האם בג"ץ אילץ את הצבא לחשוף מידע שנוגע להפצצות בעזה?

תקיפות צה"ל בעזה מעלות כל העת שאלות מתחום המשפט הבינלאומי, ואף מתחום המוסר. ח"כ טלי גוטליב הציפה לאחרונה את הנושא כשהתייחסה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בנוגע לפינויו של בית חולים בעזה. "בג"ץ חשף היום עובדה חסויה הפוגעת בצה"ל ובאלמנט ההרתעה!", היא כתבה בחשבון הטוויטר שלה. "הוגשה עתירה בדרישה למנוע פיצוץ בית החולים אלקודס… בג"ץ ביקש את עמדת הפרקליטות, (וזו) חשפה כי כרגע (זה) לא על הפרק. רעיון מעולה לעזתים - עתירה לבג"ץ תחשוף מה יופצץ ומה לא, ומתי. הזוי!". במה מדובר?

ב־21 באוקטובר ארגון "רופאים לזכויות אדם" אכן הגיש עתירה לבג"ץ בה התבקש צו על תנאי נגד "אילוץ בית החולים אלקודס בעזה להתפנות", נגד תקיפתו, או לפחות נגד פינויו ותקיפתו כל עוד לא התפנו ממנו החולים. התשתית העובדתית להגשת העתירה נסמכה כולה על מה שהוגדר כדיווח מבית החולים לפיו "קצין צה"ל התקשר (לשם) לפני זמן קצר" והורה על פינוי מיידי "תוך ציון כי במקום עתידה להתבצע פעילות צבאית". הדיווח הזה לא נתמך בתצהיר כלשהו (מסמך המשמש עדות לכך שמי שעומד מאחורי הטענה עושה זאת על סמך ידיעה אישית או לפי מיטב ידיעתו), והעתירה עצמה הוגשה ללא כל פנייה מוקדמת אל רשויות הצבא. האם לאחר הגשת העתירה בג"ץ חייב את הצבא להתייחס לתוכנה? התשובה לכך היא שלילית. ההחלטה שניתנה קבעה כי "העותר מתבקש להמציא פנייה מוקדמת למשיבים (כלומר, צה"ל) או לפרקליטות המדינה". כלומר, בניגוד לדבריה של גוטליב, בית המשפט לא חייב את צה"ל להשיב לעתירה, אלא חייב את העותרים לפנות אליו, כשלב הכרחי לפני המשך בירור העתירה. מה שנכון הוא שבצבא בחרו להשיב לטענות, ובהמשך התקבל מכתב רשמי מטעם הפרקליטות הצבאית. במכתב הובהר כי במהלך הלחימה נמסרו הודעות מקדימות למגוון מוסדות ברצועת עזה הממליצות להם להעתיק את פעילותם למקום אחר, והדבר לא מעיד בהכרח על כוונה לתקוף את המקומות. באופן ספציפי, צוין שם כי "נכון לעת הזו אין כוונה לתקוף את בית החולים אל־קודס בעיר עזה". לאחר התגובה הזאת, העתירה נדחתה על ידי בג"ץ. אבל עד כמה משמעותית התגובה שבצה"ל בכל זאת העבירו? לדברי אל"מ (במיל') ד"ר לירון ליבמן, ששירת בתפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית, "הדברים מתוך המכתב שצוטטו בפסק הדין הם דברים כלליים - ולא נראה שמדובר בחומר חסוי". הוא מוסיף כי "האמירה לפיה באותה עת אין כוונה לתקוף את בית החולים אינה כובלת באופן משמעותי את הצבא, שכן במצב מלחמה דברים יכולים להשתנות גם תוך זמן קצר".

מטעמה של ח"כ גוטליב נמסר: "בג"ץ ציווה על פניה למדינה וקבלת תשובה ועמדה! בג"ץ פירט בפסק הדין את תגובת המדינה וסיכן תוך כך את חיילינו, ועודד את מחבלי חמאס למצוא מחבוא בבית החולים".

בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב מטעים. בג"ץ לא חייב את צה"ל או הפרקליטות לחשוף חומר חסוי הנוגע ליעדים שאמורים להיות מופצצים בעזה, אלא חייב את העותרים לפנות לתגובה בטרם הגשת העתירה. על פי ד"ר לירון ליבמן, בכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית, התגובה שבחרו בצה"ל להעביר היא ככל הנראה אינה בגדר חומר חסוי.

תחקיר: יובל אינהורן