הלקח ממלחמת לבנון השנייה: כך אפשר לשמור על מקלטים שמישים

מלחמת לבנון השנייה תפסה את העורף הישראלי בקיץ 2006 בחוסר מוכנות משווע. אחד המראות הנפוצים והשכיחים בתחילתה היה גילוי המקלטים המוזנחים ברחבי הצפון, שנראה היה כי לא נפתחו שנים ארוכות ובוודאי לא היו מוכנים לשימוש - ברגע שבו האזרחים היו זקוקים להם יותר מכול.

● "ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?
●  ממ"ד מהמדינה: השקיעו מיליונים ורבים עדיין ללא מיגון  

עם תום המלחמה, ובין היתר בעקבות דוח מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס ז"ל, חל שינוי תפיסתי בכל הנוגע לשימוש במקלטים הציבוריים, שהגיע בעיקר מכיוון פיקוד העורף וחלחל גם אל הרשויות המקומיות. אחד המהלכים שננקטו מאז הוא עידוד הפיכת מקלטים ל"דו־תכליתיים" - שימוש למטרות ציבור בשגרה, ושימוש כמחסה זמין בשעת חירום - כדי להבטיח את כשירותם בכל עת, ולטווח הארוך.

ביישובים שליד הגבול זמן ההתרעה הקצר אינו מאפשר כמעט שימוש במקלטים הציבוריים, אולם במקומות שבהם זמן ההתרעה עומד על 90 שניות יש רבים שיכולים להספיק להגיע מהבית, או עוברים ושבים שנמצאים ברחוב.

"במקלטים דו־תכליתיים הכול נראה אחרת"

נכון להיום ישנם כ־12 אלף מקלטים ציבוריים בישראל, ופיקוד העורף מבצע בהם ביקורת אחת לשלוש שנים. מקלטים דו־תכליתיים מופעלים על ידי הרשות המקומית הרלוונטית ופיקוד העורף. את ההחלטה בדבר הפעילות שתתבצע בהם מקבלת הרשות.

במקלטים בהם נעשה שימוש יום־יומי ניתן אכן לראות רמת תחזוקה גבוהה יותר, אך במקלטים שסגורים באופן רגיל לציבור המצב בדרך כלל שונה, והאזרחים מדווחים על גרוטאות, נזילות וריח לא טוב.

"אנחנו מעודדים את הרשויות להפוך את המקלטים הציבוריים בתחומן לדו־תכליתיים", אומר רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, אל"מ ד"ר יניב וולפר. "זה עוזר מאוד, כי במקלטים כאלו יש אינטרנט, יש מים, לפעמים יש מקרר. הכול נראה אחרת: אם יש דליפה בחורף, אם יש תקלה, מתקנים מיד ולא מגלים אותה בהפתעה, כשפותחים את המקלט וזקוקים לו באופן מיידי. המקלט זוכה לתחזוקה שוטפת, החשמל בו פועל, זה מקלט חי. כך, כשמגיעה שעת חירום כמו זו שאנחנו נמצאים בה היום, המקלט עומד לרשות התושבים והם יכולים להשתמש בו מיד".

"בתל אביב יש 235 מקלטים ציבוריים תקינים, רובם בחצרות של בתי ספר, חלקם בגינות ציבוריות וחלקם ברחוב. בכולם יש ווי פי, תאורה, מים זורמים ומיכל מים", אומר שי גטניו, מנהל מחלקת מיגון בעיריית תל אביב. "186 מהם משמשים בשגרה את הקהילה, כל מיני ארגונים כמו בתי ספר, עמותות, בתי כנסת (יש 11), 35 אמנים שדרך אגף התרבות מקבלים מקלטים. אבל בחירום כולם לטובת הציבור.

 כניסה למקלט בתל אביב. מתוך 235 מקלטים, 186 משמשים גם בשיגרה / צילום: עיריית קריית אונו

איך היית מגדיר את מצבם הפיזי? כי התושבים התלוננו שבחלקם יש ריח רע או ציוד.
"מתחילת הסבב קיבלנו מעל 3,000 קריאות שירות, וכרגע אנחנו על 20 קריאות שירות בלבד, ברובן על מזגן שלא מקרר מספיק ודברים אלה. עשינו ניקיון מסיבי של יותר מ־80 מקלטים לבקשת התושבים. יש ונדליזם והשחתה פה ושם אבל בכללי המקלטים ראויים לשימוש".

