ראש השב"כ לשעבר חושף: "התרענו לאורך כל הדרך בפני הדרג המדיני"

"ישראל שאחרי 7 באוקטובר היא ישראל אחרת. ייקח לנו שנים לשקם את המערכות שקרסו ביום שבו רצחו אנשי החמאס יותר מ־1,400 אזרחים בישראל. ישראל קרסה אל תוך עצמה, והאתגר שיעמוד בפנינו ביום שאחרי יחייב לבנות אותה מחדש. המנהיגות הנוכחית תהיה חייבת להיעלם מחיינו, היא הובילה אותנו בעיניים פקוחות אל המשבר הנורא ביותר מאז קום המדינה. ייקח שנים לשקם את האמון במנהיגות הפוליטית שרבים מדי בה מכרו את עתידה של ישראל ואזרחיה". כך אומר לגלובס עמי אילון, מי שהיה ראש השב"כ, מפקד חיל הים ומפקד שייטת 13.

● מנכ"ל האוצר לשעבר: "זה לא ייגמר בעשרות מיליארדים, חייבים לטלטל את המערכת"
● "הורדנו את הכפפות": סיור הזוועות שאנחנו חייבים לעולם
● ישראלים באוניברסיטאות עילית משרטטים את קו השבר במלחמה
● "אם יתעורר צורך חיוני אל על תפעיל את כל צי המטוסים שלה בשבת"

"הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהממשלה הזאת כנראה לא יכולה לספק את צורכי האזרח, ולכן צריך בשלב זה פשוט להתארגן ברמה הקהילתית. נצטרך לשנות לחלוטין את כל ההיערכות", הוא מוסיף. על האזרחים שנאלצו להתמודד עם התופת לגמרי בעצמם הוא אומר: "אף אחד לא יספר את סיפורי הגבורה שלהם לאורך זמן. כולם ידברו רק על החיילים. בחוק אותות הגבורה אין בכלל אפשרות לתת לאזרח".

"הממשלה לא קיימת"

לאילון יש פרספקטיבה רחבה, בין היתר מתקופת כהונתו כראש השב"כ, שמונה לאחר רצח רבין והתמודד עם גל פיגועי ההתאבדות של חמאס בשנות התשעים. מאוחר יותר, לאחר שנבחר לכנסת מטעם העבודה, כיהן בוועדת חוץ וביטחון בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובהמשך היה חבר בקבינט המדיני־ביטחוני בממשלת אולמרט.

מה היו הכשלים הבסיסיים ב־7 באוקטובר?
"יש כמה וכמה רמות. קודם כול, ההנחות המדיניות קרסו, הבידול בין עזה לבין יהודה ושומרון וחוסר ההבנה המוחלט לגבי מה זה בעצם חמאס, והמחשבה שלכאורה ניתן לנהל אותו. בעקבות כך גם חיזקנו אותו והעברנו לו כספים. זו ללא ספק מדיניות שבנימין נתניהו הוביל. ראשי השב"כ התנגדו לכל אורך הדרך והתריעו בפני הדרג המדיני. אבל בסוף זו היסטוריה. הדבר השני הוא הקריסה הצבאית ברגע האמת והכשל המודיעיני והצבאי בהתמודדות עם האיום. כשל נוסף שאנו רואים כעת הוא כאמור הטיפול בעורף. הממשלה לא קיימת, בשום דבר".

אילון משתף שבאופן אישי יש לו שלושה בני משפחה בצבא כעת. "יש לי שני בנים בדרום ונכד אחד בצפון. לכן אני רוצה להאמין שלמרות הכשל הקולוסאלי אנשים שלוקחים אחריות ונערכים יודעים מה הם עושים".

מדברים הרבה על הקונספציה שהתנפצה. מהי לטעמך?
"הטעות הגדולה היא תולדה של מדיניות ניהול או צמצום הסכסוך. חשבנו שאם נפריד בין חמאס בעזה לרשות ביהודה ושומרון נוכל לומר לכולם שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר. חשבנו שנוכל לספוג כל שנה-שנתיים סבבי אלימות, שזה תחת שליטה.

