מתווה הסיוע שצפוי להציג שר האוצר וההתבטאות המדהימה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שואף להשלים עד הערב (ד') את מתווה הסיוע למשק בזמן המלחמה. סמוטריץ' הודיע בימים האחרונים שהמדינה תיתן מענקים לעסקים בכל הארץ שפעילותם נפגעה, אבל מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נרשמו חילוקי דעות באשר לפרטי הפיצויים. בשלב זה נראה כי המתווה יכלול פיצוי עסקים לפי ירידה במחזור והשתתפות חלקית בעלות שכר עובדים שאינם יכולים להגיע לעבודה.

● העצמאים שוב במצוקה: "עסקים כרגע לא עובדים. זה יותר גרוע מהקורונה" 
● באישור שר הביטחון והקבינט: שר התקשורת שלמה קרעי יוכל לסגור את פעילות אל-ג'זירה בישראל

אתמול (ג') קיימו סמוטריץ' והנהלת האוצר דיון עם ראשי ארגוני העסקים, בהם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. לאחר ששמע את הנוכחים בחדר, אמר השר: "אם אני מבין נכון, המודל שהכי מתאים לעולם התעסוקה הוא פיצוי עסקים לפי ירידה בהכנסות, עם מענק להוצאות קבועות ובנוסף השלמת שכר לעובדים". 

לפי גורמים שהשתתפו בדיון, האמירה של סמוטריץ' התקבלה בהלם על ידי חלק מאנשי האוצר שישבו מסביב לשולחן. לפי מודל צוק איתן לפיצוי המשק, שעליו התבססה הממשלה גם במבצעים הצבאיים שבאו לאחריו, בעלי עסקים יכולים לבחור אחד מבין שלושה מסלולי סיוע מהמדינה, בהתאם למסלול המתאים עבורם ביותר: הבטחת מחזור הכנסות, או הבטחת הוצאות קבועות, או הבטחת שכר העובדים. ככל הידוע, מעולם לא נעשה שימוש במתווה של "גם וגם", כפי שהציע סמוטריץ'. 

גלובס פנה בנושא ללשכת סמוטריץ', ונענה כי "השר יושב בדיון על הפיצויים כרגע (רביעי בצהריים - א.ד), ואנחנו שמים את כל האופציות והמודלים על השולחן".

לעומת זאת, גורמים בדרג המקצועי באוצר מבהירים שהאמירה של השר בכלל לא הובנה נכון. הם מסבירים שהמתווה לא יתקרב למודל של פיצוי מלא על כל אובדן הכנסות העסקים או על כל הוצאות השכר לעובדים שלא הגיעו למקום עבודתם. כאמור, מסתמן שהמענה יסתכם במענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו, עם מענה מסוים וחלקי לסוגיית השכר.

ניתן לראות בתוכנית הזאת גרסה מעודכנת למודל הפיצויים של המדינה בתקופת מגפת הקורונה. העסקים יקבלו הגנה מסוימת על הפגיעה בהכנסות, באמצעות מענקי ההוצאות הקבועות, שמשקללים עלויות כמו שכר דירה והחזרי הלוואות. זאת, נוסף להשתתפות בשכר, שההיקף שלה עדיין לא סוכם. שאלה נוספת שנותרה פתוחה בינתיים היא האם באוצר יציבו תקרה למענקים, כזו שתמנע מעסקים אשר נפגעו קשות לזכות בהחזרים מלאים.

המתווה הזה שונה מאשר במבצעים צבאיים קודמים, שהיו מצומצמים יותר מכפי שמתוכנן בחרבות ברזל. אז הוחלט להרחיב את החוק הקיים, שמורה על פיצויים מלאים לעסקים בטווח של עד 7 ק"מ מהגדר, לטווח של 40 ק"מ. באוצר מסבירים שמודל זה מתאים לאירועים שתחומים בזמן ומרחב. במידה שהמערכה הנוכחית תתפתח לאירוע כלל ארצי וממושך, המודל הזה לא יתאים, ולכן הוחלט למעשה ללכת על הקלות מופחתות - אבל בכל רחבי הארץ.

