שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, הזהיר ביום שלישי כי וושינגטון תגיב באופן "מהיר ונחרץ" אם איראן או כוחות המשויכים אליה יתקפו אמריקאים, זאת לאחר שטהרן העלתה את הסיכון לסכסוך גדול יותר במזרח התיכון בימים האחרונים על ידי שחרור המיליציות האזוריות שהיא מחמשת כבר שנים.
● רשת ההברחה שמזרימה נשק וסמים לגבול ישראל ומאיימת לייצר חזית חדשה במלחמה
● בן 42 ועם תואר בכלכלה: הבכיר הקטארי שמוביל את מאמצי התיווך לשחרור החטופים
במשך יותר משישה חודשים, נמנעו קבוצות המיליציה הנתמכות על ידי איראן משיגור מל"טים או רקטות נגד חיילים אמריקאים בעיראק ובסוריה, כחלק ממה שנראה כהפוגה מוצהרת בין טהרן לוושינגטון.
זה הגיע לסיומו בפתאומיות כאשר גורמים אמריקאים אמרו כי ארגונים הנתמכים על ידי איראן פתחו ב-10 התקפות מל"טים ורקטות נגד בסיסים שבשימוש כוחות ארה"ב בעיראק ושלושה נוספים על בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.
מנהיג איראן עלי חמינאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl
"יש טביעות אצבע איראניות בכל מקום"
התקיפות בוצעו בין ה-17 ל-24 באוקטובר. באחת ההתקפות בבסיס חיל האוויר אל-אסד בעיראק בשבוע שעבר, כוחות ארה"ב הפילו מהשמיים מל"ט שהופעל על ידי קבוצת מיליציה, שנפל על ידי מל"ט אמריקאי והרס אותו, אמרו גורמי צבא ארה"ב.
בתימן, המיליציה של החות'ים הנתמכים על ידי איראן, ירו חמישה טילי שיוט שסופקו על ידי איראן ושיגרו כ-30 מל"טים לעבר ישראל במתקפה שהייתה גדולה מזו שתוארה בתחילה על ידי הפנטגון, אמרו גורמים אמריקאים.
בשבוע שעבר, משחתת הטילים המונחים בשם "קרני" (USS Carney), שפעלה בצפון הים האדום, הפילה ארבעה מטילי השיוט בעוד טיל שיוט חמישי יורט על ידי ערב הסעודית כשהיא מגינה על המרחב האווירי שלה, כך על פי אנשים שמכירים את הנושא. לטילי השיוט הללו יש טווח של יותר מ-2,000 קילומטרים, אמר הפנטגון השבוע ביום שלישי, מה שיאפשר להם להגיע ליעדים בישראל.
בתוך גל ההתקפות על כוחות ארה"ב, הפנטגון פרס כמעט תריסר מערכות הגנה אווירית למדינות ברחבי המזרח התיכון לקראת הפלישה היבשתית הצפויה של ישראל לעזה, תוך הזזת משגרי טילים לעיראק, סוריה והמפרץ, אמרו גורמים אמריקאים.
הפנטגון שולח מערכת להגנה מרחבית בגובה רב (או THAAD), לסעודיה, ומערכות טילי קרקע-אוויר מסוג פטריוט לכווית, ירדן, עיראק, ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. המערכות צפויות להיות מותקנות מאוחר יותר השבוע, אמרו הגורמים.
מתקפה איראנית על בסיס אמריקאי בעיראק ב-2020 / צילום: ap
בסיסים צבאיים באל-אודייד בקטאר, בסיס אוויר פרינס סולטן בערב הסעודית ובסיס אל-דאפרה באיחוד האמירויות הערביות מקבלים כולם מערכות הגנה אוויריות, אמרו גורמים צבאיים.
הכוחות הנוספים מסמנים שינוי באופן שבו ארה"ב מתפרסת באזור. ארה"ב שלחה בעבר נכסים צבאיים כדי להרתיע את התקפות על ישראל מצד חיזבאללה, אך השבוע ההתמקדות היא באיומים על חיילים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון.
"ארה"ב לא מחפשת עימות עם איראן; אנחנו לא רוצים שהמלחמה הזו תתרחב", אמר בלינקן ביום שלישי בפגישה מתוחה של האו"ם. "אבל אם איראן או שלוחותיה יתקפו אמריקאים לא משנה היכן, אל תטעו, נגן על עמנו, נגן על ביטחוננו, במהירות ובנחישות".
שגריר איראן באו"ם, אמיר סעיד אירוואני, אמר מאוחר יותר ביום שלישי כי "שר החוץ האמריקאי ניסה פעם נוספת להטיל את האשמה על איראן שלא בצדק".
"אנחנו דוחים מכל וכל את ההאשמות חסרות הבסיס הללו", אמר למועצת הביטחון של האו"ם. "המחויבות שלנו לשלום וליציבות האזורית נותרה יציבה".
למרות שדובר הפנטגון, הגנרל פט ריידר אמר ביום שני כי לארה"ב אין מידע לפיו איראן "הורתה במפורש" על התקפות המיליציות האחרונות, פקידי משרד ההגנה אומרים גם כי טהרן מעודדת באופן פעיל את התקפות המל"טים והטילים או מסירה את המעצורים מעל השלוחות שהיא חימשה ואימנה. כך או כך, הם רואים באיראן אחראית.