"בנינו את חמאס, רצינו לוודא שיש לו עוצמה כדי שיתמודד מול הרשות הפלסטינית ושהיא אף פעם לא תהיה חזקה. זה לא עבד משום שאנחנו לא מבינים מה זה חמאס. זה ארגון פונדמנטליסטי שכשהוא לא מצליח הוא הופך להיות יותר רדיקלי. זה מה שקרה לאחים המוסלמים במצרים שהפכו לאל־קאעידה. זה מה שקרה לאל־קאעידה בעיראק שהפכה לדאעש. וגם חמאס עברו תהליך דומה והפכו לחיות אדם. לכן זה התפוצץ לנו בפנים. ההנחה שאחרי המכה של שומר חומות הוא לא יסכן את שלטונו בעזה הייתה חוסר הבנה מוחלט של מדיניותו. אנחנו מודדים אותה, הוא מודד את עלייתו בתמיכת הרחוב הפלסטיני.

"קונספציה כושלת נוספת הייתה ההנחה של ממשלת ישראל ושל צה"ל ומערכת המודיעין שחמאס רוצה להמשיך לשלוט בעזה והוא לא יסכן את שליטתו בשביל להילחם בנו בשלב זה".

עד כמה הכישלון המודיעיני צורב, ומה הסיבות לכך לטעמך?
"אני חושב שכל גופי המודיעין כשלו. אני מעריך שמקורות יומינט (מודיעין אנושי - א"ו) לא סיפקו את הסחורה. כנראה שלא היינו מספיק עמוק בתוך הזרוע הצבאית של חמאס, במקומות שהיה צריך להיות בהם, כדי להבין מה קורה. ולגבי הסיגינט (מודיעין אותות - א"ו) - שזה האינטרנט, טלפונים וכל מה שעובר ברשת - צריך לומר שאת החבר'ה האלה אנחנו חייבים בהיבט המקצועי להעריך. קודם כל היכולת שלהם לשמור סוד.

"צריך להבין שאת כל הדברים הנקודתיים ידענו, דיברנו על תסריטים של פשיטות על קיבוצים ולקיחת שבויים. דיברנו על כל תסריט באופן בודד, אבל לא ראינו את התמונה הכוללת. לא היינו מודעים לתכנון ובטח לא הבנו את העיתוי, מאחר שהם כנראה עשו את זה ללא שום שימוש בסיגנלים אלקטרוניים. הייתה הפתעה".

"לא מלחמה עם הפלסטינים"

מה אתה חושב על מטרות המלחמה כפי שנשמעו בידי הממשלה?
"צריך קודם כל להבין שהמדיניות שלנו כשלה לחלוטין. מצאנו פתאום חמאס שהוא מוטציה אכזרית וחייתית של דאעש, ואין לנו ברירה. אנחנו חייבים לחסל את הכוח הצבאי ואת המנהיגות הפוליטית שלו. אנחנו צריכים להדגיש שיש לנו מלחמה עם הזרוע הצבאית של החמאס ומנהיגיה, אבל אין לנו מלחמה עם העם הפלסטיני. זה דבר קשה אולי לומר ואני לא שומע את זה מספיק אצלנו.

"נוסף על כך, אנחנו צריכים לומר, ואני מאוד מאוד שמח שהרמטכ"ל מדגיש את זה, שזו לא מלחמת קודש, זו לא מלחמת נקמה, זו מלחמת הגנה, אנחנו לא פוגעים. חייל ישראלי לעולם אסור לו בכוונה תחילה להרוג אדם חף מפשע, שהוא לא חמוש, שהוא לא מאיים עליו. גם אזרחים צריכים לדעת את זה משום שזה לא מספיק טבוע בנו, בטח לא אחרי המראות שראינו.

"ודבר אחרון, אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל לדבר על היום שאחרי. ניצחון זה לא לחסל את הזרוע הצבאית של חמאס בעזה. הניצחון נמדד באם הצלחנו לייצר מציאות מדינית טובה יותר עבור תושבי הדרום ובכלל עבור תושבי המדינה. האמת היא שלצערי כרגע אנחנו הולכים למלחמה בלי מטרה מדינית. ניצחון מודדים במונחים מדיניים, לא במונחים צבאיים, וזה הדיון שאף אחד לא עושה פה".

"חמאס התחיל עוד לפני המחאה"

ב־20 השנים האחרונות אילון ניסה, עם שותפו הפלסטיני פרופ' סרי נוסייבה, להוביל יוזמת שלום. העקרונות שבבסיסה הם שתי מדינות על בסיס גבולות 1967 עם חילופי שטחים, ויתור פלסטיני על זכות השיבה לישראל ופירוז המדינה הפלסטינית.

