ההיסטוריה מלמדת: זה מה שקורה בבורסה לאחר יום של ירידות חדות

ב־8 באוקטובר, למחרת מתקפת חמאס על ישובי עוטף עזה ותוצאותיה המחרידות, צלל מדד הדגל של הבורסה, ת"א 35, בשיעור של 6.5%. הפחד השתלט על המשקיעים ואת עוצמת הפאניקה ניתן היה לראות גם בכך שמתוך 125 החברות הגדולות בבורסה, רק שתי מניות (דואליות) - טבע וקמטק - עלו באותו היום.

● ניתוח גלובס | כבר לא מניה בטוחה: המשקיעים הזרים בורחים מהבנקים
● גורם בחשב הכללי: תחזית הגירעון שהציג בנק ישראל אופטימית מדי

אלא שבאופן מפתיע לכאורה, ביום שלמחרת תיקן המדד כלפי מעלה ב־1%. אותה תמונה חזרה על עצמה גם בתחילת השבוע השני למלחמה, כשביום ראשון ננעל מדד ת"א 35 בנפילה של 3.6% ולמחרת עם עלייה חדה של 2.5%. מנגד, בתחילת השבוע השלישי נרשמו יומיים רצופים של ירידות משמעותיות.

אז האם ניתן לדבר על דפוס שנוטה לחזור על עצמו לעיתים קרובות, וכיצד ניתן לנצלו לטובת התשואה בתיק ההשקעות?

"אחרי נפילות חדות מגיע בדרך כלל תיקון ביום העוקב", אומר לגלובס בכיר לשעבר בקבוצת מנורה מבטחים. "סוחרי יום יכולים לנצל את הפחד כדי לחטוף לעצמם רווחים קטנים ומהירים, אבל דפוס שכזה לא מתאים לרוב המשקיעים".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסביר את הסיבה לתופעה: "אירועים קיצוניים מייצרים הזדמנויות. השווקים הפיננסיים מושפעים משני כוחות מנוגדים - פחד ותאוות בצע, שמעצימים ומגזימים את תגובת המשקיעים. הפחד גורם למכירת יתר ("אובר שוטינג"), ומצד שני סוחרים בשוק יודעים שיום אחרי ירידות חדות הרבה פעמים מגיעות עליות. לכן, הם מנסים לנצל את זה ו'לתפוס את התחתית' כהשקעה לטווח קצר. אף אחד לא יודע כמובן מראש איפה אותה תחתית נמצאת, והניסיונות למצוא אותה מייצרים 'שיני מסור' של עליות וירידות חדות בשווקים באירועים משבריים".

היית ממליץ לציבור הרחב לאמץ אסטרטגיה כזו?
זבז'ינסקי: "משקיעים לטווח ארוך לא צריכים לנסות לתזמן את השוק. בנקודות כאלה, כשהאווירה כה קודרת והפסימיות מסביב כה גדולה, הפחד הרבה פעמים מביא את השוק לשווי כלכלי שהוא מתחת לשווי המוצדק בגלל אותו אירוע, אך פעמים רבות נדע את זה רק בדיעבד. צריך לתת לשוק את הזמן כדי לתקן".

143 ימים של ירידה מעל 3% בכ־30 שנה

מבדיקת גלובס לנתוני העבר עולה שביום שאחרי נפילות חדות של יותר מ־3% במדד ת"א 35, הסיכוי לעליות בבורסת ת"א עומד על כמעט 57% (לעומת סיכוי לעליות של 52% בכל יום נתון, ועוד כ־2% שהמדד יישאר ללא שינוי). במדד הדגל של וול סטריט, S&P 500, מדובר על עליות של כמעט 58% בימים שלאחר ירידה חדה (לעומת סיכוי לעליות של 53% ביום רגיל). "מנתחים טכניים וגם סוחרי יום מחפשים בדיוק את הזמנים האלה, את היתרון הסטטיסטי הקטן שיאפשר להם להרוויח", אומר הבכיר לשעבר ממנורה.

מאז השקתו ב־1992 ועד היום, מדד ת"א 35 (שבעבר נקרא ת"א 25, או המעו"ף) איבד יותר מ־3% ב־143 ימי מסחר (1.9% מכלל הימים). באופן תאורטי, אם הייתם קונים את המדד בסוף יום הירידות הללו ומוכרים אותו בסופו של יום המסחר העוקב, הייתם נהנים מתשואה כוללת של 36%. אם הייתם מבצעים זאת בכל אחת מ־104 הפעמים שהדבר התרחש באותה תקופה במדד S&P 500 (שהיוו 1.3% מכלל ימי המסחר) הייתם נהנים מתשואה מצטברת של כמעט 65%.