"כשאתה מסתכל על העלייה בפעילות ובהתקפות של רבות מהמיליציות האלה", אמר גורם בכיר בהגנה, "יש טביעות אצבע איראניות בכל מקום".
"איראן מבינה שהיא תפסיד בעימות קונבנציונלי עם ארה"ב"
הגל האחרון של התקפות המיליציות מגיע לאחר ההתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר ומסמן את סופה של תקופה רגועה יחסית בין וושינגטון לטהרן, כאשר שני הצדדים ניהלו שיחות שקטות על שחרור העצורים האמריקאים המוחזקים באיראן, ועל מצב תוכנית הגרעין של איראן.
אולם באופן רחב יותר, התקפות המיליציות משקפות את המטרה ארוכת השנים של איראן לגרש את הכוחות האמריקאים מהמזרח התיכון וליצור טריז בין מדינות ערב לוושינגטון.
לפני ההתלקחות האחרונה, המתקפה האחרונה הייתה במרץ, כאשר מיליציה הנתמכת על ידי איראן בעיראק פתחה בהתקפת מל"ט על כוחות אמריקאים מעבר לגבול בצפון מזרח סוריה, שהרגה קבלן צבאי אמריקאי ופצעה אנשי צבא ואזרחים אמריקאים. ממשל ביידן ביצע בתגובה תקיפות אוויריות נגד מיליציות שבחסות איראן בסוריה.
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו / צילום: Reuters, Debbie Hill
שטף התקיפות החדש של המיליציות משרת מספר מטרות עבור טהרן בעיני האנליסטים האזוריים. בטווח הקרוב, הם אומרים, איראן מנסה ללחוץ על ארה"ב לעודד את בעלת בריתה הישראלית לדחות את פלישתה הקרקעית לעזה.
זה יעזור לחמאס, שנהנה מזה זמן רב מנשק איראני, אימונים ותמיכה כספית, ויהיה ניצחון עבור "כל ציר ההתנגדות" שטהרן מובילה, אמר קנת פולק, לשעבר אנליסט של ה-CIA שעובד כעת בצוות חשיבה של American Enterprise Institute.
"הם רוצים שהארגונים האלה לא רק יתקפו את ישראל אלא יתקפו אותנו כדי ליצור קשר בינינו לבין הישראלים", הוסיף. "ככל שהם יצליחו במשימה, כך הם יקשו על מדינות ערב בניסיונותיהן להתפייס עם ישראל כמו גם להמשיך ולקיים את היחסים הקרובים האלה איתנו".
האסטרטגיה של איראן של לחימה באמצעות מליציות נציגות מתחילה בשנות ה-90 המוקדמות, כאשר טהרן התאוששה ממלחמתה העקובה מדם בת שמונה שנים עם עיראק ומטרתה הייתה למצוא דרך להתמודד עם יריביה מבלי לפגוש אותם תמיד.
בעוד שאיראן שמרה על יכולתה לבצע פעולות צבאיות קונבנציונליות, לרבות עם טילים בליסטיים וכוחות הימיים של משמרות המהפכה האסלאמית, דרך עיקרית למלחמה היא באמצעות מיליציות שהיא אימנה, מימנה וחימשה.
"איראן מבינה שהיא תפסיד בעימות קונבנציונלי עם ארה"ב", אמר נורמן רול, גורם לשעבר ב-CIA עם ניסיון רב במזרח התיכון. "עם זאת, איראן רואה שהיא תשלם מחיר זניח אך תשיג רווחים פוליטיים אזוריים משמעותיים אם היא תניע התקפות של מליציות נגד ארה"ב או ישראל שעלולות להוביל לסכסוך ארוך טווח שישחק את המוניטין של ארה"ב וישראל באזור".
רשת המיליציות של איראן משתרעת דרך לבנון, סוריה, עיראק, תימן ועזה. לרבות מהקבוצות יש אג'נדות משלהן ומידה של אוטונומיה, ובכל זאת הן תחת השפעתה של איראן.
לארה"ב יש ניסיון רב ולעתים גם מר בעימות עם מיליציות המגובות על ידי איראן. במהלך מלחמת ארה"ב בעיראק, מאות חיילים אמריקאים נהרגו ונפצעו על ידי מיליציות שיעיות שהיו מצוידות במטעני נפץ - מטענים קטלניים שסופקו על ידי איראן.
במערכה המאוחרת יותר נגד דאעש, איראן וארה"ב חלקו יריב משותף ונמנעו מלהתערב זו בפעילות הצבאית של זו בעיראק, אם כי המטרה הייתה ניהול סכסוך ולעולם לא שיתוף פעולה.
לאחר תבוסת דאעש, היריבות שוב התחזקה. מיליציות הנתמכות על ידי איראן תקפו את כוחות ארה"ב בעיראק במהלך ממשל טראמפ, מה שגרם לארה"ב לבצע תקיפות אוויריות נגד חיזבאללה ובסופו של דבר את תקיפת המל"ט שהרגה את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ב-2020.
השימוש הראשון של הנשיא ביידן בכוח כמפקד העליון היה תקיפה אווירית נגד מיליציה איראנית בסוריה. המתקפה היתה תגובה למתקפת רקטות שפקדה את כוחות ארה"ב בצפון עיראק, כנגד הקואליציה שבראשות ארה"ב. אבל ביידן נמנע מלתקוף מיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק, ועד לשבוע שעבר גם הקבוצות הללו היו גם הן יחסית מרוסנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.