דיברנו על הקונספציה של הבידול בין עזה ליהודה ושומרון שקרסה כאן. מה צריכה להיות התוכנית ליום שאחרי?
"חמאס הוא לא ארגון צבאי, הוא לא ארגון מדיני, הוא רעיון שיש לו ארגון צבאי שצריך לפרק, שיש לו מנהיגות מדינית שצריך לחסל, אבל מעבר לזה זו אידיאולוגיה שכבר יש לה שורשים בקרב מיליונים. אידיאולוגיה אי אפשר לחסל עם כוח צבאי, אפשר לחסל אותה רק עם רעיון שגובר על האידיאולוגיה הזאת. זה נקרא אופק מדיני, ולכן, למרות שהיום זה נשמע הזוי, המהלך היחיד שיאפשר מדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה הוא מציאות בין־מדינתית. תקרא לזה התנתקות מהפלסטינים, הסדר מדיני, אני לא רוצה להיכנס למונחים, אבל זה צריך לקרות.

"התהליך ייקח שנים. אחרי חיסול הכוח הצבאי של חמאס יהיה שלב ביניים שאליו נכנסים כוחות בינלאומיים, בשילוב מדינות ערב, בתיאום עם ישראל והרשות הפלסטינית. ואז בכסף שיגיע מהעולם תשתיות הרצועה ייבנו מחדש. לאחר מכן צריך לחזק את הקבוצות הפרגמטיות בחברה הפלסטינית, שכרגע זה הרשות, אבל אני כבר אומר, הרשות במתכונתה הנוכחית לא מסוגלת לעשות את זה. לכן בשלב שבו כבר יהיה איזשהו אופק מדיני הם חייבים לעבור בחירות דמוקרטיות בריאות".

אחרי שהמלחמה תסתיים, עד כמה אתה חושב שהאחראים לכשל צריכים לקחת אחריות אישית ולשלם מחיר אישי?
"אני כמובן מאמין באחריות אישית, אבל בעניין הזה אני גם לא מכיר את העמדות של הגורמים השונים. אם למשל ראש השב"כ אמר לראש הממשלה, בכל פגישה: אדוני, כעובד ציבור אני לא יכול לומר לך שמדיניות הבידול היא לא נכונה, אבל אני אומר לך שהיא מביאה אותנו בסופו של דבר לגל אלימות קשה. אם, למשל, הוא אמר דבר כזה, אז האחריות שלו פוחתת בעיניי. אני יכול להגיד רק דבר אחד, מי שחייב להיעלם מחיינו הציבוריים זה ראש הממשלה. אין מנהיגות ללא דוגמה אישית ולכן אני לא חושב שמדינת ישראל תוכל להתקדם בלי דוגמה אישית מלמעלה".

היית ראש השב"כ בכהונת נתניהו הראשונה. איך הוא מתפקד במצבי משבר?
"נתניהו אדם מאוד חכם, מאוד אינטליגנטי, אבל במצבי משבר הוא פשוט לא מתפקד. הוא בעצם מתחנן לעצות, הוא מושפע מאוד מכיוונים שונים ולכן נוצרת מציאות מאוד מבולבלת, לא רק במצבי משבר, אלא גם במצבי לחץ. למשל, כשהוא היה נדרש לאשר סיכול ממוקד של בכירי טרור, אז הוא היה חושב ומתלבט מתוך חשש של מה תהיה התגובה, שזה בסדר עד גבול מסוים. אבל כשעוברים את אותו הגבול הוא בעצם לא מאפשר לסכל פעילי טרור".

עד כמה המתיחות הפנימית בעקבות המהפכה המשפטית השפיעה על המוטיבציה של חמאס לצאת להתקפה?
"אין ספק שזה השפיע, אבל זה לא היה שיקול מרכזי לדעתי. אמרנו את זה כל הזמן, אויבינו מסתכלים. אבל זה הרבה יותר עמוק מזה. החקיקה המשפטית והמחאה התחילו לפני פחות משנה, ולהערכתי, ההיערכות של חמאס לפעולה הזאת התחילה הרבה קודם".

לסיכום, אילון מדגיש שוב: "אני מאוד מעריך את מה שהרמטכ"ל אומר כשהוא מדגיש שזו מלחמה להגנה על המדינה ואזרחיה. מה שראינו בעוטף עזה ובדרום, זה דבר שלא יכול לחזור על עצמו לעולם, פשוט לא יכול. אנחנו לא יכולים להמשיך במדיניות שאומרת שיש לנו ארגון כמו חמאס, שהוא חמוש ושיש לו אידיאולוגיה של השמדת מדינת ישראל, בצד השני של הגבול. זו פשוט מציאות שחייבת להשתנות".