1 חגורה, דרך ושני רודנים
סין אירחה השבוע את פורום "החגורה והדרך" (ח"ד), במלאות עשר שנים לחזונו הגלובלי של רודנה, שי ג'ינפינג. ח"ד נועדה להעמיד את בית הנתיבות של סין במרכזם של נתיבי ים ויבשה אשר יקיפו את כדור הארץ.
ליחה של ח"ד קצת נס, בהשפעת הנסיגה הכלכלית בסין. היא אינה יכולה להעניק עוד אותם שיעורים של אשראי, שהעמידו את ארצות "הדרום הגלובלי" בתור ארוך וצפוף ל"עיר האסורה". אבל נייר לבן של סין התפאר השבוע שהמשטר הקומוניסטי "חתם יותר מ־200 הסכמי ח"ד עם יותר מ־150 ארצות ו־30 ארגונים בין לאומיים".
130 ארצות נוכחות בפורום, אבל רק 23 מנהיגים משתתפים בו, לעומת 37 בפורום האחרון, לפני ארבע שנים. מאירופה, שנועדה להיות יעד מרכזי של ח"ד, הגיע רק ראש הממשלה הפרו־רוסי והאנטי־ליברלי של הונגריה.
אורח גבה־פרופיל, שהועמד במרכז צילום המחזור של הנוכחים, היה ולדימיר פוטין. "ידידי היקר" קרא לו שי. שני הרודנים עומדים בעיצומו של מאבק ללכד את "הדרום הגלובלי". השבוע שמענו שהצמיחה הכלכלית בסין פחתה ל־4.9% בשנה. היא זקוקה לשוקי יצוא באירופה ובאמריקה. עודף אגרסיביות לא יעזור לה לפתוח שערים.
2ישראל בחזית הדרום הגלובלי
גם רוסיה, גם סין, גם ארצות אחרות ב"דרום הגלובלי", התנערו השבוע מכל חשד של הבנה ללבה של ישראל או אפילו של חמלה על קורבנותיה.
בשבוע שעבר רוסיה שתקה וסין מילמלה משהו על הצורך בשלום במזרח התיכון. השבוע שתיהן תקפו את ישראל, ובאמצעותה גם את ארה"ב. יש פה ושם קולות אוהדים לישראל בדרום, אבל הם נחלשים והולכים. משטרים שמאליים, או שמאליים למראית עין בדרום אמריקה ובדרום אפריקה מנהיגים את ההתקפה.
3אה, פולין
אנחנו נוטים להניח שאחת התכונות של משטר סמכותני היא יכולתו להנציח את שלטונו באמצעות השתלטות על כל מוקדי כוח. זה מה שקרה בטורקיה, בהונגריה, בהודו, בפולין. אה, פולין.
ובכן, השבוע קרה דבר לא צפוי: הממשלה הסמכותנית של פולין כנראה הפסידה בבחירות הכלליות. "כנראה" נוגע לאי־הוודאות של תהליך הקמת הקואליציה, אבל נראה שלמפלגות הליברליות יש רוב.
חגיגות על תוצאות הבחירות בפולין / צילום: ap, Michal Dyjuk
ישראלים חזרו ושמעו בשנה האחרונה כי משימתה הגדולה ביותר של תנועת המחאה היא להבטיח ש"כאן לא תהיה פולין". האם זה אומר שהסיסמה הופרכה? שפולין מלכתחילה לא היתה סמכותנית? זה יהיה ויכוח מעניין, לכשישראלים יתפנו לנהל אותו.
4 כאן לא מחוקקים
בית הנבחרים של ארה"ב משותק זה השבוע השלישי בהיעדר יושב ראש. המפלגה הרפובליקאית אינה מצליחה להחליט אם היא פרגמטית או אידיאולוגית. השבוע נרשם רגע מעניין. ציר קונגרס דמוקרטי האשים את מועמדם התורן של הרפובליקאים ליו"ר שהוא לא הצליח ליזום אף חקיקה אחת במשך 16 שנות חברותו בקונגרס. צירי ימין קיצוני, תומכי המועמד הזה, הגיבו בתשואות. היתכן שהם לא שמעו טוב?
לא. הם דווקא שמעו מצוין. הם רק מעדיפים שממשלת ארה"ב תהיה משותקת באופן קבוע, מפני שהם חושבים כי היא מזיקה באופן קבוע. הבה לא נחוקק, הם אומרים.
5 תעזבו אותנו כבר, אמרו האוסטרלים
אוסטרליה הביסה השבוע במשאל עם את הצעת הממשלה לכונן מועצה מייעצת של האבוריג'יניז, ילידיה המקוריים של אוסטרליה, שהאדם הלבן נישל ודיכא.
הממשלה השמאלית חשבה כי מתן "קול לילידים" הוא הדרך להכיר בשגיאות העבר ולהתחיל לתקן אותן. הבוחרים דחו את ההצעה. מתנגדיה אמרו שהיא פלגנית, ואוסטרליה אינה זקוקה לחומות. ראש הממשלה אומר שהוא לא יחדל לנסות.
נראה שהמשאל סתם לפי שעה את הגולל על השינוי החוקתי המדובר ביותר באוסטרליה זה שנים: החלפת הכתר הבריטי ברפובליקה. האוסטרלים אינם אוהבים להישאל שאלות הרות־עולם לעתים קרובות. תעזבו אותנו, הם אמרו השבוע לפוליטיקאים שלהם.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.