הריבית הגבוהה אילצה את הבנקים להתחיל עוד לפני המלחמה להגדיל את ההוצאות להפסדי אשראי - כריות הביטחון למקרה שלווים לא יעמדו בהתחייבויות, והיה ברור לכל כי מלחמת ה-7 באוקטובר תגדיל עוד יותר את ההפרשות הללו. זאת בשל רבבות המפונים מהדרום והצפון שיכולת העבודה שלהם נפגעה ומאות אלפי המגויסים בצו 8. כעת, בנק לאומי הפך לראשון ששם על השולחן את היקף ההפרשה הצפוי.
● פרשנות | הבורסה בת"א חזרה 8 שנים אחורה: מה זה אומר?
● הנעליים של בריל מאכזבות את ג'קי בן זקן
הבנק בראשות המנכ"ל חנן פרידמן, שיבחר ביום ראשון הקרוב יו"ר חדש, הודיע כי הוא צפוי להכיר בהוצאה בגין הפרשה להפסדי אשראי בדוחות הכספיים לרבעון השלישי בסך של כ- 800 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל (לפני השפעת מס).
על פי המועד המתוכנן הדוחות יפורסמו בחודש נובמבר, אך רשות ני"ע העניקה לחברות המדווחות את האפשרות לדחות את מועד הפרסום. ברבעון השני של השנה הפריש לאומי להפסדי אשראי 318 מיליון שקל בלבד, כך שהסכום שיופרש ברבעון השלישי גבוהה פי שלושה.
היערכות ולא כשל
בלאומי הסבירו כי על בסיס בחינת הפרמטרים המאקרו כלכליים והאינדיקטורים השונים, עד לימים האחרונים, מסתמן, כי בעקבות החמרת האינדיקטורים וההנחות המאקרו כלכליות, ובעקבות חוסר הוודאות בהשפעות המלחמה על לקוחות הבנק, הבנק צפוי להכיר בהוצאה הגבוהה הזו. בלאומי ציינו עוד כי עיקר ההוצאה יהיה בשל גידול בהפרשה הקבוצתית, ולא בגין לקוחות פרטיים או עסקיים ספציפיים שהבנק כבר סימן ככאלו שעשויים להתקשות בהחזר ההלוואות, וזו בשורה טובה כיוון שמדובר בהיערכות של הבנק ולא בכשל אשראי ודאי של מי מלקוחותיו, למרות שבהחלט יתכן כי הוא זיהה כבר חלק מהם.
"הנתונים שלעיל הינם בגדר אומדן ראשוני בלבד, המבוסס על נתונים שעודם משתנים בהתאם להתפתחות מצב המלחמה והשפעותיה על הפרמטרים והאינדיקטורים השונים במשק, כאשר מכלול הנתונים המשמשים בהכנת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי טרם נבדקו באופן סופי וטרם הסתיימה סקירתם על ידי רואי החשבון המבקרים של הבנק. על כן, ייתכן כי יחולו שינויים בנתונים המצוינים לעיל, וכי ההפרשה הסופית שתירשם תהיה שונה מהאומדן הראשוני", סייגו בבנק את הסכומים עליו הם הכריזו. "היקף ההשפעה בפועל יהיה תלוי בשורה ארוכה של גורמים, לרבות משך תקופת המלחמה ומידת השפעתה על הפעילות המשקית", הוסיפו בלאומי.
עוד ציינו בבנק כי ההפרשה הגדולה מגיעה לאחר פגישה שהתקיימה ביום שני שעבר, ה-16 באוקטובר, עם הפיקוח על הבנקים כשהאחרון הציג בפני החשבונאיים הראשיים של התאגידים הבנקאיים בישראל הנחייה פיקוחית, לפיה במסגרת ההנחות הכלולות באומדן ההפרשה להפסדי אשראי בגין הרבעון השלישי של שנת ,2023 יילקחו בחשבון חוסר הוודאות וההחמרה באינדיקטורים השונים בעקבות אירועי המלחמה. זאת, למרות שהמלחמה החלה לאחר תום הרבעון השלישי. כלומר בבנק ישראל דרשו התייחסות להשפעה של המלחמה כבר בדוחות הכספיים של הרבעון השלישי שהסתיים כשבוע לפני שהיא פרצה.
