החלטת בנק ישראל היום הייתה צפויה; הכלכלנים חלוקים באשר להמשך

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%. ההחלטה התקבלה על רקע המלחמה, כשמדיניות הוועדה המוניטרית התמקדה בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, וזאת לאחר שבנק ישראל הפעיל מיד עם פרוץ המלחמה תכניות למכירת מט"ח ולאספקת נזילות בשוקי ההחלף (swap) והריפו.

● דרור מרמור, פרשנות | ההשלכות של החלטת הריבית והלקח ממלחמת יום הכיפורים

עם פרסום ההחלטה הסביר הנגיד אמיר ירון כי "תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהלימה עם תכלית זו ובהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על-מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק", כשנראה כי סדר העדיפויות של בנק ישראל הוא קודם כל יציבות השווקים, אחר כך יעדי המדיניות (קרי התמודדות עם האינפלציה) ולבסוף צרכי המשק.

בעוד שהכלכלנים חזו כי בהחלטה הנוכחית בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, בשוק נשמעות דעות לכאן ולכאן בכל הנוגע להחלטת הריבית הבאה, בחודש נובמבר.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, בבנק מזרחי טפחות, אמר כי בעוד שהורדת ריבית הייתה מנטרלת משהו מההשפעה השלילית של המלחמה, או אפילו נותנת דחיפה מורלית נחוצה בשלב זה, ההערכה בבנק היא כי עיקר דאגתו של בנק ישראל ליציבות הפיננסית, ובכלל זה לשער השקל.

עם זאת, לאחר הותרת הריבית ללא שינוי, במזרחי טפחות נוטים לכיוון של הורדה על ידי בנק ישראל, בסוף נובמבר. "בין היתר, אחד הטיעונים המרכזיים לכך הוא העובדה שעיקר ערפל הקרב צפוי להתפוגג משמעותית עד אז. בעוד שהשוק הבין בנקאי תמחר הסתברות של כ-10% להורדה על ידי בנק ישראל היום, הציפיות להחלטה הבאה כבר עמדו על כ-60%. בכל מקרה עד אז, אנו רואים ניהול החלטי ומוצלח של המערכה בדרום כקריטי יותר מכל זה, עבור הכלכלה הישראלית, והחיים פה בכלל", הסביר פנינג.

השפעת התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח

התחזקות הדולר מול השקל כבר הפכה למגמה בשנה האחרונה, בין היתר בשל חוסר הוודאות בעקבות המהפכה המשפטית, אבל המלחמה הזניקה את עוד יותר את המטבע האמריקאי אל מול מקבילו הישראלי, כאשר נכון למועד זה כבר חצינו את רף ה-4 שקלים לדולר.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מציין כי לפי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2024) צפוי להיות 2.9%, כלומר בתוך טווח יעד יציבות המחירים. "למרות תמונת מצב זו, שבמסגרתה האינפלציה קרובה להתכנסות ליעד יציבות המחירים, ועל פי שוק ההון ועל פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל תתכנס לשם בקרוב, בנק ישראל לא הפחית את הריבית בעת הנוכחית. עם זאת, בנק ישראל מסמן בצורה די ברורה שיוריד את הריבית בשלב מאוחר יותר ולפי התחזית של בנק ישראל. ברבעון השלישי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.00-4.25% לעומת 4.75% כיום", הסביר בפמן.

רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברסטריט, הסבירה כי המלחמה גורמת לירידה בהשקעות הזרות ולעלייה ברמת הסיכון של מדינת ישראל, מה שגורם בתורו להתחזקות הדולר אל מול השקל (פיחות בשקל). "שער חליפין גבוה גורם להתייקרות הייבוא, דבר שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים - כלומר לעליית מחירים. כך לדוגמה התחזקות הדולר עלולה לגרום לעליית מחיריהם של: מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי חשמל לבית, רכבים, מכשירים סלולריים ומחשבים, קניות אונליין באתרי סחר בחו"ל ועוד".

לדבריה, התערבות בנק ישראל במט"ח גורמת לשוק לתהות בדבר צעדיו הבאים של הבנק. מצד אחד, המלחמה מורידה את הביקושים ואת הפעילות הכלכלית במשק, ועולה הצורך בהורדת ריבית בכדי לתדלק את הכלכלה הצפויה להאט בחדות לאור המלחמה.

מצד שני, התערבות הבנק בשוק המט"ח היא צעד המנוגד להורדת ריבית, שגורמת לפיחות המטבע המקומי. "להערכתנו, תחת התרחיש הראשון מגמת ההתערבות בשוק המט"ח של בנק ישראל תימשך, אולם תחת התרחיש השני שהצגנו, הסלמה בצפון, ייתכן שיופעל לחץ להורדת הריבית שיגרום לפיחות נוסף של השקל", היא ציינה.

