משפחות שלמות שנרצחו: השינויים במערכת דיני הירושה

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

זוועות השביעי באוקטובר הביאו לפתחה של מערכת המשפט אתגרים שהיא לא התמודדה איתם קודם לכך. אחד מהם הוא המקרה שבו בני המשפחה הולכים לעולמם באותה העת, שכן עד למעשי הטבח בדרום, מקרים שבהם שני בני זוג או הורה וילד נפטרו באותו אירוע היו נדירים למדי.

● ניתוח |במשרד המשפטים מנסים לענות על השאלה: מתי ניתן להפר חוזה במלחמה? 
● ראיון | "ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": הפרקליט שנאבק בהסתה הגוברת ברשת 

לסדר פטירת היורשים קיימת חשיבות רבה הן לצורך הקביעה מיהם היורשים והן לגבי היקף העיזבון שירשו. ניקח למשל אם אלמנה שיש לה בן נשוי ללא ילדים, ושניהם הלכו לעולמם באותו אירוע טרגי. אם ייקבע שהאם נפטרה ראשונה, אז עיזבונה עובר לבן המנוח, ואלמנתו יורשת למעשה את עיזבון חמותה בנוסף לעיזבון בעלה. לעומת זאת, אם ייקבע שהבן נפטר ראשון, אז עיזבונו מתחלק בין אלמנתו לאמו המנוחה, ואותה יירש דודו, אחיה של אמו.

מנגנון מסורבל

חוק הירושה קובע מנגנון מסורבל מאוד למקרה שבו בני משפחה הולכים לעולמם באותו אירוע. ראשית יש לברר באמצעות ראיות האם באמת לא ניתן לקבוע את סדר הפטירה המדויק. כך למשל במקרה טרגי שהתרחש לפני כ-20 שנה, נפטרו הורים ובנם מהרעלת חד-תחמוצת הפחמן שנפלטה מתנור בדירתם, והוגשו חוות-דעת פתולוגיות מקצועיות לבית המשפט בנוגע לשאלת סדר פטירת המנוחים.

במקרה שהוחלט שלא ניתן לקבוע את סדר הפטירה, החוק קובע מדרג מורכב מאוד של הורשה. בית המשפט נדרש לערוך סימולציות עבור כל אחד מקרובי הנפטרים, ולמיינם ל"יורשים ודאיים", כלומר יורשים שזכאים לנתח בעיזבון בכל אחת מאפשרויות סדר הפטירות; ול"יורשי ספק", שיהיו זכאים לרשת רק בסדר פטירה מסוים.

בשלב הבא יש ליישם חוקיות שונה ליחסים שונים של הקרובים הממוינים בינם לבין עצמם. כך למשל אם כל היורשים הם במעמד "יורשי ספק", יש למיינם לפי מידת קרבתם למנוח, הנקבעת בהתאם לפרנטלות של דיני הירושה.

יש לומר כי סעיף החוק העוסק בנושא של קרובי משפחה שסדר פטירתם לא ידוע כבר זכה לביקורות בעבר, אולם מאחר שעד עתה השימוש בו היה יוצא דופן, הוא לא תוקן. כעת, משברור שלמרבה הצער יהיה צורך בשימוש נרחב בסעיף חוק זה, קיימת דחיפות רבה לתקנו ולפשטו, אחרת ימצאו עצמם יתומים רבים, ובכלל זה קטינים, נאבקים בבתי המשפט במשך שנים על זכותם הבסיסית לרשת.

הצעת החוק: הוראת שעה דחופה לזמן המלחמה

בימים הקרובים תוגש הצעה למספר תיקונים בחוק הירושה במסגרת הוראת שעה דחופה ספציפית עבור מלחמת "חרבות ברזל". ראשית הצעת החוק קובעת כי אין מקום לבדוק את סדר הפטירה המדויק בשעות או דקות, כאשר בני המשפחה נרצחו בין 7 ל-8 באוקטובר השנה על-ידי פעולות הטרור. יש להתייחס אליהם כאליהם כקרובי משפחה שלא נודע סדר פטירתם. בכך חוסכת הצעת החוק את הזמן ועינוי הדין הכרוכים בבירור פתולוגי בנושא זה. בשלב הבא מעניקה הצעת החוק שיקול-דעת לבית המשפט לחלק את עיזבונות קרובי המשפחה המנוחים באופן שנראה לו צודק והוגן, גם אם אינו תואם את המנגנון המסורבל בחוק.

נושא נוסף שמבקשת הצעת החוק לתקן הוא הסרת ההגבלה על האפשרות להסתלק מעיזבון. יורש יכול כיום "להסתלק", כלומר להעביר את חלקו בעיזבון לאחרים, רק אם מדובר בבן זוג, ילדו או אחיו של המנוח. כעת, בשל ריבוי המקרים שבהם לא נותרו בחיים בני המשפחה הגרעינית של המוריש, מוצע לאפשר ליורשים להסתלק גם לטובת הורה או נכד של המנוח.

מדובר בשינויים מבורכים, שיש לאמצם במהירות באמצעות הוראת שעה, כדי לא לעכב את יורשי קורבנות הטבח הנורא מלקבל את הזכויות המגיעות להם בדחיפות, ולאחר מכן יש מקום למנף חלק מהתיקונים לחוק גם באופן קבוע.