מודל הביטחון העתידי של אירופה נמצא במבחן גורלי על הבמה הישראלית

ישנה סיבה מרכזית אחת לביקור של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, בנוסף להזדהות האישית שלו עם ישראל, להרוגים ולחטופים האמריקאים הרבים, ולצורך הברור להרתיע את איראן וחיזבאללה מהסלמת המצב. סיבה זו היא מה שנדון מאחורי הקלעים במסדרונות נאט"ו כבר קרוב לשנה, ומה שעלה באופן גלוי על שולחן הדיונים בפסגת מנהיגי נאט"ו האחרונה שהתקיימה ביולי בווילנה. עיקרה הוא ההצעה שהועברה לאוקראינה, להסתפק בהסכם ביטחון "סטייל ישראל" במקום להצטרף לנאט"ו.

● המלחמה בעזה גולשת לאירופה: זינוק בגילויי האנטישמיות
● מצרים מאיימת לשלוח את הפליטים הפלסטינים לאירופה
● יואב קרני, פרשנות | נשיא במצור מתייצב נגד הסקרים - ונגד קואליציה חמאסית רב-יבשתית

הגנה גם מחוץ לנאט"ו

ההצעה הזו נועדה לנטרל את המוקשים הגדולים ביותר העומדים בין רוסיה למערב, ולספק מצד אחד ערבויות ביטחוניות לאוקראינה שיכללו "גב מדיני וצבאי" בזמן עימות, כולל רכבת אווירית של נשק וגישה לטכנולוגיות מתקדמות, אך מצד שני לא לצרף לברית מדינה שגבולותיה אינם מוגנים ולקפוץ ראש תחילה לעבר עימות רוסי־מערבי כולל, בעקבות הפעלת סעיף 5 להגנה קולקטיבית של הברית.

ראש ממשלת פולין לשעבר אנדז'יי דודא הוא זה שעמל על בניית התוכנית, בתיאום עם האוקראינים מחד, מזכ"ל נאט"ו לשעבר אנדרס פו רסמוסן, מנגד וכמובן ארה"ב ובעלות הברית המרכזיות באירופה, כמו גם בריטניה, גרמניה וצרפת. המאבק הוא לשכנע את אוקראינה שהסכם כזה "מספיק" בשביל להרגיע את החששות הביטחוניים שלה, ובעצם ליצור "שכבה שנייה" של הגנה ביטחונית שתוצע גם למדינות אחרות מהגוש הסובייטי לשעבר. לא ממש בתוך נאט"ו, אבל מחוברות היטב להיבטים קריטיים מפעילותו. גם סעודיה יכולה ליהנות מברית הגנה שכזו, אם הדיווחים על השיחות בין הצדדים מדויקים.

המקסימום צריך להספיק

כעת, כל התפיסה הזו עומדת למבחן על הבמה הישראלית המדממת. אם הסכם הביטחון הקיים בין ארה"ב לישראל אינו מסייע לישראל להגן על עצמה, איזה היגיון יכול להיות לאוקראינה - ולמדינות אחרות אחריה - לאמץ את תפיסת הביטחון הזו?

ההסכם הביטחוני המקיף בין ארה"ב לישראל מחודש מדי עשור. האחרון שבהסכמים תקף לשנים 2019־2028, והוא עומד על כ־38 מיליארד דולר לתקופת זמן זו. בנוסף, ישראל מקבלת גישה לטכנולוגיה מתקדמת אמריקאית, כולל מטוסי קרב חדשניים. ארה"ב גם מספקת תחמושת באופן שוטף לישראל ונכונות להפעיל "רכבת אווירית" במקרה של מלחמה, כפי שאנחנו רואים בימים האחרונים. כל זאת מבלי שהיא מחויבת לכך רשמית וללא חברות ישראל בנאט"ו. התמיכה של ארה"ב בישראל כעת, מבלי מוכנות להציב כוחות בשטח, מסמלת את המקסימום האפשרי במקרה של עימות צבאי למי שמקבלת הסכם ביטחון "סטייל ישראל". ארה"ב, וביידן בראשה, נחושה להראות כי המקסימום צריך להספיק.

לכן המלחמה בישראל עומדת כעת בראש סדר העדיפויות האמריקאי, בנוסף לגורמים אזוריים אחרים. משום שהיא מתקשרת באופן ישיר לעימות בין אוקראינה לרוסיה ובניסיון ליצור תפיסת ביטחון חדשה לאירופה שלא תחייב את התרחבות נאט"ו, צעד שהרוסים הגדירו כ"קו אדום". זו אחת הסיבות לכך שביידן הגיע לכאן, כדי להמחיש לאוקראינה ולמדינות נוספות לגבולות רוסיה, ואולי גם לסין, מה המשמעות של הסכם ביטחוני עם ארה"ב. כדי שהסכם ביטחוני "סטייל ישראל" ייראה כאפשרות לשלל מדינות רלוונטיות, ארה"ב צריכה שישראל תנצח.