השבויים יעשו כאילו אין מבצע צבאי. יטפלו גם בזה וגם בזה ויהיה מי שצריך לטפל בכל עניין.

"לתפיסתי, הפעם צריך להיכנס לרצועה 'בלי כפפות'. עם הרבה הפתעה. להביא למכה שלא הכירו עד כה. אולי גם לא יכירו אחרי. להפציץ ולפגוע במנהרות, למוטט בתים על פתחי המנהרות ועוד ועוד. את כל הדברים האלה צריך לעשות כעת כדי להיות מוכן כמה שיותר לכניסה הקרקעית. כבר למדנו שהחמאס הוא חזק. מצויד. אסור לנו לזלזל בו, ולכן צריך לעשות את כל מה שצריך כדי להצליח".

במשך שנים אחת טענות הייתה מה יהיה ביום שאחרי, ולכן מאוד היססנו. האם עכשיו יש מחשבות לדעתך בקרב מתכנני המלחמה הזאת לגבי היום שאחרי?
"אני חושב שזה כרגע לא צריך להיות בראש המחשבות של מתכנני המלחמה. אני מקווה שאולי ברקע מתכנני המלחמה, חושבים על זה אבל לא יותר מזה. מטרות המלחמה כרגע לא כוללות את זה".

כשאתה היית במל"ל, מישהו דיבר על האפשרות של תרחיש כמו שראינו בשבת שמחת תורה?
"אני לא יכול לדבר על 'אף פעם', אבל אני לא זוכר תרחיש כזה. היו המון תרחישים, שמדברים למשל על אנשי חמאס שמגיעים לגדר עם אזרחים עזתים וינסו לפרוץ את הגדר. מה תעשה? תירה בעשרות אלפי נשים וילדים? זה היה תרחיש שדובר עליו, אבל ממש לא מה שראינו כאן.

"שמעתי אלופים במיל' שאמרו שהתרחיש היה ידוע. אין דבר כזה. כן, היו גם תרחישים שכוח קומנדו למשל של חמאס או חיזבאללה ייכנס לישראל במטרה לחטוף חיילים ואזרחים, אבל אני לא זוכר תרחיש של של אלפי מחבלים נכנסים ועושים את מה שעשו כאן.

"אגב, אחת המטרות של המכשול בגדר הייתה לעצור את איום המנהרות, לכן השקיעו הרבה מאוד זמן וכסף במכשול התת-קרקעי, ואכן הם לא נכנסו לכאן דרך המנהרות הפעם. הם הצליחו לחדור את המכשול העילי ואת העיניים שהיו צריכות לאבטח אותו. הייתה כאן מחשבה שיש לנו מודיעין, יש לנו אמצעים וכך נצליח למנוע חדירות.

"ביום חמישי, ואפילו ביום שישי בבוקר, הקונספציה והאמירה היו שהחמאס מורתע. התגאינו שהצלחנו לבודד את הג'יהאד האסלאמי וחמאס לא יצטרף.

"הטענה הייתה שהוא לא השתנה, הוא רוצה להביס אותנו, רוצה להרוג אותנו. אבל לא עכשיו. עכשיו הוא רוצה לצבור לעצמו כוח, הוא רוצה להתארגן, ולכן כרגע אמרו לנו שיש רגיעה".

איך זה בכלל אפשרי שלא הצלחנו לעלות על זה? איך לא שמנו לב לעובדה שזה פשוט לא נכון מה שאנחנו חושבים?
"ברור שזה אפשרי. היו כאן הונאה והטעיה שילמדו עליהן שנים רבות. אבל כרגע כל זה לא רלוונטי לעכשיו. אם היית שואל אותי לפני עשרה ימים מה הסיכוי שדבר כזה יקרה הייתי אומר לך קרוב לאפס. אבל זה קרה וזה ליקוי מאורות נוראי".

"הייתי רוצה אמירה נחרצת יותר של הנשיא ביידן"

לנגל חשוב להזהיר כי "יש בהחלט אפשרות שזה יתפתח למערכה רב-זירתית". הוא מזכיר שלפני למעלה מחודש הוא הציע לפתוח במכת מנע בצפון, אבל זה לא קרה.

"אנחנו רואים התחממות בצפון, אבל מצד שני אנחנו גם רואים פה דבר מדהים וזה את ההתגייסות הגדולה של היכולות האמריקאיות עבורנו.

"עדיין הייתי רוצה לשמוע אמירה יותר נחרצת עם שמות ואזהרות מצד ביידן, לא רק של שר החוץ שלו, אלא שהנשיא יבהיר לאיראנים שאם הם יתערבו הם ישלמו מחיר כבד.

"צריך להבין שככל שהפגיעה בעזה תהיה עוצמתית יותר כך נסראללה פחות יתלהב להצטרף. בנוסף, צריך לשוב ולוודא שמנהיגי חמאס בחו"ל יבינו שגם הם בני מוות. גם מי שיושב בבית מלון חמישה כוכבים בדוחא צריך להיות על הכוונת.

"לבסוף, המדינה חייבת לדאוג כלכלית למי שנפגע מהלחימה. גם למשפחות ההרוגים והחטופים. יש הרבה מאוד כסף איראני במגוון מקומות וצריך לארגן מלחמה משפטית של תביעות בעולם כנגד איראן וחמאס על חלקם בהרג אזרחים.

"בכסף ניתן כמובן גם להשתמש עבור מטרות אזרחיות ועזרה לנפגעים".

לסיום, ראש הממשלה הזמין את הנשיא ביידן לביקור בארץ. מה דעתך על ביקור כזה בעת הזו?
"ביקור חשוב מאוד, אם אכן יקרה. בדרך כלל ביקור כזה דורש אופרציה אבטחתית כבדה מאוד. אסור שזה ישפיע על העיתוי של הכניסה הקרקעית, רק שיקולים צבאיים צריכים להוביל אותו".