הכותרות שהתנוססו בכל ערוצי החדשות ובאתרים הבינלאומיים בערב יום שלישי שעבר, 17 באוקטובר (שעון ישראל), לא הותירו הרבה מקום לספק. "מאות הרוגים ככל הנראה בתקיפה ישראלית על עזה, לפי מקורות" (CNN). "התקפה ישראלית הרגה מאות בבית חולים, לפי מקורות פלסטינים (ניו יורק טיימס). "מאות הרוגים בתקיפה ישראלית על בית חולים בעזה, לפי מקורות פלסטינים" (BBC).
● הנכסים הבטוחים לא מפתים את המשקיעים. חוץ משני אלו
● תוכנית המגירה של ארה"ב וההסבר הצרפתי לדחייה בפלישה הקרקעית
הכותרות הללו, שנשארו במשך שעות בראש עמוד הבית ונשלחו בהודעות מתפרצות למיליוני קוראים, צוטטו במהרה ברחבי העולם, כולל בתקשורת הערבית. מספרי ההרוגים בדיווחים זינקו במהירות מ־200 ל־500 ואז אפילו ל־1,000. הדיווחים הוציאו רבבות בני אדם לרחובות - מרמאללה ועד לברלין. אולם הבעיה עם הדיווחים האלו, כפי ששורת בדיקות מעמיקות של ארגוני מודיעין מערביים הראו, היא שהם לא היו נכונים.
הבהרות שהגיעו באיחור
לצד ההוכחות הישראליות שפורסמו בשעות שלאחר האירוע, המודיעין האמריקאי פירסם כיומיים לאחר מכן כי מספר ההרוגים נע בין 100 ל־300, וכי הפיצוץ נגרם מרקטה תקולה של ג'יהאד איסלאמי. גם המודיעין הבריטי האשים את הארגון בשיגור כושל. "גורמי מודיעין מערביים" אמרו כי בהתחשב בתמונות שהציגו פגיעה במגרש החנייה בלבד ובכך שמבנה בית החולים נותר על תילו, קשה להעריך שמספר ההרוגים תואם את פרסומי חמאס. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק התייצב לצד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והטיל את האשמה על ארגוני טרור בעזה, ולא על ישראל.
הבהרות ה־BBC לאחר הדיווחים על הפצצה ישראלית
הבהרות ה''ניו יורק טיימס'' לאחר הדיווחים על הפצצה ישראלית
למעשה, המידע הראשוני המפריך את הטענות הפלסטיניות היה זמין כבר כשעתיים אחרי הפיצוץ הראשוני. הוא הלך והצטבר ככל שצה"ל ניסה לנצח במרוץ נגד הזמן, ולהציג לביידן הוכחות חותכות שיגרמו לו לצדד בישראל במהלך ביקורו, כפי שעשה בסופו של דבר. עדויות שהציג צה"ל, כמו שיחת טלפון בין טרוריסטים של חמאס, תמונות המטילות ספק בהיקף הנזק שנגרם כתוצאה מהפיצוץ, מכתש האופייני לרקטה, וגם עדויות בקהילת המודיעין הגלוי ("אוסינט") באינטרנט, לא עשו הרבה בתחילה כדי לגרום לכלי התקשורת לשנות את דעתם.
במשך ימים לאחר התקרית הציגו כלי תקשורת מובילים בעולם את הפרשה כ"סוגיה שנויה במחלוקת". יומיים אחרי שרוב העדויות כבר נטו לטובת ישראל, הייתה הכותרת הראשית של ה"ניו יורק טיימס": "מה אנחנו יודעים על הפיצוץ בבית החולים בעזה". ב־CNN נכתב כי "הפיצוץ עטוף במסתורין רב" וב־BBC הפיצו ניתוח מלא שנמנע מלציין מסקנה חותכת: "מה הווידיאו והעדויות יכולים ללמד אותנו על הפיצוץ בעזה". "לה־מונד" פירסם תחקיר שמאמץ חלק גדול מההוכחות, אך הכתיר אותו בכותרת "חוסר ודאות מתמשך בנוגע לסיבת הפיצוץ הקטלני בבית החולים בעזה".
