בצאלים, בדרום ישראל תחת השמש הקופחת, אלפי חיילים מחכים לפקודת פוליטיקאים ומפקדים לעשות מה שצה"ל מתאמן כבר שנים לעשות: לנהל לחימה בתוך רצועת עזה.
הצבא הישראלי בנה העתק של כפר פלסטיני גנרי שנקרא "עזה הקטנה" בבסיס בנגב, ושם חיילים מתאמנים בלחימה נגד טרוריסטים חמושים ברחובות צפופים ובמבוך של מנהרות.
● המומחה שמציג: התוכנית שתמנע מצה״ל הסתבכות בבוץ העזתי
● כך הצליח חמאס להונות את ישראל, ואלה הלקחים שכדאי ללמוד
● האלוף שבטוח שעל ישראל להיכנס קרקעית לעזה למרות הלחצים
● האלוף ישראל זיו מסביר - זו הסיבה שישראל עוד לא נכנסה לעזה
ביום רביעי אחר-הצהריים, קבוצה של חיילים השתתפה בתרגיל חדירה ותרגלה איך לפלוש אל הכפר מהמדבר. משולי הכביש בקצה העיר המדומה, הם מתקדמים בין צריחי המסגדים ובתים לבנים מלבניים, חלקם מצוירים גרפיטי של יאסר ערפאת, וגברים צעירים הזורקים אבנים.
החיילים התעמתו עם אנשים לבושים חולצות טי שחורות, שעשו ביום אויב של חמושי חמאס, וצעקו "אש אש אש" כשירו עליהם. הם תרגלו חילוץ פצועים מהכפר ואיך לזהות מחבלים בחלונות הבניינים.
במרחק, טיל ממערכת הגנה אווירית ישראלית הותיר שובל בשמיים כשיירט רקטה שנורתה מעזה, תזכורת למלחמה שהחיילים יצטרפו אליה בקרוב לאורך הגבול, מרחק פחות מ־20 ק"מ משם.
הכנה לפלישה קרקעית
תקיפות חיל אוויר ותותחים ישראליות בשבועיים האחרונים החריבו מספר שכונות ברצועת עזה בהכנה לפלישה קרקעית לרצועה. ההפצצות כללו הפלת בניינים רבי־קומות, ונהרגו בהן עד כה, על־פי נתוני משרד הבריאות העזתי בשליטת חמאס, יותר מ־6,500 פלסטינים, ביניהם ילדים ונשים רבים לטענתם.
ארגוני זכויות אדם אומרים כי רבות מהתקיפות בינתיים היו חסרות אבחנה ולא חוקיות. בצה"ל אומרים כי כל תקיפה מבוססת על מודיעין מקדים, והיא חיונית לחיסול חמושי חמאס המתחבאים בתוך האוכלוסייה האזרחית ולחתירה תחת יכולתם להגן על הרצועה כשטנקים וחיילים ישראלים ייכנסו אליה.
ישראל גייסה לפחות 360 אלף חיילי מילואים בתגובה להתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר, בה נהרגו כ-1,400 אנשים, רובם אזרחים, במסע טבח בכפרים הסמוכים לגבול עם הרצועה, שזעזע את האומה עד ליבה וגרם לישראלים מכל רחבי המדינה והעולם להתגייס למלחמה.
ישראל הסכימה לעת עתה לבקשה אמריקאית לעכב את הפלישה הקרקעית לעזה כדי שהפנטגון יוכל להציב מערכי הגנה אווירית במרחב להגנה על חיילים אמריקאים, על־פי פקידים אמריקאים ואנשים המכירים את התוכניות הישראליות.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר אתמול (ד') לאחר פגישה של קבינט המלחמה כי הפלישה הקרקעית תקרה. "כשניכנס לעזה, נגבה את המחיר המלא מחמאס־דאעש", אמר, קרא לאנשי חמאס "אנשים מתים מהלכים" והשווה את הארגון למדינה האיסלאמית.
כשיינתן האות, תשומת־הלב הבינלאומית כנראה תופנה לאופן בו תנהל ישראל מערכה שעלולה להתארך של לחימה בטווח קרוב, ולכן יש דגש על התכוננות ראויה של צה"ל.
"האמא של כל הפחדים"
"עזה הקטנה" נבנתה ב־2006, שמה הרשמי הוא "מרכז האימון האורבני", והיא שייכת לזרוע היבשה בצה"ל. יש בקומפלקס 600 מבנים, מבניינים בני שמונה קומות ועד בקתות ובתי ספר, והיא נועדה לאמן חיילים ישראלים על לוחמה במעברים מתחת לכביש, מסגדים ושווקים. יש לצה"ל בסיס דומה בצפון המדמה עיירה לבנונית.
בסיס סמוך, מפקדת אוגדה 252, מאוכלס באלפי מילואימניקים: צנחנים, שריונרים וחיילי חי"ר אחרים, ואתם גם יחידות סדירות, כולל מפקדים, קציני מודיעין ויחידות לוגיסטיקה.
לחימה בשטח עירוני יכולה לעכב אפילו כוחות עילית, כפי שגילו האמריקאים בעיראק. עזה, שחיילים ישראלים לא ניהלו בה מבצע רחב היקף מאז 2014, היא שטח מורכב במיוחד.
"זה האמא של כל הפחדים", אמר מפקד בן 40 שהשאיר בבית אישה, שלושה ילדים קטנים ועבודה בסטארט-אפ טכנולוגי בתחום הפיננסים מניו יורק, יום אחרי מתקפת חמאס, כדי לשרת כקצין סיור. "זה לא רק השטח העירוני. אנחנו גם יודעים מול מה אנחנו עומדים, אנשים שלוקחים ילדים וסבים וסבתות כבני ערובה", אמר. "הם רוצים שניכנס".
