איזה פיצוי יקבל עסק שאיבד מחזור של מיליון וחצי שקל? עדיף שלא תשאלו

מאז ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג מתווה פיצויים, בעלי עסקים בארץ נמצאים בתחושה חזקה של דה־ז'וו. שוב, בדומה לתקופת הקורונה, הם מוצאים את עצמם מול מנגנון מסובך ומלא נוסחאות ומתקשים להגיע לשורה התחתונה ולהבין כמה כסף יקבלו. כשהם כבר מגיעים לתשובה, הם מגלים שבעוד ההפסדים שלהם נערמים בכל יום לחימה, ספק אם המענק שהמדינה מתכוונת לתת ייצב אותם. רבים מהם טוענים שזה "ממש כמו שהיה במתווה הראשון שפורסם בתקופת הקורונה, כאילו שום לקח לא נלמד".

בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכספים, מתווה הפיצויים עורר סערה. נציגי העסקים וחברי כנסת מתחו ביקורת קשה על המודל של האוצר. בין המתנגדים היו גם שר הכלכלה ניר ברקת, שהציג מתווה חלופי. בין היתר נטען בדיון כי הפיצוי המוצע לא יכסה את ההוצאות הקבועות של העסקים, וכי אם הוא ייצא לפועל, נראה בקרוב סגירה של חברות שלא יתאוששו מהמלחמה. היו גם שכינו אותו "מגוחך". 

● בלעדי | באוצר מזהירים: רוב הכסף בקרן הפיצויים ייגמר בחודש הלחימה הראשון 
● כולם חזרו לדבר על המודל הגרמני לחל"ת: מה הוא אומר ומה מלמד הניסיון האירופי
● אחרי הביקורת: עסקים באשקלון יקבלו פיצויים מלאים, ייתכן שאופקים הבאה בתור |
● "כך נראית ממשלה לא מתפקדת": דיון סוער בכנסת על מתווה הפיצויים

איך נראה מתווה האוצר?

מתווה הסיוע של האוצר הוא למעשה שילוב בין מנגנונים מתקופת הקורונה. לפי המתווה, ככל שהעסק נפגע קשה יותר מהמלחמה - המענק שיקבל יהיה גבוה יותר. הדרגה הראשונה של הפיצוי מתחילה מירידה של 25%־40% בהכנסות, ומזכה את העסק בהחזר של 6% מההוצאות הקבועות שלו. ברמה הגבוהה ביותר, של פגיעה של 80%־100% מההכנסות, העסק יקבל פיצוי בשיעור של 18% מההוצאות הקבועות.

בנוסף, לפי הצעת האוצר, המדינה תשתתף בהוצאות השכר של עובדים בעסקים שסבלו מאובדן הכנסות משמעותי. עסקים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 100 מיליון שקל, יקבלו סכום שלא עולה על 300 אלף שקל. אלה שמכניסים בין 100 מיליון שקל ל־400 מיליון שקל בשנה, יקבלו לכל היותר פיצוי של 900 אלף שקל.

אבל מה כל זה אומר בפועל? כמה כסף יקבלו בסוף העסקים? יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס ויו"ר הפירמה י.גינדי ושות', ערך את החישוב בעבור גלובס. לצורך ההשוואה נבחנו חמישה סוגי עסקים עם מחזור הכנסות שונה (ראו טבלה), ונערכה סימולציה של הפיצוי שיקבלו בסופו של יום לפי מתווה משרד האוצר. המענקים המוצגים כוללים את שני סוגי הפיצויים - גם פיצוי המדינה על אובדן ההכנסות, וגם ההשתתפות בהוצאות השכר. נציין כי נכון לכתיבת שורות אלה, המתווה לא אושר. את החישוב גינדי ערך על בסיס נתוני אמת של לקוחותיו ולפי פרופילים של סוגי עסקים שונים. לצורך ההצגה, הנתונים בטבלה עוגלו.

