מלחמות וקונפליקטים ברחבי העולם משפיעים, כצפוי, על מניות החברות הביטחוניות המספקות ציוד, כלי נשק וטכנולוגיה. 10 ימים חלפו מאז מתקפת הפתע של חמאס על יישובי הדרום בישראל, שהובילה לפריצת מלחמה, וב־Wall Street Journal מצאו שבתקופה זו מניות של חברות ביטחוניות בולטות בעולם עלו בשיעורים של 5%-17%.
● ניתוח | הדולר הגיע ל־4 שקלים, והכלכלנים חלוקים: בנק ישראל יוריד את הריבית?
● המומחים מייעצים: כך תבנו תיק סולידי בתשואה של כ-5%
בין השאר מוזכרות לוקהיד מרטין מתחום הביטחון והתעופה, שעלתה בוול סטריט בכ־10%; מניית ג'נרל דיינמיקס, העוסקת גם היא בתחומים אלה, שעלתה בשיעור זהה; BAE Systems הבריטית טיפסה בלונדון גם היא בכ־10% ו־Northrop Grumman הוסיפה כ־16%.
עם זאת, בוול סטריט ג'ורנל מציינים כי ה"בוסט" למניות הביטחוניות בעקבות קונפליקטים מקומיים בהיסטוריה לא נשאר לאורך זמן, אלא אם המלחמה התרחבה לאירוע אזורי יותר והשפיעה על הפוליטיקה הגלובלית. כך היה לדוגמה בפרוץ מלחמת המפרץ ב־1990: מכפילי הרווח של חברות כמו לוקהיד מרטין, Northrop וג'נרל דיינמיקס התקבעו ברמה גבוהה יותר לאחר מכן, לאורך שנים. עלייה נוספת במכפילים הגיעה, לפי וול סטריט ג'ורנל, לאחר המלחמות באפגניסטן ובעיראק.
במגזין סבורים כי השוק מתמחר סיכוי נמוך להסלמה פוטנציאלית: עלייה של 10% במניות היא משמעותית, אבל לא ענקית. במקביל הם מזכירים כי מחירי הנפט, שעלו במלחמת המפרץ בשל חשש לפגיעה בייצור הנפט, הציגו עד כה עלייה קטנה יחסית.
השאלה הרחבה יותר, לפי וול סטריט ג'ורנל, היא האם המצב הגיאופוליטי בכללותו הפך למסוכן יותר על רקע המנהיגות "השרירית" של סין והלוחמנות של רוסיה. התשובה, על פי המניות הביטחוניות, היא אולי במפתיע לא בהכרח "כן". עוד נכתב שם שהסקטור הביטחוני נחשב למקלט בטוח בהשקעות, והחברות בתחום נוטות לחלק דיבידנד של מעל 2%, גבוה מרוב הסקטורים האחרים במדד S&P 500.
בוול סטריט ג'ורנל סבורים כי יש מספר סיבות שיקשו על החברות בסקטור הביטחוני לשכפל את הביצועים הטובים שלהן מהתקופה האחרונה, אך למשקיעים החוששים מעולם אלים יותר, שווה עדיין לבחון אותן.
אלביט נופלת בנאסד"ק, פחות בת"א
בזמן שמניות הסקטור הביטחוני בעולם עולות, דווקא מניית אלביט מערכות הישראלית מציעה ביצועים חלשים יותר מאז פרוץ המלחמה. אלביט מערכות, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס ובשליטתו של מיקי פדרמן, מייצרת ומשווקת מוצרים ומערכות בתחומי הביטחון, בין היתר מערכות יבשתיות ומוטסות ומוצרי אלקטרו־אופטיקה. מתחילת המלחמה ועד כה, המניה ירדה בבורסת תל אביב בכ־1% ובנאסד"ק היא איבדה מעל 6% מערכה (לאחר שביום שני השבוע נפלה שם המניה בכ־8%). נראה שהסיבה לשוני היא התחזקות הדולר, שמצמצמת את השפעת הירידה במניה מעבר לים. שווי החברה בת"א עומד על כ־35 מיליארד שקל.
מה מסביר את חולשת המניה? לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בית השקעות, אומר כי "אלביט לאורך השנתיים־שלוש האחרונות ואף יותר, נסחרת במכפיל יקר יותר מהחברות האחרות בתעשייה. זה נובע בעיקר מכך שאלביט חברה צומחת, מפוזרת גיאוגרפית כך שאין לה סיכון או תלות גיאוגרפית ספציפית, ויחסית לענקיות של התעשייה היא בגודל בינוני, כשיש במובן הזה יתרון לקוטן. אלביט הגיעה לתוך תקופת הלחימה אחרי תשואה של מעל 35% מתחילת השנה, כלומר היא פתחה פער. כל הנתונים האלה התנקזו לנקודה שעל פניו, בתחילת הלחימה אלביט הגיעה לשוק קצת יקרה".
לובלין סבור שמדובר באירוע חוצה שוק: "כולם בשוק הישראלי חטפו. יש הרי משקיעים זרים שמשקיעים בחברות הישראליות. בנקודה של תחילת הלחימה, פרמיית הסיכון נפתחה והרבה משקיעים מיהרו להיפטר מכל מה שקשור לישראל, לא משנה המחיר. לדוגמה, הבנקים הישראלים נמצאים בתקופה מדהימה עם צפי לתוצאות מצוינות, ועדיין ירדו ב־15%. מבחינה זו אלביט לא שונה. במונחים שקליים היא נשארה כמעט ללא שינוי, כך שהיא לא ירדה כמו כלל השוק הישראלי, וזה אומר משהו לגבי איך שהמשקיעים מסתכלים על ביצועי אלביט".
"המקום היחיד שבו מלחמה זה דבר טוב"
לובלין מתייחס לנקודה נוספת. לדבריו, עוד מוקדם עדיין להבין את המשמעות של המצב הביטחוני על החברות הביטחוניות בכלל, ועל הביצועים של מניות החברות הביטחוניות האחרות לעומת אלה של אלביט בפרט. "חברות ביטחוניות זה המקום היחיד שבו מלחמה זה דבר טוב", הוא אומר.
הוא גם מזכיר את היחלשות השקל כגורם חיובי לתוצאות אלביט. לדבריו, לאלביט יש הוצאות שקליות רבות, ואילו ההכנסות שלה ברובן במטבע חוץ, לכן היחלשות השקל מול הדולר והאירו אמורה לשפר את התוצאות הפיננסיות שלה, מה שיבוא להערכתו לביטוי בתוצאות הרבעון הרביעי השנה.
חברה ביטחונית אחרת שנסחרת בבורסה בתל אביב היא לאונרדו DRS, שהצטרפה למסחר בשנה שעברה לאחר שרכשה את ראדא הישראלית, ועתידה להימחק מהמסחר המקומי בסוף 2023 (תמשיך להיסחר בנאסד"ק).
מניית לאונרדו DRS עלתה מתחילת הלחימה ב־10.5% בנאסד"ק ושווי השוק שלה בת"א הוא כמעט 19 מיליארד שקל. בהיעדר החזקת ציבור של 20% היא לא נכנסה למדדים בת"א, כך שהעניין במניה פחת. אולם המשקיעים בישראל שבחרו לוותר על המניה מאז נרשמה למסחר פספסו עלייה של כ־121%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.