מחבלי חמאס, חמושים בטילים נגד טנקים, פצצות RPG ומטעני צד, בנו רשת מתוחכמת של מנהרות שמכונה "המטרו של עזה", באורך כ־40 ק"מ וברוחב כ־11 ק"מ, ואורכן הכולל מוערך בכ־800 ק"מ. חלק מהמנהרות קבורות בעומק יותר מ־60 מטר כדי לעמוד בהפצצות מהאוויר ונועדו לאכלס חמושים במשך ימים, אם לא שבועות, בכל פעם.
יוכבד ליפשיץ, ישראלית בת 85 ששוחררה משבי חמאס ביום שני לאחר שנלקחה בשבי ב־7 באוקטובר, תיארה את רשת המנהרות כ"קורי עכביש".
"יש הרבה, הרבה אתגרים לחיילים שלנו שם", אמר יותם בורשטיין, קצין. הוא הכיר בכך שיש סיכון שחיילים רבים ייהרגו. "כמה מהחברים הכי טובים שלי כאן", אמר.
"אין לנו ברירה אחרת"
מפקדים בצבא אמרו כי לא יהיה אפשרי לנטרל את יכולותיו של חמאס בלי להיכנס פיזית לעזה. מצבורי נשק וציוד מוחבאים ברחבי הרצועה או במנהרות, ובגלל שהרצועה כל־כך צרה - באזור העיר עזה רוחבה רק כ־7.5 ק"מ - כל צבא שייכנס לשם יהיה בפועל סמוך לגבול הישראלי, כך אמרו.
"אין מקום, אין בסיס לדמיליטריזציה", אמר קצין באוגדה 252. "לעולם לא נוכל למנוע עוד התקפה כזו, או גרוע מזה, אם יהיה צבא על הגבולות שלנו. לכן, אין לנו ברירה אלא להילחם היום כדי להגן על עצמנו".
ב־7 באוקטובר, הקצין בן ה־40 אמר שהיה בבית הכנסת השכונתי שלו בניו יורק, והשאיר את הטלפון בבית בגלל שבת, בזמן שאחרים בתפילה אמרו לו מה קרה בישראל. הוא מיהר הביתה והחל לתאם בקבוצות וואטסאפ איך להגיע לישראל במהירות. עד שנחת, התברר כי הטבח הוא האיום ביותר בתולדות העם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה. "אני חושב שקשה להבין את זה למי שגדל באמריקה, ובמדינות אחרות באירופה, אבל אנחנו ממש מגנים על הבתים שלנו", אמר. "זה קיומי. אין לנו ברירה אחרת".
לעת עתה, ישראלים ששמו במצב המתן קריירות כמהנדסים, רופאים ומורים, מתאמנים לקראת קרב, משחקים שש־בש ומעשנים סיגריות, מחכים לפקודה לנוע.
על חלק מהמילואימניקים עוד רואים שרידים מהחיים האזרחיים שעזבו לפני שבועיים: גברים עם שיער ארוך, מקלעים תלויים באופן אגבי על הכתף ומכנסיים גדולים מדי, ונשים עם ציפורניים עם לק אדום מושלם.
בעוד שצה"ל אומר שהוא מוכן לפתוח במהלך קרקעי, המנהיגים עדיין שוקלים סדרה של שיקולים מורכבים לגבי מתי לשלוח טנקים וחיילים לתוך עזה.
חשש ממלחמה אזורית
החששות של ארה"ב הם בלם משמעותי. צבא ארה"ב ופקידים אחרים מאמינים שכוחות אמריקאים במרחב יותקפו על־ידי כל מיני ארגונים חמושים ברגע שתתחיל הפלישה, כפי שקרה מעת לעת בשנים האחרונות. הם אומרים שהם רוצים למקם יותר נכסים צבאיים בעמדותיהם במזרח התיכון, על־מנת להרתיע את איראן, הפטרונית של חמאס ובנות־בריתה מהרחבת המלחמה בצפון, שם חיזבאללה נוכח על הגבול בין ישראל ללבנון.
פקידים אמריקאים הזהירו את ישראל לחשוב לעומק על האסטרטגיה שלה לגבי עזה, ואומרים שעדיין אין להם הבנה מלאה מה מטרותיה. ממשל ביידן דוחק בישראל, באיראן ובכל ארגוני הטרור שלה להימנע מכך שהסכסוך הזה יהפוך למלחמה אזורית.
"אני חושב שאנו נמצאים בנקודה מאוד מסוכנת שלא היינו בה כבר עשרות שנים", אמר פקיד בכיר אמריקאי אחד. "והסיכויים שזה יתפשט הם מאוד אמיתיים".
גורם נוסף הוא הסיכון שתציב פלישה לחיי 224 בני ערובה שנחטפו ב־7 באוקטובר ונלקחו לעזה.
"אל לנו למהר", אמר יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר שמייעץ לגבי שחרור החטופים. כהן התראיין בערוץ 12 ביום שני. "אפשר שנגיע לנקודה בה נאמר שהספיק לנו ונתחיל במהלך הקרקעי בגלל שאנחנו לא מקבלים את התוצאה האסטרטגית הרצויה מהמשך המשא־ומתן", אמר.
בזמן שהמשא־ומתן נמשך, הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר לעיתונאים ביום שלישי כי בעוד שישנן סיבות טקטיות ואסטרטגיות לעכב מתקפה קרקעית, ניתן לנצל את הזמן הזה על־ידי חיזוק המודיעין והסרת עוד מכשולים מהקרקע בעזה. "כל דקה שעוברת בצד השני, אנחנו מכים באויב יותר. הורגים מחבלים, הורסים תשתיות, אוספים עוד מודיעין לשלב הבא", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.