רק ביומיים האחרונים, כלי התקשורת הבינלאומיים הרציניים יותר פירסמו הבהרות והתנצלויות רפות. ה"ניו יורק טיימס" הקפיד ושלח "פוש" (כפי שנעשה גם בנוגע ל"הפצצת בית החולים") שהפנה ל"הערכת עורכים", שבה נכתב בין היתר: "הסתמכנו בסיקור הראשוני יותר מדי על טענות חמאס, ולא הבהרנו שהן לא ניתנות לאימות בשלב זה". ההתנצלות מגמדת למעשה את המסגור המגמתי ותוחמת אותו לשעות הראשונות בלבד אחרי האירוע. "העורכים היו צריכים לנהוג בזהירות רבה יותר עם ההצגה הראשונית, ולהיות ברורים יותר בנוגע למידע הבלתי־מאומת", נכתב.
בבריטניה, ה־BBC נאלץ להתנצל על כך שכתב של הרשת דיווח בשידור חי כי "בהתחשב בגודל הפיצוץ, קשה לדמיין שגורם אחר חוץ מהפצצה גרמו לו". באופן כללי, אחת הטעויות או ההטעיות הבולטות של כלי התקשורת ברחבי העולם - כולל ה"גרדיאן" הבריטי וה"וושינגטון פוסט" האמריקאי - היה השימוש במונח "הפצצה" (Strike) גם ימים לאחר האירוע, מה שבאופן אוטומטי מייחס את האחריות למעשה לישראל. "זו הייתה טעות מצדנו להעלות השערות בנוגע למקור הפיצוץ", נכתב בהודעה רשמית של הרשת הבריטית. ה־BBC הבטיח להקפיד על הנהלים, והודיע גם - אחרי שערורייה ציבורית נפרדת - כי יכנה את חמאס "ארגון טרור המוגדר כך על ידי ממשלת בריטניה".
העיתונים "עברו הלאה"
הרשת הבריטית מקפידה כעת להציג באתר את העובדה כי נתוני ההרוגים והפצועים מרצועת עזה מסופקים על ידי משרד הבריאות הנמצא בשליטת חמאס, מה שלא עשתה בעבר. כלי תקשורת אחרים ממשיכים להשתמש במונחים "גורמים פלסטינים", או "גורמים רשמיים", מה שמערפל את העובדה כי חמאס הוא זה ששולט בנתונים היוצאים מעזה. סוכנות הידיעות רויטרס אף השתמשה בכינוי "מקור הגנה אזרחית" (בעזה). ה־BBC נמצאת בעימות גלוי מול הממשלה הבריטית, שמצדדת באופן חד בישראל. "אנחנו לא צריכים להאמין לחמאס יותר ממה שאנחנו מאמינים לקרמלין", אמר סונאק, בדברים שכוונו במיוחד אל ראשי ה־BBC.
אך מסתמן כי זה המצב בחלק גדול מכלי התקשורת האחרים, שבהם מוצגות העדויות הישראליות כ"שוות ערך" למידע שמגיע מהצד הפלסטיני. כלי תקשורת רבים פשוט "עברו הלאה", ואת הדיווחים השגויים מליל הפיצוץ בבית החולים החליפו דיווחים לגבי האחריות המיוחסת לפיצוץ שנגרם על ידי הצד הפלסטיני, מצד מדינות מערביות. ויש כאלו שעדיין מתייחסים לפיצוץ כאל תוצאה של הפצצה ישראלית. ב"אל פאיס" הספרדי, למשל, עדיין מככבות כתבות כמו "הם כולם היו ילדים. הם הטילו פצצות על ראשיהם של ילדים קטנים", שמתעלמות לחלוטין מהמידע לגבי האחריות הפנים־עזתית למעשים.
"כלי התקשורת עשו את המינימום בלבד כדי לוודא שהקוראים שלהם יבינו מה מקור הדיווחים (על הפיצוץ, א"א)", נכתב במאמר במגזין "אטלנטיק", המבקר בחריפות את "הכישלון המקיף של כלי התקשורת (המערביים) בסיקור הפרשה". המסקנה של הכותב, יאשה מונק, פרופסור אמריקאי הפעיל בשבועות האחרונים כדי להציג את עמדתה של ישראל ולהיאבק בגורמי שמאל רדיקלי המתייחסים לחמאס כ"לוחמי חופש", היא שכלי התקשורת האמריקאים והבינלאומיים "עשו לעצמם הנחה" כשהם מייחסים את הטעויות ל"ערפל המלחמה", כפי שנטען ב־CNN. "עיתונאים מאשימים לעיתים קרובות את המידע הכוזב המופץ בכך שאמון הציבור בתקשורת הולך ויורד. אבל הסבר זה לא תופס כאשר ארגוני חדשות מרכזיים וחשובים נכשלים בצורה כה גרועה, כפי שהם עשו בשבוע החולף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.