בעיר רמת גן קיימים כ־140 מקלטים ציבוריים, מהם 50 מוגדרים דו־תכליתיים. "חלק מהמקלטים נמצאים בשימוש אגפי העירייה ומוסדות החינוך לטובת תושבי העיר", נמסר מהעירייה. "כמה מהם משמשים כמקום מפגש ופעילות לבני נוער ברמת גן, ובעירייה הגיעו להסכם עם כמה אומנים, המשתמשים באופן קבוע במקלט ציבורי ליצירה ובתמורה מחויבים להתנדב בקהילה.

"באגף הביטחון והאכיפה של עיריית רמת גן מזהים יתרונות רבים לשימוש יום־יומי במקלטים הציבוריים, המסייע גם בשעת חירום. המקלטים הללו נמצאים תחת פיקוח קבוע של העירייה ומתוחזקים תדיר".

עם זאת, ברור שחלוקת המקלטים לארגונים ולעמותות דורשת התארגנות ומעקב גם מצד העיריות, ולא כולן מסוגלות לכך.

אחת לשנה מתבצעת בשיתוף הרשויות ו"המועצה לישראל יפה" תחרות "המקלט והמיגון במרחב האזרחי בישראל יפה" המעודדת את הרשויות לשמור על המקלטים ולטפח אותם. התחרות האחרונה התקיימה בחודש שעבר, ואחת הזוכות הייתה עיריית קריית אונו.

בעיר ישנם כיום 15 מקלטים ציבוריים שעליהם אחראית הרשות המקומית, וכולם דו־תכליתיים. "במקלטים האלה מצב חירום אף פעם לא יכול לתפוס אותך לא מוכן", אומרת סמדר סוויסה, מנהלת מחלקת חירום בקריית אונו. "אם יש נזילה מהמזגן, אם יש סתימה בשירותים, הכול מתוקן בשוטף וכך המקלטים נותרים תקינים".

"אחת לשנה נערכת במקלטים בדיקה של המטפים, של תיקי העזרה הראשונה שהעירייה מספקת, של מכלי המים, של פתחי המילוט או מאווררי הסינון במקלט", ממשיכה סוויסה. "אנחנו מוודאים שגומיות האיטום של הדלת לא התייבשו או נסדקו, וזה היתרון הגדול ביותר. אלו מקלטים שבעקבות השימוש הקבוע כיף להיות בהם, הם צבועים, הם מנוקים אחת לשבוע לפחות. מבחן התוצאה הוא בימים האלה: אין תלונות מתושבים על דלת שלא נסגרת, על כך שאין תאורת חירום. הכול קיים".

מה מותר במקלט: ספורט, בית כנסת, מועדון נוער

סוויסה: "יש לנו גם ארבעה מקלטים מתוך ה־15 שהפכנו למונגשים, כולל שירותים מונגשים. באחד מהם אפילו ישנה תושבת העיר, אישה סיעודית, לצד המטפלת הצמודה שלה".

גם גטניו מספר כי למקלט ביד אליהו יורדים אנשים לישון בלילה עם הילדים. וחוזרים בבוקר הביתה.

על פי הגדרת אתר פיקוד העורף, מקלט דו־תכליתי הוא "מקלט שמעבר לתכליתו העיקרית - מתן מחסה לאוכלוסייה בחירום - משמש בשגרה לשימושים שוטפים, כמו בית כנסת או מועדון נוער". כדי להגדיר מקלט כדו־תכליתי יש לקבל את אישור הרשות המקומית ופיקוד העורף, לאחר הסכמת רוב הדיירים או החלטת הוועד הנבחר במקרה שמדובר במקלט בבניין משותף.

 מקלט בקריית אונו. לעיריות חזקות קל יותר לתחזק באופן שותף את המקלטים / צילום: עיריית קריית אונו

הבקשה לאישור צריכה לכלול בין היתר תכנון עקרוני של המקלט בהתאם לשימוש המבוקש ומילוי טופס התחייבות לשימוש דו־תכליתי במקלט.