החשיבות המהותית למתווה המדויק שייבחר

מחלוקת בין נציגי המגזר העסקי לאוצר נרשמה בנושא החל"תים. חלק מהעסקים, בעיקר באזורי הלחימה או בענפים כמו תיירות, משותקים כרגע ומתקשים להחזיק את העובדים. באוצר חושבים שמודל החל"ת הוא נכון, אבל לא מעוניינים שם לקבוע סבסוד של המדינה לעובדים שעבודתם הופסקה, מעבר לתקופת דמי האבטלה הקבועה בחוק. באוצר סבורים שחל"ת הוא פתרון טוב עבור מי שמקום עבודתו לא צפוי להיפתח בחודשים הקרובים, וכך יוכל לעבור לעבודה אחרת, במשק שמשווע לידיים עובדות. במגזר העסקי, לעומת זאת, לא מעוניינים להגיע למצב של חל"ת, ומעדיפים השתתפות מדינה בשכר, באופן שיאפשר פתיחה מחודשת באופן מיידי של העסקים בעת הצורך. 

למתווה המדויק שייבחר יש חשיבות מהותית מעבר לשאלת העלויות למדינה. לא רק ששיפוי שכר מלא בכל הארץ יעלה למדינה סכומי עתק, באוצר וגם במשק לא רוצים לחזור על הטעויות שנעשו בתקופת משבר הקורונה. אז, הובטחו הפיצויים והחל"תים מראש לטווח ארוך מאוד, והקשו על פתיחה מחודשת של המשק אחרי הסגרים. בניגוד לקורונה, בה הממשלה הורתה לעסקים לסגור כדי למנוע הדבקות, הפעם המטרה היא הפוכה: שמירה על רציפות תפקודית של המשק ככל הניתן. על כן, חלק מהגורמים המעורבים חוששים ממצב שהגנה מלאה על פגיעה בהכנסות ושיפוי משכורות יתמרץ עסקים ועובדים שלא לעבוד. 

נושא אחר שמדאיג את האוצר הוא כיצד לדאוג שרק עסקים שבאמת זקוקים לסיוע יקבלו את המענקים. בקורונה, המדינה נתנה בהתחלה סיוע רק לעסקים בעלי מחזורים של עד 100 מיליון שקל. אז החלו המאבקים של העסקים הגדולים, שדרשו מענקים וקיבלו - בטענה שאם הגדולים יקרסו, הקטנים ייפלו יחד איתם. 

חלק מנציגי העסקים הגדולים שאלו בדיון מה תהיה הזכאות עבורם. סמוטריץ' הגיב: "אבל איך נמנע מקרים כמו בקורונה, כשהראל ויזל וישרוטל חילקו דיבידנדים אחרי שקיבלו מענקי סיוע?". על כך השיבו לו: "חברה ציבורית חייבת להוציא דיבידנדים, אם לא יעשו כך הם יהיו עבריינים". 

סמוטריץ': "אני עדיין די חדש פה"

נקודה נוספת שעלתה במהלך הדיון חושפת טפח נוסף מחוסר ההיערכות של המדינה למצבי חירום. אחד המשתתפים מטעם העסקים הלין על כך שחברת הביטוח הממשלתית ענבל, הכפופה לאוצר, עדיין לא התחילה לבצע את תפקידה בביטוח הגעה של מטוסים וספינות לישראל. זאת, בשעה שחברות הביטוח הרגילות חוששות לבטח את הנסיעות לארץ, ויש חשש מפגיעה בשרשרת האספקה. 

התגובה של סמוטריץ' לטענה על ענבל הייתה כדלקמן: "אני עדיין די חדש פה, אין נוהל מוכן למקרי חירום?". על כך הסבירו לשר, שבעבר כונסה ועדה שדנה בנושא זה בדיוק וגיבשה המלצות. אולם, הדוח נותר להעלות אבק על המדף, ומעולם לא גיבשו מההמלצות נוהל פעולה מסודר.

הצדדים דנו בין היתר בתוכנית המפורטת שהגיש דובי אמיתי לסמוטריץ'. אמיתי, אל"מ במיל' שהגיע לדיון על מדים הישר מהגזרה הצפונית, הציג תרחישים שונים להתפתחות המערכה הצבאית, הסביר כיצד יושפע המשק מכל אחד מהם, והציע צעדי סיוע בהתאם. בין היתר, הציע יו"ר נשיאות המגזר העסקי לקבוע את רף הזכאות לפיצוי עסקים על פגיעה של 25% מהמחזור, כפי שנקבע במהלך הקורונה; מתן מענק חודשי לעצמאים פיצויים לעסקים; הגדלת מסגרת האשראי לעסקים ללא הגדלת הריבית; מענקים עד 100 אלף שקל לעסק המוגדרים כחיוניים לפעילות בחירום, ועוד.