במשרד המשפטים מנסים לענות על השאלה: מתי ניתן להפר חוזה במלחמה?

המלחמה נכנסה לשבוע השלישי שלה והשאלות הכלכליות תחת מצב החירום מצטברות. עסקים רבים נאלצו להפסיק את פעילותם, עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם, אחרים הוצאו לחל"ת ואזרחים רבים מתקשים לעמוד בהתחייבויות כספיות שלהם או בחוזים שחתמו לפני המלחמה. בין אם מדובר בהתקשרות עסקית, או בהסכם בין אנשים פרטיים כמו שוכרים ומשכירי דירות.

● שאלות ותשובות | מעל עשרת אלפים עובדים כבר הוצאו לחל"ת כפוי. אלה הזכויות שלהם 
● עתירה נגד העיריות: לפתוח את אתרי הבנייה הסגורים בשטחן
● אחרי הביקורת: עסקים באשקלון יקבלו פיצויים מלאים, ייתכן שאופקים הבאה בתור

לכן, במשרד המשפטים העבירו בשבוע שעבר, בחקיקת בזק, חוק לדחייה ב־30 יום של תשלומים (שכירות, משכנתה, הלוואות, ארנונה ועוד) לאוכלוסיות רבות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, ובהם האזרחים המפונים וכוחות הביטחון. מדובר למעשה בפלסטר זמני, ולכן במשרד מקדמים בימים אלו הסדר שייתן מענה לפרק זמן ארוך יותר. המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס, פנתה לציבור הרחב, שיוכל להביע את עמדתו על נוסח החוק עד ה־29 באוקטובר. אז מתי ובאילו תנאים ניתן להפר חוזה בימים אלו, ומה עומד להשתנות? גלובס עושה סדר בחקיקה המתגבשת.

אילו סוגיות המשרד מתכוון להסדיר? ואילו הגנות כבר קיימות היום בדיני החוזים? גלובס עושה סדר.

בעבר מלחמה לא נחשבה "כוח עליון"

סוגיה מרכזית בכל הנוגע להיעדר יכולת לקיים חוזים היא "הגנת הסיכול" הקבועה בחוק החוזים. החוק קובע כי במקרה של "כוח עליון", המונע את האפשרות לקיים את ההתחייבויות, מפר ההסכם פטור מלשלם פיצויים, ולא ניתן לחייבו לקיים את ההסכם. בשוק השכירות, החוק קובע פטור מחובת תשלום לשוכר, אם נמנע ממנו להשתמש בנכס למטרת השכירות "מחמת נסיבות הקשורות במושכר". פטור זה יחול רק אם השוכר לא יכול היה לדעת על הנסיבות בעת כריתת החוזה, ורק לזמן שבו נמנע השימוש בנכס למטרת השכירות.

ההגנה הזו נחשבה בעבר לאות מתה בכל הנוגע להסלמות ביטחוניות. בתי המשפט דחו אותה באינתיפאדה, במקרים של סגר בשטחים ואפילו במלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ משבר הקורונה, הפכה ההגנה לרלוונטית, וחלק מבתי המשפט עשו בה שימוש וקבעו שהקורונה הייתה "כוח עליון" לא צפוי, אך לא ביטלו לחלוטין את החובה לשלם, אלא חילקו אותה בין המושכר למשכיר. כך למשל, מועדון "צוותא", שהפסיק לשלם באופן חד־צדדי דמי שכירות בחודשים שבהם לא יכול היה לפעול, חויב אחרי הליך משפטי ארוך לשלם 75% מהתשלומים לבעל הנכס.

עו"ד ניר קהת, שותף במחלקת ליטיגציה בארנון, תדמור־לוי, מסביר כי שנים רבות רווחה ההנחה שבמדינת ישראל מלחמה היא דבר צפוי, אבל גישה זו רוככה וכיום בוחנים את ההשלכות המעשיות של האירוע ליחסים החוזיים. עו"ד יגאל קולוף, שותף במחלקה המסחרית במשרד וקסלר ברגמן, אומר כי "ביהמ"ש יבחן אם האירוע הבלתי־צפוי מנע אובייקטיבית מהצד המפר לקיים את חלקו בהסכם. עדיין מצופה מהצד המפר לעשות מאמצים של ממש ולמצוא פתרונות חלופיים כדי לעמוד בהתחייבויותיו. המצב המלחמתי, כשלעצמו, אינו יכול להוות תירוץ כללי להימנעות מחובת ההסכם".

הפתרון שנולד בקורונה: מו"מ מחודש

בתקופת המגפה, משרד המשפטים הקים צוות בין־משרדי בראשות עו"ד ארז קמיניץ, שקבע כי משבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי. ועדיין, הצוות קבע שלא די בכך כדי לאפשר לצדדים להתנער מההתחייבויות, וכי עליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים. לדברי עו"ד קהת, "הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב מו"מ מחודש, וכי לנוכח חוסר הוודאות באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיעו בתי המשפט, הסכמות מחודשות הן הפתרון הטוב ביותר עבורם".