את הפעילות במקלט יאשר פיקוד העורף עצמו. באתר הפיקוד מצוינות הפעילויות המותרות במסגרת זו: פעילויות תרבות, תפילה, פעילות ספורטיבית, משחקים לילדים, משרד לוועד הבית, מועדון לנוער, למבוגרים ולקשישים, חדר קריאה ועיון, חניית אופניים ועגלות ילדים.

פיקוד העורף אף מגדיר במדויק את דרך השימוש במקלט, כדי להבטיח שיישמר הייעוד המרכזי שלו - מתן מחסה בשעת חירום: "המקלט לא ישמש לאחסון, והציוד שיוכנס אליו לא יתפוס יותר מחמישית (20%) משטח המקלט או לחלופין, הציוד לא יהיה קבוע וניתן יהיה לפנות אותו בתוך 4 שעות ממתן הנחיה על ידי פיקוד העורף או הרשות המקומית.

"נוסף על כך, אין לאחסן חומרים דליקים, רעילים או נפיצים; וחל איסור לפגוע במקלט או במרכיבי המיגון שבו (קירות, דלת, חלון וכדומה) לצורך התאמתו לשימוש דו־תכליתי".

 מקלט בתל אביב שלא פתוח מחוץ לשעות חירום / צילום: תמונה פרטית

פיקוד העורף מגדיר גם את הפעולות המחייבות שיש לבצע כדי להכשיר את המקלט לשני השימושים שלו: התקנת תאורה מרשת התאורה הכללית, ותאורת חירום למקרה של הפסקת חשמל; תליית שלט "מקלט" בכניסה אליו; ציוד חובה שיש להחזיק בו במקלט "על פי כל תקנה או הוראה של פיקוד העורף".

לדברי גטניו, "בתל אביב יש מערכת פתיחה מרחוק כלומר כמעט כולם נפתחים בלחיצת כפתור. יש בקרה שלנו וטיפול שוטף, אבל יש פערי מיגון, גם בדרום וגם בצפון העיר, כלומר המקלטים לא מכסים את כל התושבים בעיר.

"העירייה כבר הכשירה מקלטים תת קרקעיים שלנו שיכולים לשמש את התושבים. זה 1.4 קמ"ר של מענה לתושבים, כמו חניון הבימה. אי אפשר לשבת שם שבועיים אבל אפשר לרדת לשם אם תפסה אותך אזעקה כשירדת מהאוטובוס. הם פתוחים 24/7.

"יש לנו עוד 44 יחידות שונות כמו גני ילדים שיש בהם ממ"ד ופתחנו אותם, ומקומות קהילתיים כמו סוזן דלל ונווה אליעזר שגם אותם פתחנו. השבוע פתחתי מקווה שלא שייך לעירייה אבל הוא תחת הרבנות ונפתח לכל הציבור כי יש שם מקלט קטן".

איך אנשים יודעים לאן להגיע?
"ה־GIS העירוני מתעדכן ברמה היומיומית, ודוחפים את זה גם בקבוצת הווטסאפ העירונית. אתה יכול להקליד את הכתובת שלך ולראות מה הכי קרוב אליך. מתקשרים את זה גם בפייסבוק, יש לנו תרגום לערבית ולרוסית.

"נכון שיש מקומות שבהם אנחנו לא מצליחים להגיע לפתרון ויש עדיין פערי מיגון: כפר שלם, עזרה והארגזים. בצפון נאות אפקה א'. צריך לעשות הפרדה בין מרחב מוגן תקני לבין הכי מוגן שיש. יש בלבול חזק אצל אנשים. עיריית תך אביב מחפשת את המוגן התקני. לזה אנחנו מחויבים".

יש לכם הערכה כמה אנשים יורדים אליהם בשעת חירום?
"רוב האנשים יעדיפו ממ"דים או קומתיים מאשר לרדת מקלט ציבורי, אבל זה משתנה ממקום למקום. בצפון תל אביב בשיכון דן יש הרבה בניינים חדשים שיש בהם ממ"דים אז המקלט הציבורי די שומם. לעומת זאת במקלט בוויטל 2 בפלורנטין יש 80־90 איש כל אזעקה שיש".