"מזהים יותר תקיפות סייבר כנגד ארגונים וחברות בישראל"

מלחמות וקונפליקטים ברחבי העולם מביאים איתם במקרים רבים גם גידול בהתקפות סייבר. כך היה לדוגמה עם פלישת רוסיה לאוקראינה: מחקר של מיקרוסופט, שהתפרסם כחודשיים אחרי הפלישה, הצביע על מאות התקפות סייבר רוסיות באוקראינה, בניסיון לפגוע במוסדות שונים בה ולערער את האמון של אזרחים ברשויות שונות.

● מייסד ועידת הייטק צייץ נגד ישראל, המנכ"לים הישראלים ביטלו הגעה
● הכנסת הזמינה רשתות חברתיות לדון בטיפול בפייק ניוז. אף אחת לא באה

גם המלחמה שפרצה בשבוע שעבר בין ישראל לחמאס מביאה איתה עלייה בהתקפות, כפי שמזהה אודי מוקדי, יו"ר פעיל ומייסד חברת סייברארק, המספקת פתרונות אבטחת סייבר וניהול של חשבונות מועדפים במערכת המחשוב הארגונית, וכן עוסקת בתחום ניהול הזהויות. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר (עלתה 25% מתחילת השנה).

"אנחנו מזהים יותר תקיפות כנגד ארגונים וחברות בישראל", אומר מוקדי. "באופן כללי, כשיש קונפליקט יש עלייה בתקיפות סייבר בעולם, במיוחד נגד ארגונים ממשלתיים אבל לא רק. בקרב הלקוחות הישראלים שלנו זו הנחת העבודה - שהם יראו עלייה ברמת התקיפות. זה מאוד מגוון, יש גם ארגונים מדינתיים בין התוקפים, ויש גם כל מיני ארגונים אופורטוניסטיים ש'קופצים' ומנסים לתקוף. מדובר על ארגונים שמזהים הזדמנות ושיש להם אידיאולוגיה מסוימת, אבל גם ארגונים שהמטרה שלהם פלילית וחושבים שתהיה יותר חולשה".

עם זאת לדברי מוקדי הלקוחות מישראל מתורגלים בנושא, וגם אם אנשי אבטחת הסייבר שלהם מגויסים כיום למילואים, הם דאגו לעבות את האבטחה. "מגיעה גם מילה טובה למערך הסייבר הלאומי שמגיבים ראשונים", הוא אומר.

"אין פקפוק שישראל היא מעצמת סייבר"

מי הגופים שמותקפים הכי הרבה במצב כזה, ואילו סוגי מתקפות קיימות?
מוקדי: "קודם כל יש תקיפות נגד ארגוני תשתית בישראל. הקו השני זה בנקים ומותגים ישראליים. סוגי התקיפות לא שונים מהרגיל, יש מתקפות ransomware (כופרה, מתקפות שמשמשות לצרכי סחיטה, ש'ח'ו') וממשיכים בניסיונות האלה. אבל בסך הכול החוסן של ארגונים בישראל הוא טוב".

איך המצב משפיע על הפעילות של החברות בישראל בכלל, ועל סייברארק בפרט? יש לכם פעילות גם בדרום, בבאר שבע.
"סייברארק חברה גלובלית וזה בא לידי ביטוי בכך שהעסקים כרגיל לגמרי ברחבי העולם. כמובן שבישראל יש עובדים שמגויסים למילואים, ומתנדבים למילואים שאני מעריץ, אבל מגבים את אלה שהתגייסו. בבאר שבע אמרנו לאנשים שלנו לא לבוא למשרדים בגלל תכיפות האזעקות. בפתח תקווה המשרדים פתוחים ולאנשים יש אפשרות להגיע בהתאם למצב שלהם, או שהם בוחרים לעבוד מהבית. אנחנו מתורגלים בזה עוד מתקופת הקורונה. חלק מהנחישות של העובדים וההנהלה זה להראות שממשיכים בעסקים כרגיל".

בהקשר של עובדי החברה, בסייברארק ארגנו בין היתר סיוע בארוחות חמות למשפחות של עובדים במילואים, בפתרונות דיור למשפחות שפונו מיישובי הדרום וכן בסיוע ליחידות ספציפיות בצבא שעובדי החברה נמצאים בהן.

קיבלת פניות מלקוחות שחוששים אולי מפגיעה בשירות שלכם בתקופה הזו?
"יש מיעוט קטן. קיבלתי קודם כל הודעות תמיכה מדהימות מלקוחות ברחבי העולם ומשותפים עסקיים. מספר מועט שאלו האם זה ישפיע על היכולת שלנו לתמוך בשירות, והיו מרוצים מהתגובה שלנו. כמובן שעם התמשכות המצב אולי נקבל פניות נוספות".

אתה מזהה איזשהו שינוי בסנטימנט כלפי חברות ישראליות מצד משקיעים? עלייה בחשש, בסיכון?
"אני חושב שכרגע, נקודת המבט היא גם של 'עסקים כרגיל' וגם שהמותג של הסייבר הישראלי חזק, וזה מאוד חשוב. יש כתבות בכל העולם על איך ישראל הופתעה, אבל המסגור הוא 'איך ישראל הופתעה כמעצמת סייבר'. עולות שאלות האם היא נערכה למלחמה הלא נכונה, אבל אין פקפוק בכך שישראל היא מעצמת סייבר. כמובן שזה צריך להמשיך".

תמיכה ואמפתיה מקרנות זרות

להערכתך תהיה השפעה על ההייטק הישראלי גם לאחר המלחמה? הענף גם ככה סבל מהאטה, בהתחלה במסגרת מגמה עולמית בתחום ואז גם בשל החקיקה המשפטית.
"באופן אישי אני מקווה שלא תהיה השפעה. ראיתי התגייסות של קרנות הון סיכון שהוציאו מכתב תמיכה, וראיתי את התמיכה גם בשטח. יש נציגים של קרנות אמריקאיות שלא קשורות אלינו, כי אנחנו חברה ציבורית, שדיברו איתי והיה להם חשוב להביע תמיכה. אני חושב שבישראל הצליחו ליצור שותפויות עם הרבה קרנות, לכולן יש בפורטפוליו חברות ישראליות והן מכירות את המייסדים, וכל אחד מהמייסדים מכיר מישהו שנפגע, הותקף או נחטף. זה יוצר סוג של הסברה מול הקרנות, אמפתיה והבנה של התמונה.

"נכון שעסקית הייתה פגיעה בהייטק בתקופה האחרונה בגלל ההיבטים של ההפיכה המשפטית, אבל אני מקווה שדווקא נצא מזה מלוכדים כעם, ועם יותר חוסן ממשלתי, ושהדאגה הזו תוסר. אני מעריך שתהיה פגיעה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך - ההייטק והחדשנות בישראל יכולים להתאושש, בטח אם נתאושש כמדינה".