ד"ר מרים שוורץ-זיו, יו"ר פורום המומחים של חברת אלדר משכנתאות ומרצה בכירה במימון באונ' העברית, אמרה כי השגת יציבות בשער החליפין הינה משימה שהולכת ונהיית מאתגרת יותר כאשר השקל כבר נחלש בכ-30% בתוך תקופה של כ-20 חודשים בלבד. "הותרת הריבית ברמה גבוהה מסייעת לחיזוק השקל משום שככל שהריבית על השקעות שקליות גבוהה יותר, כך גדל הביקוש לשקלים ופחות כדאי להמיר שקלים לדולרים ולהשקיע במסלולים דולריים; ולא כל שכן במצב כיום בו הריבית הדולרית גבוהה מהריבית השקלית", היא אמרה.

הראל: תחזיות אופטימיות לשנה הבאה

מי שמציגה תמונה שונה היא חברת הביטוח הראל. "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.75% כפי שציפינו. הודעת הבנק והתחזיות המצורפות ל-2024 הינן 'ניציות' יחסית או יש לומר אופטימיות בעינינו. להערכתנו, במהלך הדברים הזה - הריבית תישאר ללא שינוי גם בהחלטה הבאה", אמר עפר קליין, , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

"בשורה התחתונה בנק ישראל מדגיש שהפוקוס כרגע הוא על שוק המט"ח ושהוא רוצה למנוע פיחות חד שיחלחל לאינפלציה ולציפיות לאינפלציה, דבר שיכול לגרום לנזק משמעותי יותר מהתועלת בהורדה זמנית של הריבית", ציין קליין, והוסיף כי להערכתו ולנוכח זאת, ועל רקע התחזית הנוכחית של בנק ישראל לשנת 2024, הריבית צפויה להשאר ללא שינוי גם בהחלטה הבאה.

"חטיבת המחקר פרסמה תחזיות מעודכנות, ולהערכתנו אופטימיות, לשנה הבאה. בשלב זה התחזיות מתבססות על ההנחה שחלק הארי של הלחימה יתרכז בחזית הדרום, שהלחימה לא תימשך מעבר לרבעון הנוכחי ושהפעילות הכלכלית ערב המלחמה חזקה יותר מהערכות שלהם מלפני שלושה חודשים. הבנק צופה צמיחה של 2.3% השנה, בדומה להערכתנו, ו-2.8% בשנה הבאה כאשר ההאטה בצריכה הפרטית תקוזז על ידי עלייה חדה בצריכה הציבורית וביצוא. תוך כדי עלייה מתונה בלבד בשיעור האבטלה ובגירעון ל-3.5% בלבד, שהוא נמוך מידי להערכתנו", הוסיפו בהראל.

ויש מי שחושבים שהחלטת הריבית הייתה שגויה

ולבסוף, מי שמייצגים את המגזר העסקי קורא לבנק ישראל להוריד במהרה את הריבית. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי נגיד בנק ישראל עשה שגיאה גדולה כשלא הפחית את הריבית.

"נוכח ההתפתחות הדרמטית במשק, בעקבות מלחמת השביעי באוקטובר, השיקולים הקשורים בגובה הריבית במשק, משתנים בתכלית. ככל הידוע, העלאת הריבית נועדה להיאבק באינפלציה דרך ייקור האשראי וצמצום הביקושים. מטרה זו מושגת כיום מחמת הירידה בצריכה והירידה בביקושים כמעט בכל המשק. בהחלט ייתכן שיהיו מוצרים ושירותים שמחירם יעלה מחמת מחסור והם ישפיעו על גובה האינפלציה. נגיד הבנק היה צריך להפחית את שיעור הריבית, להקל על עסקים אשר חובותיהם עולים, בעוד שמחזור המכירות יורד. הפחתת הריבית היתה גם מקלה על הוצאות המדינה עקב מצב המלחמה", אמר לין.

נשיא להב (לשכת העצמאים), עו"ד רועי כהן, אמר מצדו כי הנגיד פספס הזדמנות קריטית להוריד את הריבית ולתת סיוע בזמן אמת לציבור העצמאים והעסקים. "ציבור העצמאים ממילא כרגע נושא את רוב הנטל כתוצאה מהמלחמה. הריבית במשק צריכה לרדת, נקודה. יש קטסטרופה כלכלית משרדי ממשלה שלא מתפקדים, מתווה פיצוי שקורס לנגד עיננו, מאות אלפי עובדים שיוצאים לחל״ת, ציבור עסקים קטנים ועצמאים שסובלים ממחנק אשראי ועלויות מימון מטורפות תוך ירידה קריטית בהכנסות בשל מלחמת ה-7 באוקטובר. מדינת ישראל תנצח במלחמה. אבל צריך שגם נגיד בנק ישראל יתכתב עם המציאות בשטח כדי שיהיה לאן לחזור ביום שאחרי", אמר כהן.