"מלחמת 'חרבות ברזל' שהחלה בישראל ביום 7 באוקטובר 2023 הביאה, בין היתר, לעלייה חדה באי הוודאות במשק, בהיקפי הפעילות בו ולעליית הסיכון לגבי האינדיקטורים הכלכליים המרכזיים של הפעילות הפיננסית בישראל, לרבות סיכון לירידת דירוג אשראי של מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך, חלה החמרה באינדיקטורים המאקרו כלכליים שנלקחים בחשבון בבסיס חישוב ההוצאה הקבוצתית להפסדי אשראי וכן להחמרת הפרמטרים המשמשים להנחות במודל ניבוי שיעורי כשל עתידיים של לקוחות", הסבירו בלאומי.
מניית לאומי איבדה כ-20% מפרוץ המלחמה
במערכת הבנקאית הרגישו היטב את השפעות המלחמה. מצד אחד הבנקים ממשיכים כל יום לצאת עם הטבות לתושבי העוטף, משפחות הנרצחים והחטופים וחיילי המילואים - באופן עצמאי וכן כתוצאה ממתווה שגיבש בנק ישראל. מהצד השני המניות של הבנקים הישראליים, שהן הנזילות ביותר בבורסה בתל אביב, חטפו מכה קשה מפתיחת הלחימה, כשמדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-20%, כשלאומי מוביל את הירידות.
חלק מהירידות הללו מגיע בשל ההערכות שהבנקים ייאלצו להפריש סכומים גדולים לכריות ביטחון, מה שאכן יתממש ויפגע ברווח שהם יציגו בדוחות הרבעוניים. זאת במקביל לירידה צפויה בהיקפי הפעילות, בעיקר בתחומי האשראי, כיוון שהמשק כבר נמצא בהאטה, שמשמעותה ביקושים פחותים לאשראי - מנוע הצמיחה המרכזי של המערכת הפיננסית.
במקביל, חברת דירוג האשראי מודי'ס הודיעה ביום שלישי כי היא מכניסה מכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". משמעות הצעד היא שמודי'ס עלולה להוריד את הדירוג של הפיקדונות בבנקים מרמת A2 לרמה נמוכה יותר בטווח הזמן של החודשים הקרובים.
הבנקים שנכללים בהודעת מודי'ס הם בנק לאומי, פועלים , מזרחי טפחות , דיסקונט והבינלאומי. תחזית הדירוג של מודי'ס הייתה בעבר יציבה והיא כאמור משתנה כעת.
בחברת הדירוג ציינו כי הפעולה מגיעה בהמשך לבחינת אופק הדירוג של החוב של ממשלת ישראל. הוא מדורג על ידה ברמת A1. לבחינת הורדת הדירוג של מדינת ישראל יש השפעות רוחביות. מבחינת מודי'ס, כל חברה הנתמכת על ידי הממשלה זוכה ל הערכת איתנות פיננסית פנימית BCA כשעליו היא מקבלת שדרוג משמעותי באמצעות תמיכת המדינה. לכן, כאשר דירוג המדינה התומכת נבחן ועשוי לרדת, היא עשויה על פניו להפחית בתמיכה שלה באותן חברות וכך חברות אלה נכנסות גם הן לבחינת דירוג עם השלכות שליליות או הורדת דירוג באופן אוטומטי וראינו הודעות בדיקה כאלה גם ביחס לחברת החשמל, אנרג'יאן ולוויתן.
מכיוון שהבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל, אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בדרך כלל בחינת הדירוג, כמו זו שעליה הודיעה מודי'ס בנוגע לבנקים, נמשכת שלושה חודשים. אך בחברה ציינו כי במקרה זה התהליך עשוי להימשך זמן רב יותר מתקופה של שלושה חודשים, עד לקבלת החלטה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