עו"ד עופר פיק, ראש המחלקה המסחרית במשרד יגאל בורוכובסקי אומר כי המסקנה של הצוות הייתה שאי אפשר להסדיר בחקיקה את היחסים המורכבים בכל חוזה, וכי ההמלצה לשנות את דיני הסיכול בישראל לא יושמה. "בתקופת משבר הקורונה נצבר ניסיון מהתנהגות השוק העסקי הפרטי. לדעתי, ממספר הסכסוכים הנמוך שהגיעו לפתחו של בית המשפט, אנו לומדים שהמציאות כפתה על הצדדים לחוזה, בהיעדר הסדר חקיקתי, להסכים על פתרונות".

"ככל שאין בחוזה השכירות הוראה ספציפית בעניין, אם בעקבות אירוע בלתי צפוי לא ניתן להשתמש במושכר - למשל במקרה שבו השוכר נאלץ להתפנות מהבית בעקבות מלחמה - השוכר פטור מתשלום דמי השכירות", אומר עו"ד קהת. "הוראה זו חלה גם על שכירות של מגורים פרטיים וגם על שכירות עסקית". הוא מעריך כי במקרים של מי שנאלץ לפנות את ביתו, בתי משפט יהיו קשובים ולא יאלצו את המפונים לשלם דמי שכירות. לעומתו, עו"ד קולוף אומר כי "הנטייה של בתי המשפט תהיה להמעיט בהתערבות כדי לשמור על ודאות חוזי השכירות, קל וחומר כשאין צו ממשלתי או מנהלי המחייב את סגירת העסק למשל". לדבריו, "בתי המשפט, למרות רצונם לסייע לשוכרים, אינם מחליפים את המחוקק, שאמור לקבוע הסדרים בהיבט זה. טענות סיכול מצד שוכרים, לפיכך, צפויות להיתקל בקושי רב".

שאלה נפוצה נוספת שעולה בעקבות המצב, ובפרט הקשיים בענף הבנייה, היא מה קורה כאשר קבלן מאחר במסירת דירה. לדברי עו"ד קולוף, ביהמ"ש צריך להשתכנע שהכוח העליון של המלחמה היה בעל השפעה קונקרטית על הקבלן. במבצע צוק איתן למשל, באחד המקרים שהגיעו לביהמ"ש נדחתה טענה כי העיכוב בטופס 4 נבע מהמבצע, לאחר שלא סופקו ראיות שלמערכת הייתה השפעה ישירה על הקבלן.

מה החקיקה החדשה מתכוונת להסדיר?

בפנייתו לציבור לקראת גיבוש שינויים בחוק, משרד המשפטים ביקש לענות על שאלות כמו מתי ראוי לאפשר לצד לבטל חוזה ומתי ההפך; האם ראוי להבחין בין חוזים ארוכי טווח לקצרי מועד והאם יש להפריד בין חיובים כספיים לאלו שאינם כספיים.

יש עולם שלם של סיטואציות בשוק הפרטי שהמשרד יצטרך להידרש להן: שכירות בין שני אנשים פרטיים, תשלום לגני ילדים שלא עובדים, כרטיסים למופעים שלא התקיימו, קבלנים המאחרים במסירת דירה ומכוני כושר סגורים - וזה רק קצה המזלג. החוק גם עשוי להכריע בעמידה בהסכמי הלוואה, ובהתחייבויות הקיימות של עסקים שנמנע מהם לפעול. בקורונה, כאמור, לא הצליחו לחוקק חוק שיענה על כל אלו.

עו"ד קהת סבור כי יש להסדיר את מעמדה של המלחמה בתור אירוע בלתי צפוי וכן לקבוע השבה של הזמנות שלא מומשו למלונות. עו"ד קולוף מציע להסדיר מצבים של עיכוב במסירת דירות מיזמים לרוכשים בשל המלחמה. "בעבר בתי המשפט נרתעו מדחיית מועדים ליזמים, אולם נוכח הקפאת הבנייה בארץ, ראוי לקבוע תקופת עיכוב מותרת". לעמדתו גם חוזי אספקה מסחריים בינלאומיים דורשים הגנה. "אם בשל המלחמה נחסמים נתיבי השיט של ישראל או שיש עיכובים, ומתעכבת אספקת סחורות דרך הים או לא מתאפשרת, יש מקום להתיר הגנה קונקרטית".

עו"ד פיק אומר כי "הפתרון הנדרש הוא לא בחקיקת חוקים מיוחדים לכל מגזר, שזוהי משימה בלתי אפשרית (למעט לאותם מספר מגזרים שהפתרון בהם פשוט יחסית)". לדבריו, יש "לקבוע כללים להזרמת תמיכות כספיות לעסקים, כפי שנעשה במשבר הקורונה". לטענתו, "הממשלה היא זו שאחראית לפתרון - שהרי זהו אחד מתפקידיה המרכזיים אם לא החשוב שבהם".