לאחר שקבוצת פוקס והמשביר הוציאו היום (א') אלפי עובדים לחל"ת, ובהמשך דיווחה על מהלך דומה גם קבוצת גולף, נפגש יו"ר התאגדות רשתות המסחר, מנכ"ל בריל שחר תורג'מן, עם שר הכלכלה ומנכ"ל המשרד לפגישה דחופה. ברקע: הודעת ההתאגדות כי אם הממשלה לא תיתן מענה מיידי לשכר העובדים, יוצאו למעלה מ-100 אלף עובדי רשתות המסחר לחל"ת. בפגישה לקחו חלק גם אייל גרינברג, מנכ"ל קבוצת גולף וסטימצקי, גבי רוטר יו"ר קסטרו, רמי שביט מהמשביר, עמיחי קילשטיין מנכ"ל מאצ' ריטייל זכיינית H&M בישראל, אלרועי תורג'מן מנכ"ל שותף אופטיקנה ויעקב פרץ, מנכ"ל אינטר ג'ינס.
● ניתוח | אירוע חסר תקדים: 130 אלף איש מפונים מביתם
● פרשנות | תקציב המלחמה של ג'ו ביידן: להציל את אוקראינה, לעזור לישראל, לבלום את סין
בתום הפגישה אמר תורג'מן כי כל מי שחושב שיש חברות ש"יעשו סיבוב על המדינה", טעות בידו, וכי כל חברה שתרוויח סכומי יתר תחזיר כל סיוע ממשלתי שתקבל. עוד הוסיף כי לא רק על החברות המסחריות לקבל סיוע מהמדינה, כי אם לכל גוף עסקי. לדברי תורג'מן, השר ברקת, בניגוד לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', סבור כי מתן הלוואות לעסקים המרוויחים מעל 400 מיליון שקל הוא מחוייב המציאות. כמו כן, לדברי תורג'מן ברקת אמר בפגישה כי הוא תומך בחל"ת גמיש לכל העסקים במשק הישראלי ללא קשר לגודלם, גם פה - בניגוד לעמדת האוצר.
"התוכנית שהאוצר פרסם מזכירה את הקורונה, והיא דלה מאוד"
"השתדלנו במשך שבועיים לנהל את הדיאלוג מאחורי הקלעים ולא להתראיין, ולנהל דיאלוג חופשי ונעים ככל הניתן", אמר תורג'מן לאחר הפגישה. "המגזר העסקי נרתם, גם כשמצב העסקים היה קשה גייסנו 70 מיליון שקל והעברנו תווים לכל מפונה מהעוטף. אבל התוכנית שהאוצר פרסם מזכירה את הקורונה, והיא דלה מאוד. זה מעט מדי ומאוחר מדי.
"התרענו בשבוע שעבר שלא תהיה לנו ברירה (אלא להוציא לחל"ת) אם לא יייצרו מנגנון בנוגע לשכר העובדים. לא נוכל לעמוד בזה. פדיונות המסחר בישראל ירדו ב-75%, להוציא המזון והפארם". תור'גמן ציין כי גם ל-50% מכוח האדם שעומד לרשות החברות אין להן צורך כרגע, כששעות המסחר הצטמצמו והחנויות פועלות בין השעות 10 בבוקר עד 18:00.
"אני לא יודע מתי נזדקק למשמרת נוספת, ולצערנו לא נראה שנזדקק בקרוב. המסחר בישראל זה לא רק כלכלה. זה גם חלק מהמורל הלאומי. אזרחי ישראל צריכים לצאת ולראות מסחר מתפקד. קניונים ומרכזים פתוחים, גם למען האינטרס המורלי. המסחר בישראל מגלגל מחזור עסקי של 80 מיליארד שקל בשנה. אנחנו מכניסים לישראל בשנה 20 מיליארד שקל - מיליארד וחצי שקל מס הכנסה, 11.6 מיליארד שקל מע"מ, מס הכנסה על עובדים כ-3.4 מיליארד שקל וביטוח לאומי 2.3 מיליארד שקל - זו התרומה של המסחר בישראל ברמת המסים למדינה. אז כשאנחנו מבקשים לעזור למסחר כדי שיוכל לחזור לפעילות מלאה, אנחנו מנסים לעזור למדינת ישראל לעזור לעצמה.
"המדינה צריכה לוותר על הארנונה של חודש אוקטובר"
"כשחברות ציבוריות מודיעות שהן מוציאות עובדים לחל"ת, זה הדבר הכי נורא שאפשר להודיע להם", הוסיף תורג'מן. "אבל כשאנחנו מעריכים שלא נהיה מסוגלים לשלם שכירות בחודש הבא לבעלי הנכסים, הקניונים והמרכזים, ולשלם שכר עבודה יחד עם המסים, אנחנו נאלצים קודם כל להוציא עובדים לחל"ת כדי שתהיה להם כרית ביטחון, ואנחנו עושים זאת בראש ובראשונה לטובת העובדים".
ההבדלים בין חל"ת גמיש לחל"ת רגיל הם שלחל"ת גמיש אין צורך בהסכמת העובד, הוא נעשה בחטיבות זמן של שבוע ולא מחייב את העובד לקחת ימי חופשה. המדינה תשפה את המעסיק ב-70% מההוצאות, כשהמעסיק והעובד ישתתפו ב-15% כל אחד. חל"ת רגיל תקף ל-30 יום, ומחייב את הסכמת העובד - מה שבקורונה גרם לכך שאלפי עובדים לא רצו לחזור לעבודה כל זמן שקיבלו דמי אבטלה.
"בכל הכסף שלא משולם למרכזים לקניונים, קנינו סחורת חורף", הוסיף תורג'מן. "הכסף על המדפים, כדי שנוכל לשלם לעובדים לאחר הפדיון. גם עסק בריא קונה מלאי במאות מיליוני שקלים ובונה על המכירות כדי לשלם שכירות לקניונים, שכר לעובדים ומסים למדינה. גם בעניין הארנונה, אנחנו לא אמורים לשלם מס ארנונה אם העסקים סגורים. המדינה צריכה לוותר על הארנונה של חודש אוקטובר, ונשלם על נובמבר בהתאם לאחוזי הפדיון. עד סוף השבוע למעלה מ-50 אלף עובדים של המסחר יוצאו לחל"ת אם לא יהיה מנגנון אחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