עסקים שונים, אותה תוצאה - הפסדים

המסקנות של גינדי פסימיות. "מדובר במתווה פיצוי שמשאיר רבים מבעלי העסקים בלי יכולת קיום ובוודאי שלא המשכיות לעסק", הוא אומר. "למשל, עסק ליבוא ושיווק שהמחזור שלו עמד על כ־290 אלף שקל באוקטובר אשתקד, וכעת ירדו לו המחזורים ב־90%, יקבל כ־61 אלף שקל מענק. המשמעות היא שאחרי המענק של האוצר הוא בהפסד של 30 אלף שקל, ואין לו איך לקנות אוכל הביתה. לא משאירים לו אגורה למחיה".

גינדי בחן את המתווה על עוד לקוחות ובכולם מצא השלכות עגומות עבור העסק. "אני מטפל באולם אירועים שהמחזור שלו היה מיליון וחצי שקל בחודש אוקטובר 2022, וכעת ירד ב־90% באוקטובר הנוכחי. לפי מתווה האוצר, הוא יקבל מענק של 300 אלף שקל, שזה המקסימום שניתן לקבל, וזה כולל גם הוצאות קבועות וגם הוצאות שכר. המענק הזה לא מאפשר לו לכסות את ההוצאות הקבועות ואת הוצאות השכר. יש לו שפים, מלצרים ומנקים - מה עם השכר שלהם? זה דוחף אותו להוציא אותם לחל"ת. רק ההוצאות הקבועות שלו, בלי עובדים, זה 500 אלף שקל". 

 ירון גינדי / צילום: איל יצהר

במקרה אחר, עורך דין שהמחזור שלו באוקטובר שנה שעברה עמד על 91 אלף שקל, והוצאות השכר החודשיות שלו לעובדים הן כ־30 אלף שקל, וכ־70% מההכנסות שלו נפגעו, יישאר אחרי המענק עם הפסד של 3,500 שקל. "לעומת זאת", אומר גינדי, "המתווה של משרד הכלכלה משאיר אותו עם יכולת מחיה 4,500 שקל. הוא לא נותר במינוס כמו במתווה האוצר". 

"מתווה האוצר יקבור את העסקים"

המודל של שר הכלכלה, ניר ברקת, מבוסס על אותם עקרונות של האוצר, אך מעלה את אחוזי הפיצוי בכל דרגת פגיעה (מלבד דרגת הפגיעה הנמוכה ביותר). לפי מתווה ברקת, ברמת הפגיעה בהכנסות הגבוהה ביותר (80%־100% מההכנסות), עסקים יקבלו פיצוי של 30% מההוצאות הקבועות, לעומת 18% במתווה האוצר. את אחוז ההשתתפות בעלויות שכר העובדים מציע ברקת להעלות ל־85%, במקום 60% במנגנון המקביל.

בהשוואה בין המתווים הפער משמעותי. כך למשל, בעל מסעדה שהמחזור שלו עמד על כ־700 אלף שקל באוקטובר אשתקד, וספג פגיעה של 50% במחזור בשל המלחמה החודש, יקבל מענק של כ־113 אלף שקל לפי המתווה של משרד האוצר ו־170 אלף שקל לפי מתווה משרד הכלכלה.

"צריך לטייב את מתווה האוצר על־מנת שהמענק יאפשר בכל זאת את יכולת הקיום של העסקים בתקופה הקשה הזאת", טוען גינדי. "המתווה של משרד הכלכלה משאיר את העסקים עם אלפי עד עשרות אלפי שקלים למחיה, בעוד שהמתווה של האוצר מותיר אותם ללא יכולת לשלם על הקיום הבסיסי שלהם. עסקים עדיין יפסידו כסף, גם על־פי מתווה משרד הכלכלה, אבל הם יחזיקו את הראש מעל המים. תישאר להם יכולת לשרוד. מתווה האוצר יקבור את העסקים".

בימים הקרובים אמור משרד האוצר להציג מתווה חדש. כשיפורסם, בעלי העסקים יגלו עד כמה עמוק יהיה המשבר. האם מחיר המלחמה יהיה קריסות וסגירות של המוני עסקים, בדומה לתקופת הפוסט־קורונה, או שהמדינה תכניס את היד עמוק יותר לכיס.