בדומה למה שהתרחש בשבועיים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", כך גם בעבר אפשר למצוא מקרים שבהם יום לאחר נפילה חדה במדדי הבורסה הם זינקו ביום המחרת, כאשר מלחמות ומשברים כלכליים מהווים חלק נכבד מהטריגר לאותם מקרים.

כאמור זה לא קורה תמיד, ואחרי יום של נפילות יכול להגיע עוד יום של ירידות חדות. מאז הושק המדד המוביל, ב־15 מקרים הוא נפל ביותר מ־3% במשך יומיים רצופים (ב־S&P 500 אירוע כזה התרחש 10 פעמים).

הנפילה היומית הגדולה ביותר שהתרחשה בבורסה בת"א ב־30 השנים האחרונות התרחשה ב־21 באוגוסט 1994, שלושה ימים לפני חתימת הסכם עקרונות בין ישראל ואש"ף (לימים - הרשות הפלסטינית) שנועד לאפשר ממשל עצמי בשטחי יהודה ושומרון. באותו יום הבורסה המקומית נפלה ב־9.66%, כאשר ביום המחרת היא קיזזה מקצת מהירידות עם עלייה של 1.9%.

הנפילה השנייה בגובהה בת"א (9.4%) התרחשה באוקטובר 1997 לאחר שמדד המניות של הונג קונג נפל, וגרר אחריו את הדאו ג'ונס האמריקאי לצלילה של 7.2%. במקרה הזה, יום לאחר הירידה החדה תיקנה הבורסה בת"א עם קפיצה של 7.4%. כשבנימין נתניהו, אז שר האוצר, התפטר מתפקידו ב־7 באוגוסט 2005, ימים ספורים לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות בעזה, הבורסה בת"א צנחה ב־5.2%, אבל למחרת עלתה ב־3%.

דוגמאות בולטות נוספות הן מתקופת התפוצצות בועת מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, "הדוט.קום", באפריל 2000 (ירידה של4.3% ועלייה של 3% למחרת) פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000 (ירידה של 8% ותיקון של 2.8% למחרת), פרוץ מלחמת לבנון השנייה וכמובן - במהלך משבר האשראי העולמי ב־2008 ומגפת הקורונה ב־2020. למחרת רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ב־5 בנובמבר 1995, ירד המדד ב־2.75% וביום העוקב הוא תיקן ב־1.16% כלפי מעלה.

התיקונים כלפי מעלה שנרשמו בארה"ב אפילו מרשימים יותר. בתקופת הקורונה זה קרה פעמיים - ביום שאחרי הנפילות הגדולות הזינוק היה גדול במיוחד: למחרת היום עם הנפילה החדה ביותר, של 12% ביום אחד, מדד S&P 500 זינק ב־6%. למחרת נפילה של 9.5% הוא זינק ב־9.3%. וגם במשבר האשראי העולמי ב־2008, למחרת יום הנפילה החד ביותר, של 9%, הבורסה קפצה ב־4.25%.

"יום לאחר ההסלמה - חדשות טובות יותר"

ממה נובע הזינוק ביום למחרת? לדברי זבז'ינסקי, "זה מאפיין כללי של אירועי אי ודאות גדולים, גם פיננסיים, ולא רק בישראל. רואים ימים עם תנודות חדות לשני הכיוונים, כשהפחד לוקח את השוק לנקודות קיצון. השינוי יכול לקרות גם כתוצאה מכך שביום מסוים יש הסלמה ובזה שלמחרת חדשות מעט טובות יותר".

ומה באשר למלחמה הנוכחית, שמאז פרצה איבד המדד המוביל מעל ל־12% מערכו?

"השוק הגיע לאירוע הנוכחי עם הניסיון שיש לו, וההנחה שבסיכוי גדול יכולה להיות כאן הזדמנות, אך גם בהבנה שמדובר באירוע שונה ממה שהכרנו בעבר", אומר זבז'ינסקי. "למרות השוני ממבצעים צבאיים כמו צוק איתן, עופרת יצוקה או אף מלחמת לבנון השנייה, צריך עדיין לזכור שהאירועים האלה לא השפיעו לאורך זמן על הכלכלה והשווקים הפיננסיים.

"אז האירוע הנוכחי, סביר להניח שהוא אמנם גדול ויהיה ממושך יותר, אבל בתרחישים הסבירים ביותר גם הוא יהיה תחום בזמן ועם השפעות כלכליות שהמשק יהיה מסוגל להתמודד איתן. צריך גם לזכור שהשוק המקומי נכנס לאירוע כשהוא זול יחסית לעולם".