הכותב הוא מזרחן, סגן הרקטור אוניברסיטת תל אביב
לאורך העשור האחרון עקבה ישראל בדריכות אחר הנעשה לגבולה עם לבנון, מחשש כי "מצפון תיפתח הרעה". במהלך אותן שנים הצטייד חיזבאללה בארסנל מרשים של למעלה מ-150 אלף טילים, חלקם טילים מדויקים וארוכי-טווח, המכסים את כל שטחה של ישראל. לצד זאת בנה חיזבאללה כוח לוחם של עשרות אלפי חיילים, שאותם הוא מייעד, לדבריו, להטיל לקרב אם תפרוץ מלחמה בינו ובין ישראל, במשימה לכבוש את הגליל..
● "כלכלת מלחמה היא דבר יקר": מה תעשה ישראל עם 10 מיליארד דולר
● ראיון | "חשש עמוק לגורלנו": המומחה שמסביר למה האמריקאים מודאגים ומה הסיבה שביידן הגיע לישראל
חיזבאללה בנה את כוחו הצבאי והצטייד בטילים תחת עיניה הפקוחות למחצה של ישראל. זו ניסתה לבלום את זרימת הטילים מאיראן לחיזבאללה באמצעות המב"ם (המערכה בין המלחמות) - התקפות על משלוחי הטילים בשעה שעשו את דרכם מאיראן דרך סוריה ללבנון. אלא שמהלך זה, כך מתברר, הצליח רק באופן חלקי, ולא עצר את התחמשותו של חיזבאללה.
אין פלא שהחשש בישראל היה כי דווקא חיזבאללה הוא שיפתיע ויתקוף. אחרי הכול, עוצמתו הצבאית הייתה גדולה לאין שיעור ביחס לזו של החמאס. לארגון הטרור הרצחני בעזה היו "רק" כ-15 אלף טילים, שרק מיעוטם היו בעלי טווח המגיע לאזור המרכז, מה גם שלישראל ייש כולות הגנה אווירית מתקדמות שמאפשרות ליירט את מרביתם של טילים אלה. ישראל גם הטילה את יהבה על מכשול קרקעי שבנתה לגבול הרצועה, ועל האמונה שהחמאס מורתע ושכנופיות המחבלים שלו אינן מהוות איום של ממש.
בסופו של דבר החמאס הוא זה שתקף
מכאן ההפתעה רבתי שאחזה בכולנו בשבת השחורה כשארגון החמאס, בניגוד לכל הציפיות וההערכות, הוא שתקף ורצח כ-1,400 ישראלים, מרביתם אזרחים, ובהם נשים, ילדים ותינוקות בעריסתם.
בעקבות ההתלקחות בגבול עזה הפר חיזבאללה את השקט ששרר לאורך גבול הצפון, ומאז אנו מצויים עימו במלחמה לכל דבר, הגם שזו מוגבלת לפי שעה לקו הגבול. חיזבאללה שב ומנסה לפגוע בחיילי צה"ל הערוכים לאורך הגבול, וכדי לקדם פני באות החליטה הממשלה לפנות עשרות יישובים ישראליים לאורך הגבול.
אבל השאלה החשובה היא כמובן מה מצפה לנו מכאן ואילך, ובוודאי כשצה"ל יחל במהלך יבשתי בעזה.
יש להניח כי אם נסראללה היה מעוניין במלחמה, הוא היה מצטרף אליה כבר ביומה הראשון, כשישראל הייתה עדיין המומה ומשותקת לאחר שנתפסה בהפתעה גמורה. אבל לא כך קרה, כיוון שכנראה החמאס לא טרח לשתף את בעלי בריתו, בטהראן ובביירות, בהחלטה לפתוח באש. אחרי הכול - דיבורים על אחדות המאבק בישראל לחוד ומעשים לחוד.
עם פרוץ האש בדרום קרסה ברעש גדול הקונספציה שטופחה על-ידינו לאורך שנים, שלפיה כל שהחמאס מעוניין בו הוא ביסוס שלטונו בעזה, ומכאן שנכון להגיע עימו להבנות ולהזרים לו מיליארדים של דולרים בתמורה להבטחת השקט לאורך הגבול. כידוע, האמנו גם כי הארגון מורתע, וכי לישראל יש יכולות מודיעיניות ומבצעיות שבכוחן לנטרל אותו.
למען האמת, היו לנו אין-ספור הזדמנויות שבהן נוכחנו שהקונספציה הזו אינה מחזיקה מים. שהרי כל שידענו בעשור האחרון ברצועה היו סבבי עימות בלתי פוסקים, שאחרי כל אחד מהם נטינו להאמין כי היכינו בחמאס, הרתענו אותו, וכי עתה פניו יהיו לשמירה על השקט לאורך הגבול, וחוזר חלילה. הכתובת הייתה אפוא על הקיר, ואנו בחרנו להתעלם ממנה.
בניגוד לחמאס, חיזבאללה הוא ארגון הממוקד בלבנון ובבני העדה השיעית במדינה זו. בפלסטינים הוא עושה שימוש לצרכיו, אך אלו לא באמת מעניינים אותו. ומה שחשוב יותר - ההנחה שלפיה הארגון מורתע מאז מלחמת לבנון השנייה, שבה הושמדה בירתו באל-דאחיה שבביירות - הנחה זו עמדה במבחן לאורך 16 השנים שחלפו מאז המלחמה ההיא, ולמעשה עומדת למבחן עד לשעות אלה ממש.
חיזבאללה הוא אויב אכזר, והוא שמר על השקט לאורך הגבול, משום שהוא מורתע מפני תגובתנו. אבל כשהוא הניח בעבר, או מניח כיום, שיש לו מרחב תמרון לפגוע בנו בלא להיגרר למלחמה כוללת, הוא יקפוץ על ההזדמנות בשמחה. כך היה וכך קורה גם עתה.
נראה שגם איראן מעוניינת להישאר בחוץ
לחיזבאללה מדגדג בקצות האצבעות להכות בישראל, ולבד מכך מופעל עליו לחץ מצד חמאס לבוא לעזרת הפלסטינים. לכן, מאז פרצה המלחמה הוא מתגרה בנו ומנסה לפגוע בחיילינו לאורך קו הגבול. ועם זאת, הוא רואה את ההרס בעזה, מבין שדבר דומה יכול לקרות בלבנון, ולכן לפי שעה הוא נמנע מהסלמה.
נראה כי גם איראן מעוניינת להישאר מחוץ לעימות הנוכחי. האיראנים הרי מומחים בלחימה בישראל עד אחרון הלבנונים או הפלסטינים, אבל כשהדבר מגיע לאיראן עצמה, הם מגלים זהירות.
החיבוק שהעניקה ארה"ב לישראל משדר מסר ברור של הרתעה, שהרי לטהראן אין עניין להסתבך עם ארה"ב, וגם נסראללה לא רוצה בכך. כל זה אינו אמור להשתנות גם אם יחל אותו מהלך יבשתי שנועד למוטט את שלטון החמאס ברצועה.
אבל אחרי כל זה, הלקח מאירועי השבת השחורה היא שאסור לדבוק בקונספציות, וחובה לעקוב בשבע עיניים אחר המתרחש, ובעיקר להיות מוכנים בכל העוצמה והכוח לכל תרחיש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.