החוקר שמסביר: כך הצליח חמאס להונות את ישראל, ואלה הלקחים שכדאי ללמוד

הכותב הוא מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון בגין-סאדאת, מתמחה בחקר המערכה המודיעינית שבין מדינות וארגוני טרור

ההונאה היא מרכיב עתיק באמנות המלחמה. כבר בתנ"ך אנחנו מוצאים עדויות לשימוש בה, עת יהושע בן נון השתמש בכוח הונאתי במלחמת העי, ש"משך" את הכוח הלוחם של היריב אל מחוץ לביצורים ואיפשר לצבא ישראל להשתלט על העיר ולנצח במלחמה. מאז ועד היום, ההונאה היא מפתח משמעותי שסולל את הדרך לכוחות לוחמים רבים להשיג את היעדים בשדה הקרב.

● הבכיר הקטארי שעומד בראש מערך התיווך, אבל גם גינה פומבית את ישראל
● מזל"טים וזרימת נשק לירדן: כך מנסה איראן להצית גם את יהודה ושומרון

לשחקן החלש במערכה א-סימטרית, ההונאה היא כלי חשוב מאוד. היא מאפשרת לו להתגבר על פערי הכוחות מובנים, ולעתים אף להפוך את היוצרות ולגבור על הצד החזק. חמאס, ככח החלש מבחינה צבאית במערכה מול ישראל, הבין זאת משלבים די מוקדמים של פעילותו, כשעוד היה ארגון טרור המסודר בחוליות קטנות שהוציאו אל הפועל פיגועים ממוקדים אל מול אזרחים ואנשי ביטחון ישראליים.

כך, לדוגמה, הצליח חמאס להוליך שולל את מקבלי ההחלטות ומערכת הביטחון הישראלית בחטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל באוקטובר 1994. בכדי להסיט את תשומת הלב של ישראל ממקום המצאו האמיתי של וקסמן, בביר-נבאלה שליד ירושלים, הצליחו אנשי חוליית החוטפים לשנע את הקלטת ובה מוקלט וקסמן לרצועת עזה ולמסור אותה שם לאמצעי התקשורת, עובדה שחיזקה את ההערכה של קברניטי המדינה שוקסמן נמצא ברצועה. גם אמירתו של ערפאת לרבין, לפיה ככל הידוע לו וקסמן לא נמצא ברצועה - לא שכנעה את רבין, ורק לאחר מספר ימים, בעקבות אינדקציה מודיעינית, אותרה הדירה שבה שהה וקסמן עם חוטפיו.

 ד''ר נתנאל פלמר / צילום: בר אילן

דוגמה נוספת היא פעילות הכפלת המקורות שביצעה חמאס לישראל לאורך השנים. בשנות התשעים, הייתה פעילות זו מכוונת בעיקר למטרות קצרות טווח - התנקשות של המקור במפעיל שלו, מה שהוביל לרציחתם של שני מפעילי השב"כ משה נחמני בינואר 1993, ונעם כהן בפברואר 1994 ז"ל. בשנות האלפיים, פעילות הכפלת המקורות הפכה למתוחכמת וארוכת טווח הרבה יותר, תוך ניסיון של חמאס לנצל את המקורות המוכפלים לבצע פיגועי משיכה לכוחות צה"ל (על פי טענת חמאס אחד מהם, בדצמבר 2004, גם הצליח), ללמוד על אופן הפעלת המקורות על ידי השב"כ ואף לנסות לסכל את המאמצים שבהם המקורות היו מעורבים.

הונאה טקטית ואסטרטגית

על פי המידע שמתחיל להיחשף בהדרגה באשר למתקפת ה-7 באוקטובר (מבול אלאקצא, בלשון חמאס), לפעולה קדמה תכנית הונאה - הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית. ברמה האסטרטגית, חמאס שידרה כאילו עיקר מעייניה בעת הזו מושקעים בהיבט הכלכלי ושזהו האינטרס החשוב ביותר לה. פרסום עיתונאי טרי טוען כי חמאס אף העבירה מסרים לפיה היא מעוניינת בעסקת שבויים על השבויים הישראליים שבידיה. כל אלו, התיישבו היטב בתוך התפיסה הישראלית - בדרג המדיני והביטחוני - כפי שהוצגה על ידי ראש אמ"ן בספטמבר שעבר, "בעזה אני מזהה שלצד הפעלת הכח וההרתעה המשמעותית מול חמאס, התהליכים שמובלים על ידי ישראל [...] לייצוב כלכלי, הכנסת פועלים, שיפור בחיים [...] יש בו פוטנציאל לשקט ארוך שנים".

ברמה הטקטית, חמאס הניע בתקופה שלפני המתקפה מחאות סמוכות לגבול, בחסותן הוא התקרב לגדר והציב אמצעים ומבנים בקרבת הגדר, לכאורה כחלק מההפגנות. כך, חמאס קידם את היערכותו למתקפה ויכול היה להשלים איסוף מודיעין דרוש על היערכות צה"ל סביב הגדר. ההבנות שהביאו לתמורה כלכלית לחמאס (בעיקר הכנסת פועלים) תמורת הפסקת ההפגנות, היו גם הן חלק מהתכנית שנועדה להרדים את ישראל ולחזק אצלה את התחושה שפני חמאס לא להסלמה, ודאי שלא למתקפה בסדר גודל שכזה. באופן זה, על אף סימנים לא מעטים בשטח, לרבות אימונים ברורים של חמאס על השתלטות על יישובים ישראליים ובסיסים ישראליים - לא נדלקו הנורות בקרב גורמי הביטחון בישראל.

"הונאה המתוכננת היטב ומיושמת כראוי, לא נצפה לה ראיות בקלות"

בספרו המפורסם "הפסיכולוגיה של המחקר המודיעיני", כותב איש ה-CIA הותיק, ריצ'רד הוייר, כי בהתקבל מידע מודיעיני כלשהו, "החוקר אולי יחוש שיש לדחות את האפשרות של הסתרה והונאה מכיוון שאין הוא רואה כל ראיות לכך - אך בנסיבות כאלה לא יהיה מוצדקת לדחות את ההשערה. אם ההונאה מתוכננת היטב ומיושמת כראוי, לא נצפה לה ראיות בקלות. אין לדחות את האפשרות הזאת עד שהיא תופרך, או לפחות עד שחיפוש שיטתי אחר ראיות לא יעלה דבר".

המתקפה של ה-7 באוקטובר היא נדבך נוסף ומרכזי במלחמת המוחות בין ישראל לחמאס, אשר ההונאה היא מרכיב מרכזי בה (גם ישראל, לאורך השנים, השתמשה בכלי הזה בתבונה - בין היתר בחיסול "המהנדס" יחיא עיאש וכן, למשל, לפני המכה האווירית של מבצע "עופרת יצוקה"). חמאס, על אף חולשתו מול העליונות המודיעינית של ישראל, הצליח לגשר על הפער בתכנית מחושבת ומתוכננת היטב. המתקפה ממחישה היטב את החשיבות של המודעות בקרב גורמי המודיעין ומקבלי ההחלטות לעובדה שבצד השני ישנם אנשים חושבים, שפועלים בתחכום, וכי האפשרות שהם מוליכים אותנו שולל - היא אפשרות סבירה שחייבת להילקח בחשבון בהערכת המודיעין ובהחלטות המתקבלות בעקבותיה. קל וחומר, כאשר ההיסטוריה מלמדת שהשחקן השני משתמש בה היטב לצרכיו.