מאז שפרצה מלחמת "חרבות ברזל" בדרום לפני יותר משבועיים, איבד מדד ת"א 35 מעל 10% מערכו. במקביל, מספר הולך וגדל של חברות דיווחו על השפעות שליליות צפויות של המלחמה על עסקיהן, ביניהן חברות תיירות ותעופה (אל על, ישראייר, ישרוטל, פתאל ואיסתא), חברת השילוח אוריין , חברת הפיצוחים חממה ולאחרונה גם רשתות הקמעונות פוקס , גולף , קסטרו והמשביר , שעדכנו על הוצאת אלפי עובדים לחל"ת. לצד אלו ישנן חברות בעלות פעילות תעשייתית בעוטף עזה שהושבתה, כמו כפרית מקיבוץ כפר עזה ואינרום , שמפעל נירלט שבבעלותה נמצא בניר עוז.
● דרור מרמור, פרשנות | ההשלכות של החלטת הריבית והלקח ממלחמת יום הכיפורים
● מה השתבש אצל החברה שפעם הייתה הישראלית הגדולה בוול סטריט
לצד הרשימה המתארכת של חברות נפגעות מהמלחמה, יש בבורסה בת"א מספר קטן יחסית של חברות שנתפסות ע"י המשקיעים ככאלו שעסקיהן צפויים להרוויח מהחרפת המצב הביטחוני, או שכבר רואות ממנו פירות. מדובר בכ־10 חברות העוסקות בייצור ופיתוח בתחום הביטחוני, שחלקן אף הודיעו על הזמנות חדשות בעקבות רקע המלחמה. וכך בניגוד למגמה הכללית בשוק הישראלי מאז פרוץ הלחימה, מספר מניות מהתחום בלטו בעליות חדות.
לדוגמה חברת אירודרום , העוסקת באיסוף, ניתוח ועיבוד של מידע באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים להפקת תובנות דיגיטליות, יותר מהכפילה את שוויה מאז תחילת המלחמה, והיא נסחרת כיום לפי שווי של כ־68 מיליון שקל.
אירודרום דיווחה בתקופה זו גם על הזמנה חדשה לאספקה מיידית של כלי טיס בלתי מאוישים, בסך 1.5 מיליון דולר. החברה ציינה שהמזמין הוא לקוח ביטחוני והאספקה בוצעה על בסיס מלאי קיים. "הנהלת החברה צופה המשך אספקות בהיקפים מהותיים, או שעשויים להצטבר להיקפים מהותיים במהלך הרבעון הנוכחי", נכתב בדיווח החברה מהשבוע שעבר.
מניה נוספת שטיפסה על רקע המלחמה היא זו של חברת עין שלישית , שעלתה ב־63% מתחילת המלחמה לשווי נוכחי של כ־72 מיליון שקל. החברה עוסקת בייצור ושיווק של מערכות אלקטרו־אופטיות לזיהוי עצמים, עבור רחפנים וכלי רכב. השבוע דיווחה החברה על התחייבות לרכש של עשרות ממערכות ההגנה שלה מצד לקוח מקומי, בהיקף של 13.5 מיליון שקל, עם אופציה להגדלה ב־1.5 מיליון שקל נוספים. לפי הודעת עין שלישית, "מערכות אלו פותחו והותאמו ללקוחות קצה להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים של שדה הקרב, אל מול איום הרחפנים", והחברה פועלת לאספקת המערכות במסגרת המלחמה "תוך עמידה באתגרים רבים".
עוד חברה שהספיקה לדווח על הצטברות הזמנות מאז תחילת המלחמה היא נקסט ויז'ן , שמפתחת ומייצרת מצלמות מיוצבות לכלי טיס (רחפנים ומזל"טים) וכלי רכב. מניית החברה רשמה תשואה של 1% בלבד מתחילת המלחמה, אך מתחילת השנה היא מציגה תשואה תלת־ספרתית. היקף ההזמנות עליהן דיווחה נקסט ויז'ן מגיע לכ־20 מיליון שקל. מניית החברה הפכה ללהיט בבורסה עוד לפני תחילת המלחמה, והיא מציגה תשואת שיא של 220% בשנה האחרונה, המשקפת לנקסט ויז'ן שווי של כמעט 2 מיליארד שקל.
"בארה"ב התחיל גל הגדלת תקציבי ביטחון"
שחר כרמי, אנליסט בכיר בפסגות בית השקעות, מציין שקשה לקבוע כלל אצבע בנוגע לקשר שבין אירועים ביטחוניים לתשואות מניות ביטחוניות. בבדיקה שערך על תעודת סל בארה"ב הכוללת חברות ביטחון ותעופה, הוא מצא שאין מובהקות ברורה בין הביצועים שלה לבין עימותים צבאיים: "יש היגיון שבתקופות של עימות יהיה דגש על החברות הללו וביצועים טובים יותר שלהן, אבל אי אפשר לומר בוודאות שאם התחיל אירוע, זה הכיוון. כל מקרה לגופו, גם מבחינת אורך העימות והתקציבים הביטחוניים".
באופן כללי, כרמי מציין שמעל 40% מתקציבי הביטחון בעולם הם בארה"ב, אחריה - סין, שאינה רלוונטית לשחקנים מישראל, ואחריהן אירופה. "בסוף, צריך להסתכל בעיקר על ארה"ב. כנראה התחיל שם גל של הגדלת תקציבי ביטחון", הוא אומר. "ההגדלה היא לא קפיצה, אלא סדר גודל של 5% בשנה, אבל כן הייתה מגמת ירידה עד לפני כמה שנים והיא התהפכה. גם באירופה יש סייקל חיובי לתעשייה, כי מה שקרה באוקראינה הדליק שם נורות אדומות. חברות ביטחוניות שפונות לשווקים האלה - יש שם פוטנציאל לעליות. צריך גם לומר שמתחילת השנה, חברות הנשק וההגנה הציגו ביצועים פחות טובים ממדד S&P 500, וחלקן בתמחורים יחסית נוחים היום".
אלביט דווקא יורדת, אבל "תרוויח מהמצב"
חברות ביטחוניות נוספות בת"א שנהנות ממגמה חיובית במניותיהן כוללות את פמס מיגון, שעוסקת בפיתוח וייצור אריגים שמשמשים כחומר גלם עבור מוצרי מיגון אישי ושל כלי רכב, ביניהם למשל אפודי מגן נגד קליעי נשק קל והגנה בליסטית על רכבי ביטחון. על רקע הכותרות שתופסים מוצרים אלה, מניית פמס טיפסה מתחילת המלחמה ב־14% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כמעט 1.2 מיליארד שקל, כשחלקה של בעלת השליטה משפחת בלום שווה כמעט 800 מיליון שקל.
כך גם מניית ארית תעשיות שעלתה מאז תחילת המלחמה ב־12%. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים לפגזים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, והיא נסחרת בשווי נוכחי של 221 מיליון שקל (כרמי: "פגזים יעופו עכשיו בכמויות גדולות, ואפשר לנחש שזה ייתן לארית תוצאות טובות"). עלייה חד־ספרתית צנועה רשמה מניית עשות אשקלון, חברה בשליטת קרן פימי שעוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין ומוצרים ממתכת כבדה.
גדולה מהן בהרבה היא החברה הזרה לאונרדו DRS , שרכשה בשנה שעברה את ראדא הישראלית, מתחום המכ"מים הטקטיים לכוחות המתמרנים (והודיעה לאחרונה על כוונתה להימחק מהמסחר בת"א). שווי השוק של לאונרדו הוא כ־19.8 מיליארד שקל, לאחר שעלתה ב־22% מאז תחילת המלחמה.
עם זאת לא כל החברות מהתחום הביטחוני בבורסה שותפות למומנטום החיובי. כך לדוגמה מניית אר.אס.אל אלקטרוניקה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה לתעופה וארטילריה, איבדה 9% מתחילת המלחמה, ואילו אורביט , העוסקת בייצור מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התקשורת והתעופה, צנחה ב־11%.
גם אלביט מערכות, החברה הביטחונית הגדולה בבורסה, רושמת תשואה שלילית של 3% מתחילת המלחמה. עם זאת, היא עדיין מציגה תשואה עודפת על המדדים בבורסה מתחילת השנה, עם עלייה של 36%, ושווי השוק שלה הוא 34.3 מיליארד שקל.
לדברי כרמי, "שוק המניות המקומי 'חוטף' בעיקר בחברות הגדולות, ויכול להיות שזרים מוכרים מה שאפשר למכור - ואת אלביט קל למכור כי היא גדולה. אלביט באה גם מתמחורים יקרים יחסית לעומת חברות התחום בארה"ב. אני חושב שאלביט מאוד מעניינת. היא תרוויח מזה שהדולר רץ מעלה - ותראה בסוף השנה ובשנה הבאה רווחיות יותר גבוהה. יש גם העובדה שצריך עכשיו להתחמש מחדש. יש לאלביט פוטנציאל מאוד גבוה, ונכון לעכשיו היא גם לא נראית כל כך יקרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
